אור ברסלב

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן ב · אות טז

אות טו

בענין כריכת הרצועות בהמנעל הנה על ידי שבשביל הוצרכתי לעיין בדברי המחברים בזה ודעת קדושים אמצא ואעתיק פה דברי איזה ספרים אשר אינם נמצאים ביד כל אדם והם כבר ראו אור דברי הפוסקים שקדמום וזה החלי בעזרת השם יתברך הרב זכור לאברהם במערכה זו כתב (בדף ער"ה) ינעול המנעל וכו' ואחר שיכרוך וכו' על בשר השוק מלפנים וכן נקט הפרח מטה אהרן ופרי האדמה חלק רביעי הביאו היד אהרן סוף אות כ"ה לשון זו דמלפנים ע"ע וראיתי בכתיבת יד הח"ר משה גיראסי יצ"ו דהבין דלפנים רוצה לומר לאחורי השוק ומוכח זה כתב דמנהגינו אינו כן רק על פני השוק אלו דבריו יצ"ו ולעניות דעתי דגם הרבנים הנז' סוברים כמנהגינו דהוא על פני השוק דהא בבית יוסף לא הביא שום חולק על זה כנראה שהוא מוסכם ואם כן מוכרח דמלפנים דקאמרי רוצה לומר על פני השוק וכן נראה מדברי הכנסת הגדולה לסדר חליצה אות כ"ד ועיין בלשון השלחן ערוך סדר חליצה אות כ"ד ועיין בלשון השלחן ערוך סעיף כ"ח ובלבוש שם ועיין בסדר חליצה למוהר"ם אות ס"ו דמשם באר"ה דלפנים היינו פני השוק איך שיהיה נראה דכולהו רבוותא סוברים על פני השוק מבחוץ כמנהגינו וכן שמעתי מפה מעלת הח"ר מ' מאגאר יצ"ו דרבני ירושלם נחלקו בדבר וסוף דבר הסכים ה"ה מוהרי"ט אלגאזי יצ"ו כמנהגינו על פני השוק ועשה כן מעשה אלו דבריו יצ"ו ועיין בח"ג דף קכ"ו ע"ד ולענין סדר כריכת הרצועות והקשרים עיין יד אהרן אות כ"ה באורך ומדברי הרב דבר משה ושאר אחרונים נראה דלא יש רק שלשה כריכות דהיינו אחר שסבב ובא לחור העליון שאחוריו אז יסבב למעלה מן האוזן כלו לפניו ויקשרנו שם ולא עוד אמנם השתא דבא מעשה לידי ורציתי לעשות כך וראיתי שאינו מהודק יפה שאם אתה עושה כן כשיגיע לחור העליון שמאחוריו שמשם יתחיל לסבב לפניו עד למעלה מן האוזן כלו וכנז"ל אז הוא נשמט ונופל למטה ואינו עומד שם כלל מחמת שיב ריוח הרבה בנתים ועל כן עשיתי עוד כריכה אחרת מצר שלפניו דהיינו בתוך האזנים ולמעלה מהקרסים והלולאות וסבבתי אותו לאחורי השוק למעלה מן האזנים ומשם סבבתי גם כן לפניו הכל על השוק ממש ושם עשיתי הקשרים והשתא נהדק יפה יפה והשתא כפי זה נמצא שיש על השוק ארבעה כרכים מלפניו ומלאחריו חוץ מכריכה אחת שיש עוד לפניו על גבי הרגל ממש שמשם מתחיל הכריכות ועיין מהר"ם אות ס"ו בכנסת הגדולה בגן נעול אות כ"ד ובלבוש שהביאו הבאר היטב סעיף קטן כ"ט ובדבר משה הנז"ל דנראה דלא יש רק שלשה כריכות ותו לא אם לא שנאמר דהשלש כריכות דכתב הרב דבר משה הם חוץ מהכריכה העליונה דכיון שצריך לסבוב ולקשרו לצד פנים ולמעלה מהמנעל הוא בהכרח לעשות כריכה אחרת וכנז"ל איך שיהיה עיין בשלחן ערוך בפירוש סדר חליצה אות ח"ן דיש אומרים לעשות חמשה כריכות ויש אומרים שלש ויש אומרים שנים וכתב מרן דהמנהג שלא לעשות יותר משתי כריכות דבהכי סגי להדק המנעל וכו' הרי דהכל תלוי שיהדק המנעל יפה וכיון דבמנעלים שלנו אינו מהדק יפה בשלש כריכות ודאי דהטוב והישר לעשות עוד כריכה אחרת להדקו יפה וכן נראה קצת שיהיה מנהגינו כמו שכתבתי דחזינא הרצועות ארוכות ביותר וכשכורכים שלש כריכות הם עודפות הרבה אמנם כשכורכים ארבעה אינן עודפות ודו"ק וכן אמר לי החרמ"ג שכן נהגו עד כאן דברי הרב זכור לאברהם הנז"ל:

ובחלק שלישי דף קי"ט ע"ד כתב עיין מה שכתבתי בספרי דמה שכתבו הפוסקים על בשר השוק מלפנים היינו פני השוק ועיין בדין צומת הגידין ביורה דעה סי' נ"ו בבאר היטב סעיף קטן ג' ועם שיש לדחות כמובן מכל מקום האמת נראה דגם האדם שאינו רואה אותו נקרא צד חוץ ומה שלפניו שייך בו לשון לפנים כמו גב היד תוך היד והרב המגיה שם כתב על זה וזה לשונו ועיין לה"ה חיים שאל חלק שני סי' ל"ג דשקיל וטרי בראיות ברורות בענין כריכות מנעל החליצה שיהיו מצד חוץ שכן נוהגים בכל גלילות טורקיה והביא כמה פוסקים שסוברים כן ונשא ונתן עם כמה רבנים והסכימו כולם לעשות הכריכות מבחוץ ושוב הביא מה שכתב הרב פרי האדמה שהביא הרב יד אהרן וסיים שאמר להרב יד אהרן על אשר הביא בספרו דברי הפרי האדמה ולא העיד על דבריו ושהשיב לו האמת אתך ולא הוה אדעתאי לכתוב על זה וכו' עד כאן דברי הרב המגיה והנה הרב המחבר שציין לעיין בשלחן ערוך סכ"ח נראה שכונתו לדקדק כן מלשין מרן בשלחן ערוך בהלכות חליצה סעיף כ"ח וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו ולא על אזני המנעל לכן צריך שיחתוך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק עד שישובו ראשי הרצועות על השוק לפנים וכו' ובדיני סדר חליצה בקצרה סעיף מ"ב יכרוך הרצועות פעמיים סביב שוקו מן הארכובה ולמטה ויכניסם בנקבים במנעל בענין שיגעו הרצועות בבשר שוקו מאחוריו וכו' עד כאן לעניינינו מלשון זה נראה בעליל שהכריכות הן מבחוץ ולכן כתב שתהיו בענין שיגעו הרצועות בבשר שוקו מאחוריו ואם היה מכניס הרצועות מבפנים הרי כל הרצועה נוגעת בבשר השוק ולאו דוקא מאחוריו:

ונשאלתי מכבוד ידידי הרב הכולל מוהר"ר חזקיאו הכהן רב בעי"ת בוכארה יצ"ו וזה לשונו שאלתי מחכמי הישיבה כמה כריכות כורכין על המנעל וכיצד כורכין והם השיבוני כי כורכין חמש כריכות כדעת הרב זכור לאברהם והכל נכרכין פנימה דהיינו שמותחין הרצועה הימנית על פני הרגל לצד שמאל הקושר ומכניסין אותה ממטה לאזני המנעל ומסבבין אותה על הרגל ומוציאין אותה מצד ימין הקושר וכן עושין לשמאלית באופן הימנית הולכת לצד שמאל והשמאלית לימין עד שכורכין שלש כריכות סביב הרגל פנימה ואחרי כן מוציאין שתיהן ממעל לאזני המנעל וכורכין שם שני קשרים ועניבה עליהם וטעמם למה עושים הכל פנימה כי היכי דלא ליהוי מעל דמעל והנה כשומעי זאת פג לבי מלהאמין בדבר הזה כי עטרת ראשי אדוני אבי נהג כזאת בדבר כזה אשר לא נעלם אף מדרדקי דבי רב ואם רק הוא מכם ולא היה מן הצורך להטריח קולמוסי בדבר הזה כי דבר פשוט הוא כביעתא בכותחא ואין לחוש מעל דמעל אחרי נהגו לעשות בו שני חריצין אף כי יכרוך הרצועות מלמעלה הקשר יבא על הבשר וכן כתב הטור סי' קס"ט בשם ספר המצות ולדעת הב"י מרדכי פרק מצות חליצה בשם אבי"ה צריך שיהיה הקשר על בשר שוקו ולא על אזני המנעל לכך כתב בספר המצות צריך שיחתוך לפניו ולאחריו כמו פגימה ויכוין שיבא הקשר וכו' וכתב בעל דרישה יכוין שיבא הקשר וכו' נראה לעניות דעתי מה שאנו נוהגין לחתוך מאחריו שני פגימות האי טעמא משום שבמקום שפוגמין וכו' מחשב גם כן קשר אבל מה שמשם והלאה מנוחת הרצועות וכו' אין קפידא וכן כתב הלבוש וכן כתב הבית שמואל בשמו וזה פשוט וגדולה מזו שנינו בפרק מצות חליצה ק"ב שהקשו שם למאן דאמר לכתחלה לא מאי טעמא כתב רש"י נראה דאפילו שני מנעלים יחד אם חלצה אותם יחד חליצתה כשרה וכן כתב הרא"ש וכן כתב רבינו ירוחם בשם הרמ"ה הגם שמרן בית יוסף בסי' קס"ט נדחק בדברי הסמ"ק והוכרח להעמיד רש"י בדיעבד הנה הרב הפרישה תמה על הרב בית יוסף וישב דברי סמ"ק אשר המה אלצוהו להבית יוסף לדחוק בדברי רש"י ולהעמידם בדיעבד ואוקים דברי רש"י לכתחלה כפשטן אם כן איפא איככה נחוש למעל דמעל ברצועות התפורות במנעל גופיה והקשר יבא על הבשר במקום החריצין ולהיות כי צעיר אנכי לימים והם ישישים ולא נתנו אמון בדברי אלה נועצנו יחד ובהסכמה עלינו לדרוש מנעל עשוי ומכורך ברצועות על הרגל יחד מאת כת"ר שיחיה לעד ובזה יודע איפא קושט דברי אמת עכ"ל יצ"ו:

והנה אמת דבלשון סדר הגאון מוהר"ם באות ס"ו קצת יש במשמע שתהיינה הכריכות מבפנים כדמשמע להו לחכמי הישיבה הנ"ל יצ"ו ואני אמרתי לחתני ותלמידי המופלג ושנון היקר ר' שלמה אשרוו רב מטעם הממשלה יצ"ו פוק עיין בה בצירוף חברך תלמידי היקר ר' יאודה אשכנזי יצ"ו ולו שמעו בקולי ואחר שעיינו שניהם כאחד ונלוו עמהם החוט המשולש תלמידי הב' נו"ח אברהם נסים אשכנזי יצ"ו ותלמידי הבחורים רפאל לאבאק בן הרב ר' משה ליב ז"ל יצ"ו ויוסף הלוי יצ"ו בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים הם המדברים בדין זה ותרב חכמת שלמה דק ואשכח שגם כונת מוהר"ם לא היתה לעשות הכריכות מבפנים וגם הוא יסבור ולו ידע שתהיו מבחוץ והצדק אתו שכן הבין בדעתו מרן חיד"א בדבריו שבספר חיים שאל שהבאתי בתשובתי לידידי הרב השואל הנ"ל יצ"ו וכן נראה שהבין הרב זכור לאברהם הנז"ל ולא אאריך בביאור דברי מוהר"ם רק אכתוב את אשר כתבתי להרב השואל יצ"ו ואלה דברי אשר נתוכח עם מעלת חכמי הישיבה יחיו הם המדברים בשם הרב מר אביו הכהן הגדול לעשות הכריכות סביב הרגל מבפנים משום לתא דמעל דמעל ולמעלתו פג לבו מהאמין על השמועה ולחזקיה פשיטא ליה דאין בזה משום מעל דמעל ככתוב בדב"ק הנה מצד הדין רואה אני דברי כת"ר שרירין וקיימין שאין בזה חשש משום מעל דמעל ותמה אני על חכמי הישיבה אם ראו דברי הרבנים הדרישה וזכור לאברהם מה מקום להנדס בזה הדרישה כתב שכפלת הרצועות תהיה במקום בשר על שוקו וכו' אבל מה שמשם והלאה מונחת ברצועה על עור המנעל עד מקום שחוזרות ופוגעות הרצועות זו לזו לפניו או לאחריו אין קפידא דאינו דומה לקשר כלל ובזכור לאברהם כתב שכריכת הרצועות מבחוץ ובזכור לאברהם חלק שלישי כתב הרב המגיה תורף דברי מרן חיד"א בחיים שאל ומפורש יוצא לכרוך מבחוץ ורק מה שכנגד הנקבים והפגימות יגע בבשר ואם חכמי הישיבה יצ"ו הן כל יקר ראתה עיניהם פליאה דעת ממני איך יעמדו על דעתם לומר שיש בזה משום מעל דמעל והמעיין בגוף דברי הרב בחיים שאל ישר יחזה כלפי לייא ונהפוך הוא שאם תהיה מבפנים חשיב לה הרב מעל דמעל ועם כי אין להזניח סברתם ויש להם עמוד חזק להשען בו מר ניהו תנא ירושלמאה הרב פרי האדמה שהביא בחיים שאל ובזכור לאברהם אבל ודאי לדינא הנכון הוא כמו שכתב כת"ר יצ"ו ואף אם שמועתם ברורה (שהרב מר אביו היה עושה מבפנים) לא נפלאת היא לומר שלא ראה דברי מרן חיד"א הנ"ל (ואולי לא היה נמצא אצלו ספר חיים שאל כלל שגם אני הדל זה זמן לא כביר שזכיתי בו) והבין מדברי סדר חליצה דמוהר"ם באות ס"ו שכתב לפנים שרצונו מבפנים אלא שמרן חיד"א שם כתב שכונתו שיהיו על פני השוק ואין כונתו שיהיו הכריכות מבפנים ואילו הרב א"ב הוא ראה דברי מי שגדול בחיים שאל הנ"ל הוה הדר ביה שכן ראוי להיות חוזר ולבטל דעתנו נגד דעת קדמונינו לקדושים אשר בארץ זיע"א ונכון בעיני להעתיק דברי מרן חיד"א בחיים שאל ככתבו וכלשונו וזהו:

עתה אמת אגיד כי בענין כריכות המנעל חליצה הוו נהיגי פה עיהק"ו ירושלם תובב"א דעושין כריכות הרצועות מבפנים על הרגל ממש וזה שנים בהיותי עומד ומשמש לפני מורינו הרב הגדול חד בדרא כמהר"ר יצחק הכהן זלה"ה שמעתי שהעיד שבאיזמיר עיר ואם נוהגים לעשות כריכות הרצועות מבחוץ וכן נוהגים במתא קושטנדינא רבתי ובכל גלילות טורקיאה וגם העיד שכך היו נוהגים פה עיה"ק ירושלם ת"ו טרם לכתו לאיזמיר ככל אשר עושים בקושטנדינא ואיזמיר ושאלוניקי ומצרים וגלילותיה והאידנא דאתרמי חליצה בבית דיננו י"ב בשנת התק"ך אנן בעניותין הוינן בה בעיקרא דמלתא ובצפייתינו צפינו כי שרש כריכות אלו הם להדק הטב המנעל כמבואר בש"ס פרק מצות חליצה איכו השתא ניחזי אנן בעבור נעלים דמות צורות דנהיגי ברוב ישראל כי המנעל יש לו נקבים מאחוריו ופגמים מלפניו יסודתו בהררי קודש סברת המרדכי ומרן בשלחן ערוך כמבואר באורך בפירוש סדר חליצה אות נ"ט וטעמא שיהיו רצועות נוגעות בבשר דלא ליהוי מעל דמעל ובשגם הסברא תמוהה קצת דבשם פרק מצות חליצה אסיק דלית בהא מעל דמעל כמו שהקשה מרן בית יוסף לדברי סמ"ק שכתב והאזנים לא יהיו זה על זה שהוא מעל דמעל וקשיתיה למרן דמגמרין משמע להיפך וכן מהרש"ל אכיף ימא רבה ים של שלמה פרק מצות חליצה סי' ו' דחה דברי המרדכי מטעם זה וזו הלכה העלה שלא לעשות נקבים ופגימות עיין שם באורך מכל מקום אנן דסגינן בשלמותא כלנו מסובין אתכא דריש גלותא מרן בשלחנו הטהור וכותיה נקיטינן דתירץ בעד הסמ"ק דלכתחלה יש לחוש לזה הגם דדחיקא מילתא דאם כן אמאי איצטריך הש"ס לשנויי דבדיעבד במנעל לא משום גזרה דמרופט כבר פשטה הוראה בכל גלילותינו כמרן ואם כן מאחר דנקיטינן הך חומרא דמרדכי אם כן מה מקום לכרוך הרצועות מבפנים דהוי מעל דמעל לסברא זו ועוד דברצועות הכרוכות על הרגל מהדק הרגל לא המנעל ורפוי הוא ועינא דשפיר חזי בדברי המרדכי ומרן בשלחן ערוך יראה שכונתם לכרוך הרצועות סביב המנעל דוקא והרי הוא כמבואר לכל מעיין ופשוט והנקבים ופגימות יוכיחו דאי הרצועות נכרכות מבפנים לא צריכי נקבים ופגימות וכן מוכח בהדיא מסוף דברי מרן אות נ"ט הנז' ומה שכתב בסדר חליצה להרב בית שמואל אות ס"ו הרואה יראה שזה כונתו כדאמרן ומ"ש שם לפנים רוצה לומר לצד פנים שבו הקרסים והלולאות ופשוט וגם בסדר חליצה למוהרשד"ם ובסדר חליצה להרב פרח מטה אהרן חלק שני סי' כ"ה מוכח הכי וכן בסדר חליצה להרב מוהר"י חאגיז בהלכות קטנות משמע כן והוא היה מארי דאתרא בעיה"ק ירושלם תו"ב ובזה ראיתי בשו"ת הרשב"א באותיות מרובעות סי' שצ"ח שכתב וכורכין הרצועה שתי כריכות סביב צואר המנעל וכו' עיין שם ובכל האמור ויותר ממה שקריתי לפניכם נשאתי ונתתי עם רב אחאי הרב המובהק שפר יוחסין כמוהר"ר יום טוב אלגאזי נר"ו וגם הרצינו הדברים לפני הרב המופלא כמוהר"ר יאודה נבון נר"ו ולפני הרב המו' כמוהר"ר משה בולא נר"ו והסכימו כולם בדבר לעשות הכריכות מבחוץ כמו שהיו נוהגים פעה"ק ירושלם ת"ו מקדם קדמתה וכמנהג כרכין ועיירות גדולות שבטורקיא"ה וארץ מצרים וגם העידו שכך נוהגים בערי המערב ועשינו מעשה בשני בתי דינין לכרוך הרצועות מבחוץ רק שיהיו נוגעים בבשר מאחור בנקבים ומצד פנים בפגימות ובין הקרסים ללולאות אמנם הרב המופלא בעל פרי האדמה נר"ו ידע מכל העובר ולא פצה פה רק הוא היה עושה כמו שנהגו בזמנו מקרוב ובלכתי לעיה"ק חברון ת"ו נשאתי ונתתי עם הרב המופלא בעל יד אהרן נר"ו ואמרתי לו שבספרו הבהיר יד אהרן אבן העזר הנדפס חדש ממש הביא דברי הרב פרי האדמה נר"ו ולא העיר על זה והשיב לי האמת אתך ודאי ולא הוה אדעתאי לכתוב על זה אלו דבריו נר"ו עד כאן הגיעו דברי מרן חיד"א הנ"ל הא למדת דהעיקר לעשות הכריכות מבחוץ ומכל הקום אין להזניח סברת האומרים לעשותן מבפנים אחר שכן היו נוהגים לפנים האמים רבני גאוני עיר הקדש ירושלם תוב"ב כמו שהעיד מרן חיד"א והרב הגדול תנא ירושלמאה פרי האדמה אף אחר שידע וראה מה שרבני גאוני דורו הסכימו לעשותן מבחוץ בכל זאת אף שלא פצה פה קדשו בזה מכל מקום לא זז מסברתו לעשותן מבפנים כמו שמתבאר מדברי מרן חיד"א הנז"ל וראיתי בכתב אחד מידידי הי"ו שכתב על אחד מהלומדים הי"ו שטעה במה שהבין שצריך לעשות הכריכות מבפנים ולא עיין יפה וכו' ואני הדל הוכחתיו על פניו שחלילה לדבר כן בדבר שיש ויש מגאוני ארץ שסוברים כן וכבר ידעת שיש רבנים סוברים דלומר על מי שגדול ממנו שטעה הוא לשון זילזול כמו שהבאתי בחלק הכללים מערכת הכ"ף כלל קי"ד ואף שאני הדל כתבתי שם בהיפך והוכחתי מכמה מקומות שמשתמשים בלשון זה על גדולי ישראל ועיין עוד בשדי חמד חלק הכללים במערכת הלמ"ד כלל צ"ט מכל מקום בדבר שאין הטעות ברור ויש מקום לומר שאינו טעות חלילה לומר כן:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה