אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה מערכת חליצה › אות מד

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת חליצה · אות מד

אות מג

בדין בדיקת שערות היבם זה לשון השואל יבם אחד יש פה אשר נתמלא לו היום שלש עשרה שנה וששה חדשים כפי עדות המטריקע שלו וכפי עדות השכנים הכשרים להעיד וסימני השערות כפי שבדקנו המה כדי לקרוץ בציפורן וכפי שנוכל ליטלן בפי הזוג אך המה דקות מאד מאד ושוכבות והשומרת יבם הזאת מחכה עליו זה כעשר שנים ומפני זה היא בסכנה גדולה בכמה פנים ולא נוכל לחכות עוד מפני הסכנה לכן אבא לבקש מכבוד מעלתכם להשיב את דעתו הקדושה בזה אם יוכל לחלוץ היבם הזה את יבמתו עד כאן דברי השאלה:

ובמכתבי אליו כתבתי לו בזה הלשון עמל הוא בעיני להשיב על שאלה סתומה שאינה מבוררת יפה כי מה שכתוב בזה הלשון וסימני השערות כפי שבדקנו המה כדי לקרוץ בצפורן וכפי שנוכל ליטלן בפי הזוג אך המה דקות מאד מאד ושוכבות והשומרת יבם מחכה עליו וכו' לכן אבקש להשיב דעתו אם יוכל לחלוץ וכו' עד כאן דבריו הם דברים סתומים וחתומים א) לא פירש אם יש ריבוי שערות או רק שתי שערות ב) כנראה שמקום ספקו הוא רק משום שהשערות דקות מאד מאד שלולא זה היה פשוט בעיניו שיכול לחלוץ ואנכי לא ידעתי מי זה אמר לחלק יצא בשערות אלו בין עבות לדקות ומה שיעור עוביין ודקותן ג) לא ביאר אם יש גומות לשערות או לא:

ואם באמת אין לו אלא שתי שערות בלבד ושיעור ארכן כדי לקרוץ בצפורן תמה אני איך יעלה על הדעת להכשירו לחלוץ והרי שלחן הלכה פסוקה בסימן קנ"ה סעיף י"ח דדוקא למיאון הוא דבכדי לקרוץ בצפורן חשיבה גדולה אבל לחליצה בעינן שיהיה בהן כדי לכוף ראשן לעיקרן ומפורש בדברי מרן בשלחן ערוך בפירוש סדר חליצה סעיף ז"ך שהוא כרוחב אצבע שקורין אמה:

ואף אם הן כשיעור רוחב אמה הנה שרים רבים מרבני האחרונים מצריכים לעיכובא בדיקת גומות ומהם אמרו שאין אנו בקיאים בבדיקת גומות שבשערות והחמירו אף במקום עיגון שאין להתיר לחלוץ אלא בריבוי שערות או בשתי שערות ארוכות מאד כמו שרגילות לאיש גדול וכבר טרח וכתב בכל זה הגאון בעל פתחי תשובה בביאורו לסדר חליצה דמוהר"ם סעיף ז' עיין שם ובקונטריס תוספת ביכורים ויש בזה הרבה חילוקי דינים בדברי רבני האחרונים וכשיברר כבוד תורתו איך הוא הנדון אשר בשאלתו אז אדע מה להשיב איה"ב אלו דברי מכתבי להשואל ואכתוב פה תורף דברי הרב פתחי תשובה והוא שעל מה שכתב הגאון מוהר"ם בסדר חליצה סעיף ז' לבדוק היבם אם יש לו ריבוי שערות אפילו אינן ארוכות או שתי שערות כמו שרגילות לאיש גדול וכו' ואז הוא בחזקת גדול אף אם אין עדים שהוא בן י"ג שנה וכו' ולא סגי בשתי שערות ארוכות כרוחב אצבע שקורין אמה אף אם יש עדים שהוא בן י"ג שנה ויום אחד הנה על זה כתב הרב פתחי תשובה דמשמעות לשון מרן בשלחן ערוך לפי מה שפירשו הגאונים טורי זהב ובית שמואל הדין נותן דאם אין עדים על השנים אז צריך שיהיו השערות כרוחב אצבע שקורין אמה ואז אין צריך בדיקת גומות ואם יש עדים על השנים סגי מדינא שתי שערות כדי לכוף ראשן לעיקרן ולבדוק בגומות שתחת השערות שבזה אנו בקיאין לבדוק וירק לבדוק בגומות בלא שערות הוא דאין אנו בקיאים אך הרב המסדר (מהר"ם) שהחמיר דבעינן ריבוי שערות או שתי שערות ארוכות ולא סגי ליה בשתי שערות כרוחב אצבע דעתו להחמיר כדעת הרב בית חדש שסובר דאף לבדוק גומות שתחת השערות אין אנו בקיאים ושהיה אפשר לומר דמוהר"ם לפי שלא ראה דעת החולקים על הבית חדש החמיר אבל לדידן דחזינן דעת הבית שמואל וטורי זהב ונודע ביהודה וחתם סופר שדעתם להקל דגם בזמן הזה אנו בקיאים בבדיקת גומות שתחת השערות הרי יש לנו ארבעה עמודים גדולים לסמוך עליהם ובפרט במקום עיגון (אמר המחבר חידוש הוא שלא הזכיר שכן דעת הגאון שבות יעקב בחלק שני סי' קכ"ט וזה לשונו החמירו לענין חליצה שהשערות צריכין להיות כדי לכוף ראשן לעיקרן וכרוחב אצבע וכו' וצריכין לבדוק אם יש גומות אף דיש אומרים דאין אנו בקיאים בבדיקת גומות כבר תירץ הבית שמואל דבמקום שיש שערות בקיאים אנו וכן עיקר וכן נהגו דלא כהבית חדש שכתב דאין אנו בקיאים עד כאן לשונו והנה בהרבה מחברים ראיתי שמייחסים להרבנים טורי זהב ובית שמואל שסוברים דלבדוק בגומות כשיש שערות אנו בקיאים כמו שכן מתבאר באמת מדבריהם אך ראיתי להגאון סדרי טהרה בחידושיו למסכת נדה בדף ב"ן ע"ב על דברי התוספות (בד"ה הלכה כדברי כולן) שכתב וזה לשונו ומיהו בפירוש סדר חליצה כתב דאינה חולצת עד שתביא שער גדול כרוחב אצבע שקורין אמה והיינו משום דקיימא לן דבעינן נמי גומות בעיקרן ואנן לא בקיאין בהא משום הכי בעינן כשיעור הנ"ל ואז אין צריך לבדוק אחר הגומות וכן כתב הבית שמואל בשם הטורי זהב בסי' קנ"ה עד כאן לשונו הנה מתבאר שמייחס לדעתם דאף בדאיכא שערות אין אנו בקיאים בגומות והוא שלא כמו שמתבאר מדברי טובים השנים הטורי זהב והבית שמואל גם מה שכתב דבשיעור רוחב אצבע אין צריך לבדוק בגומות הוא שלא כדעת הרבה מחברים שסוברים שגם ברוחב אצבע צריך בדיקת גומות ובקיאים אנו בבדיקתן ועד כאן לא כתבו הפוסקים שסומכים שלא לבדוק אחר גומות אלא כשיש ריבוי שערות או שהן ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול וכו' (עיין בסי' קס"ט סעיף י"א) אבל כשהן כרוחב אצבע צריך בדיקה ואנו בקיאים בבדיקתן כיון שיש שערות כן מתבאר מדברי כמה רבנן ומהם יובאו דב"ק בדברינו להלן אם ירצה השם אלא שיש גם כן סוברים דכשיטה אצבע הוא שערות ארוכות האמור בפוסקים ונראה שכן סובר הגאון סדרי טהרה וסברא זו לא נפלאת הוא כמו שאביא להלן איה"ש ועל כל פנים מה שמייחס בדעת הטורי זהב ובית שמואל דנקטי דאין אנו בקיאים בגומות אף לחליצה כשיש שערות אינו נח לדעתי העניה ונחזור מעתה לסיים דברי הרב פתחי תשובה שאחר שכתב שלכאורה יש מקום לסמוך על הארבעה עמודים וכו' סיים):

אך חלילה להקל כי אף דבלשון ספר התרומה שהובא בטור סי' קנ"ה אין הכרח לדברי הבית חדש וכו' מכל מקום במרדכי פרק מצות חליצה סי' נ"ז קרוב לסופו ושם בסי' נ"ח (בד"ה מתני' בא סימן) מבואר דאף לבדוק בגומות שתחת השערות אין אנו בקיאים ובעינן ריבוי שערות וכן מצא בספר בית מאיר שכתב כן ועוד מצא כן בסמ"ק עשין קמ"ה בסדר חליצה דרבינו פרץ וכו' וסיים מכל הנ"ל מבואר כדברי הבית חדש וכו' וגם הבית שמואל לא החליט הדבר רק כתב בלשון ולכאורה נראה ובפירוש סדר חליצה סעיף כ"ז בהגהת הבית שמואל הביא דברי הבית חדש הנ"ל דאין לסמוך כלל על שיעור דכפיפה כיון שאין אנו בקיאים בגומות ולא העיר עליו כלום ממה שכתב הוא עצמו בסי' קס"ט סעיף קטן יו"ד משמע שלא רצה לסמוך על סברתו לדינא בזה גם בבית אפרים העלה בשם הגאון בעל ההפלאה להחמיר כהבית חדש על כן אין שום צד להקל בזה אף במקום עיגון רק לנהוג כמו שכתב הרב מוהר"ם דבעינן דוקא ריבוי שערות או שתי שערות ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול דבזה אין צריך בדיקת גומות אלו תורף דב"ק:

ובשו"ת מים חיים להגאון מוהרח"ך מאוסטרהא בסי' ע"ו נשא ונתן על מה שנשאל בחולץ שבדקוהו על השערות ואמרו שראו שערות שיכולים לכוף ראשן לעיקרן בערך חמשה או ששה שערות והשיב לא נזכר בדבריכם אם לא בדקו רק השערות ולא הגומות כמבואר בשלחן ערוך סי' קנ"ה סעיף ט"ז שני שערות צריך שיהיה בעיקרן גומות ושאלתי להבודקים אותו ואמרו שמחמת ששמעו שכעת אין בקיאים בגומות וגם כי הוא איש שחור ושמע שבאיש שחור אין יכולים לראות הגומות לכן לא דקדקו אחר גומות ובאמת משמעות השלחן ערוך בסי' קס"ט סעיף י"א הוא להדיא דבלא ריבוי שערות או ארוכות צריך בדוקא בדיקה אם יש גומות וכן מפורש בדברי הרב בית חדש סימן קנ"ה סעיף קטן ז' (בד"ה ולענין שיעור אורך) וזה לשונו ומיהו ביבם שאינו אלא בן י"ג שנה ויום אחד ולא נמצא לו אלא שתי שערות בלבד וכו' לא עשינו מעשה מעולם דכיון דנקטינן דשתי שערות צריך לבדוק אם יש בהן גומות ואין אנו בקיאין להכיר הגומות הרי מבואר בדבריו דבשתי שערות צריך לבדוק אחר הגומות:

שוב הביא שהגאון בית אפרים בסי' ק"ל כתב שלולא דב"ק דהבית חדש היה אומר וכו' אבל סתמא דמלתא כל שאנו רואים שערות הן עם גומות וראיה מדברי התוספות בבא בתרא דף קנ"ד (בד"ה ועוד) ואומר ר"י דשמא וכו' והביא דברי הוכחתו מהתוספות וכתב על דבריו ואני אומר דאין מדברי התוספות שום ראיה וכו' והאריך לבאר דחייתו וגם לבאר דברי הרמב"ם בפרק שני מהלכות אישות הלכה י"ז ופלפל בדברי הרב המגיד והרב לחם משנה ושוב כתב (בד"ה היוצא מזה) דבשתי שערות אף אם יש בהם כדי לכוף ראשן לעיקרן שהוא השיעור הגדול ומהני אף לחליצה מכל מקום צריך בדוקא לבדוק אם יש גומות בעיקרן דאם לא כן לא מהני השערות כלל מעיקר הדין המפורש בש"ס ופוסקים ואם כן בנדונינו שראו שערות שיש בהם לכוף ראשן לעיקרן אבל לא ראו גומות בעיקרן לא מהני השערות:

ואחר שהוגד לו שני דברים שלא הזכירם השואל והם א) שמלבד הששה שערות הנ"ל ראו בו שהיו לו עוד שערות הרבה שיש בכל אחת כדי לקרוץ בצפורן ב) שיודעים בבירור שהחולץ הוא יותר מבן י"ג שנה ויום אחד כתב שאם כנים הדברים יש להתירה בחליצה מכבלי העיגון על פי מה שכתב הרב בית חדש בסי' קנ"ה (בסוף ד"ה ולענין אורך) וזה לשונו אבל זה פשוט כשיש שם ריבוי שערות דשוב אין צריך לבדוק באורך השערות כלל דמסתמא הגיע לכלל גדלות לדברי הכל כשיש ריבוי שערות ואין צריך לבדוק אם יש בעיקרן גומות גם אין צריך לבדוק אם יש ביניהם לכל הפחות שתי שערות שיש בהן שיעור כפיפה דאפילו אין שם גומות ולא שיעור כפיפה ודאי גדול הוא כיון שיש שם ריבוי שערות אלו דברי רבינו הבית חדש ואם כן בנדונינו יש להתירה בחליצה לפי מה שהעידו שיש ריבוי שערות שיש בהן כדי לקרוץ בצפורן מלבד השש שערות שיש בהן כדי לכוף ראשן לעיקרן ושקיל וטרי במה שהגאון נודע ביהודה מצריך בדיקת גומות גם בריבוי שערות ומסיק (בסוף ד"ה שוב ראיתי) שדבריו תמוהים מאד ועל כל פנים בנדון דידן שיש עדות ברורה על השנים נוכל לומר אפשר שגם הגאון נודע ביהודה מודה דבריבוי שערות שיש בו אין צריך להיות לכל אחת גומא כמפורש בדברי הבית חדש והביא מה שתמה בבית אפרים על מה שכתב הבית חדש דבריבוי שערות אין צריך שיעור כפיפה ממה שכתבו הפוסקים בסי' קמ"א סעיף כ"ח דבעינן ריבוי שערות וגדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן והוא כתב ליישב דדוקא לגבי גט משום דקשים גירושין לפני המקום מצריכינן לצאת ידי כל הדעות וכו' והכריח כן מדכתבו בסי' קמ"א שתהיו השערות שחורות וכו' עיין לקמן (בד"ה והנה) ועוד כתב שאף לדעת הגאון בית אפרים דמדמה חליצה לגט הרי בגט גופיה לא כתבו כן אלא כשאין השנים ידועות כי אם על פי האב אבל בנדון דידן שיש עדות ברורה על השנים גם הוא מודה שאין צריך בריבוי שערות כדי לכוף ראשן לעיקרן ומסיק דכיון שיש ששה שערות שיש בכל אחד כדי לכוף וכו' ויש בו ריבוי שערות שיש בכל אחד כדי לקרוץ בצפורן וגם עדות ברורה על השנים מותרת לחלוץ בלי שום פקפוק ובפרט במקום עיגון גדול כזה אלו תורף דב"ק והנה במה שכפל ושלש בריבוי שערות שבנדונו שיש בהן כדי לקרוץ בצפורן נראה בעליל שסובר הרב כדעת הרב בית חדש דבריבוי שערות אף דלא בעינן שיהא בהן כדי לכוף ראשן לעיקרן מכל מקום כדי לקרוץ בצפורן מיהא בעינן (ולא ניחא לי לומר דמעשה כך היה הוא דקאמר) ואיני יודע מנא ליה להבין כן מדברי הרב בית חדש שהרי משמעות לשונו הוא דכל שיש ריבוי שערות זהו עצמו סימן לגדלות ולא בעינן שיהיה בהן שום שיעור כן הוא משמעות דברי הרב בית חדש שלא הזכיר שום שיעור וכיון שכתב לדעתו שאין לדמות חליצה לגט משום דקשים גירושין ואם כן הרי לפי זה בחליצה בריבוי שערות לא נזכר שום שיעור ומנא לן האי שיעורא דלקרוץ בצפורן דאי סתם שערות משמע הראיות לחליצה ליבעי כדי לכוף ראשן לעיקרן ואם במשמע שערות יש פחות מכפיפה הכי נמי נימא פחות מקריצה וגם לנדונו שיש עדות ברורה על השנים ולפי מה שכתב דאף אם נדמה חליצה לגט לא הצריכו גדולות בגט אלא משום שאין השנים ידועות וכו' אם כן כשיש עדות על השנים לא נזכר בריבוי שערות גדולות כלל ונוכל לומר דשטרות כל דהוא מהני כשיש ריבוי:

ובתוספת ביכורים להגאון רב"ך (על מה שכתב בפתחי תשובה הנ"ל בשם בית אפרים שהחמיר כהבית חדש שאין אנו בקיאים בגומות) כתב שבבית אברהם סי' ט"ל העלה גם כן דאין לסמוך כלל בזמנינו על בדיקת גומות אפילו בריבוי שערות קטנות וציין לתשובת מים חיים הנ"ל שהקל קצת בזה ואין אצלי ספר בית אברהם לראות דב"ק דמה שכתב דאין להקל בריבוי שערות קטנות אולי מיירי בשערות קטנות מאד שאין בהן אף כדי לקרוץ בצפורן ובזה אפשר שגם הגאון מים חיים מודה לפי משמעות דבריו ששנה ושלש שיש בהן כדי לקרוץ בצפורן אך אם בבית אברהם מיירי ברבוי שערות שיש בהן כדי לקרוץ בצפורן ומאי דקרי להו קטנות הוא משום שאין בהן כדי לכוף ראשן לעיקרן הא ודאי שלח כדברי הרב מים חיים הוא כמובן ועל כל פנים לפי דרכנו למדנו שלדעת הרב בית אברהם לא אמר הרב בית חדש להתיר ברבוי שערות כשהן קטנות מאד וזה שלא כמו שכתבתי אני הדל דמשמע מסתמיות דברי הרב בית חדש דברבוי שערות לא בעינן שום שיעור אך אולי הרב בית אברהם סברא דנפשיה קאמר ולא שסובר כן בדעת הרב בית חדש ומי שנמצא אצלו ישכיל בכונתו:

ודעת הגאון מוהרי"ל בטלן בשו"ת זכר יהודה סי' ן' נראית כדעת הגאון מים חיים הנ"ל דכשיש עדות ברורה על השנים וגם ריבוי שערות גדולות קצת אף שאינן כדי לכוף וכו' מותרת לחלוץ וזה לשון השואל חלוץ שיש לו רבוי שערות וגם גדולות אך לא כשיעור אצבע וגם יש עדים שהוא בן שלש עשרה שנה אם מותר לחלוץ. תשובה. מן הדין בודאי מותר לחלוץ דהא מבואר בטור ובית יוסף דסגי או בריבוי שערות או בגדולות ולא ידענו בכמה נקרא רבוי שערות ואחר שנשא ונתן בזה דיש לומר דכמו בזקן העליון לא סגי בשתי שערות או יותר אלא בעינן שיתמלא זקנו הכא נמי ברבוי שערות שבתחתון יש לומר דבעינן שיתמלא וכו' וכתב שיש להאריך בזה שוב כתב דכיון שיש עדות ברורה על השנים וקימא לן חזקה כל שבא לכלל שנים בא לכלל סימנים אם כן בנדון דידן שבא לכלל שנים ובא לכלל סימנים יכול לחלוץ אף אם השערות אינן גדולות ואין להאריך אבל הלכה פסוקה היא ברמב"ם הלכות אישות פרק שני הלכה ט"ז דשיעור גודל השערות הוא כדי לכוף ראשן לעיקרן ואף דבעינן גומא ואין בקיאים וכו' ואין להאריך וכבר הסכמנו להיתרא עכ"ל והמובן מדב"ק הוא שהרבוי שערות שבנדונו היו גדולות אלא שלא היו כרוחב אצבע והסכים להתיר מפני רבוי השערות בצירוף עדות השנים ואין דעתי נוחה לומר דמה שכתב וגם גדולות רוצה לומר דמלבד הרבוי שערות יש לו גם גדולות כלומר שתי שערות גדולות אלא שאינן כשיעור אצבע שאין כן משמעות דב"ק אלא נראה לי שכונתו שהרבוי שערות שיש לו הן גדולות שאין להן רוחב אצבע וכהנידון שבמים חיים הנ"ל ויש לפקפק בדב"ק ואין פנאי מסכים להאריך בפלפולים אך חידוש הוא שלא הזכיר דעת הרב בית חדש ודברי הרבנים מוהר"ם וטורי זהב ובית שמואל בדין זה:

והנה בשו"ת מים חיים הנ"ל כתב (בד"ה וראיתי בתשובת) להכריח דרק לענין גט דקשים גירושין הוא שכתבו הפוסקים שברבוי שערות בעינן גדולות כדי לכוף וכו' משים חומרא אף שאין הדין כן בחליצה וכיוצא וזה לשונו תדע דהא הזכירו שם גם כן שערות שחורות אשר לא נזכר בשום מקום אחר שצריך בדיקה שתהיו שערות שחורות שזו דעת רבינו תם בתוספות בבא בתרא דף קנ"ד (בד"ה ועוד סימנין) וכתבו עליו ואין נראה דלא אשכחן בשום מקום בשערות שהם סימן חילוק בין לבנות לשחורות עכ"ל (אמר המחבר בפסקי תוספות כתבו בפירוש שלא כדעת רבינו תם) והנשר הגדול הגאון המובהק משנה למלך בריש פרק שני מהלכות אישות הביא דברי התוספות הנ"ל וכתב עליהם וז"ל וחפשתי בדברי ראשונים ואחרונים ולא ראיתי אחד מהמורים שהביא סברת רבינו תם הלזו דהשתי שערות תהיו שחורות עכ"ל (אמר המחבר כפי הנראה לא ראה הרב מה שהביא רבינו המשנה למלך שם (בד"ה יושב תהלות) שכתב לו הרב מוהר"ש הלוי שגם רבינו תם לא כתב דבעינן שחורות אלא לסלקא דעתין דש"ס אבל לפי המסקנא גם רבינו תם מודה דלא בעינן שחורות ומפני זה לא הוזכרה סברתו בבית המדרש וכו' עיין שם דב"ק) ובאמת גם הטור שלחן ערוך לא הזכירו בשום מקום שצריך שיהיו השערות שחורות ואם כן תמה על עצמך למה אצל גירושין בסי' קמ"א הזכירו שיהיו השערות שחורות אלא ודאי הוא הדבר אשר דברתי שגבי גירושין שקשה גירושין לפני המקום החמירו לכתחלה שיהיה הבדיקה של גדלות על פי כל הדעות אפילו מה שנפסק שלא כדבריהם ולכך החמירו גם כן שיהיה רבוי השערות לכל אחת כדי לכוף ראשן לעיקרן ומה שכתב הגאון מוהרא"ז שבטור סיים בה כמו לענין חליצה עכ"ל הנה חפשתי וראיתי שבטור דפוס ברלין לא נמצא שם שלש תיבות אלו כמו לענין חליצה וגם בטור שנדפס עם דרישה ופרישה לא נמצא גם כן שלש תיבות אלו רק בטור שנדפס במעזיבוז עם בית חדש מצאתי שלש תיבות אלו ולבי אומר לי שטעות נפל שם דהא בשני טורים הנ"ל אין שם שלש תיבות אלו וגם בשלחן ערוך לא נמצאו תיבות אלו ואם היו בטור למה השמיטם השלחן ערוך ומוכח הכי דאיך יכתבו הטור והשלחן ערוך כמו לענין חליצה ובחליצה גופה לא כתבו כלל שתהיו הרבוי שערות שחורות וגדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן אלא ודאי דטעות נפל בטור וזה ברור עכ"ל וכתב על דבריו בקונטריס תוספת ביכורים שנעלם ממנו שכן כתב בסמ"ק כמו שכתב הרב פתחי תשובה:

ולי הדל אין זו השגה דהנה ספר הסמ"ק אין מצוי אצלי וכפי הנראה גם אצל הגאון בעל ספר מים חיים לא היה מצוי אבל ברור הדבר שידע שכל מה שכתוב בטור בענין זה צדיק עתק מדברי רבינו פרץ שבסמ"ק שהרי קודם שהתחיל רבינו הטור לכתוב נוסח השטר לשליח הולכה (בפנינו עדים וכו') וכן לשליח קבלה (זכרון עדות וכו') הקדים לכתוב וז"ל מדברי רבינו פרץ מה שכתב בתיקון שטרות שטר הרשאה לשולח גט וכו' ואחר כך כתב נוסח הגט (בכך וכך וכו') ומה שיכתוב הבעל תחת החתימות (אני פלוני וכו') אחר כל אלה הדברים כתוב בטור וז"ל ע"כ מדברי הר"פ הנה הפליג להחמיר וכו' ועין רואה שקודם שהעתיק הנוסח גט (בכך וכך וכו') כתוב ואם אין השנים ידועים כי אם על פי האב צריך רבוי שערות שחורות וגדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן (ויש דפוסים שכתוב וכמו לענין חליצה) דהא קטנה אינה עושה שליח עיין שם והדברים מוכיחים שכל זה הוא מדברי רבינו פרץ וגם הגאון מים חיים ידע שמה שכתב הטור הוא בשם רבינו פרץ וממילא מובן שכמו שכותב שטעות סופר הוא בטור כן יאמר הרב שטעות סופר הוא בסמ"ק וההכרח שהכריח שטעות סופר הוא בטור (שלש תיבות וכמו לענין חליצה) ממה שלא כתב הטור כן בחליצה הוא מכריח לומר כן בדברי הסמ"ק ממה שלא כתב כן בדין חליצה שאם היה כותב כן הסמ"ק לחליצה בודאי לא הוה משתמיט הטור מלהביא דבריו בהלכות חליצה ואם כן מוכרח שגם אם בסמ"ק כתוב שלש תיבות הנ"ל טעות סופר הוא בסמ"ק כן נראה לומר בדעת הרב מים חיים ואם כן אין השגה עליו ממה שבסמ"ק כתוב שלש תיבות הנ"ל גבי שליח קבלת הגט אם לא כתב כן גם בהלכות חליצה ומי שנמצא אצלו ספר הסמ"ק יבין הדבר לאשורו:

ואחר החיפוש מצאתי בספר שו"ת הרי"מ החדש

להגאון מוהר"ר יצחק מאיר מווארשא בסי' מ"ב (בד"ה עוד) שתופס כן להלכה ולמעשה דצריך לחליצה שערות שחורות בדוקא ותמה מאד על שיא ביארו הפוסקים כן גבי חליצה וזה לשונו עוד חומרא אחת נראה לדעתי דהנה בתוספות בבא בתרא דף קנ"ד כתב רבינו תם דבעינן שערות שחורות דוקא ובמשנה למלך תמה וכתב חפשתי בראשונים ואחרונים ולא מצאתי מי שהביא דברי רבינו תם שיצטרך שחורות ואני תמה איך נעלם ממנו דבטור ושלחן ערוך סי' קמ"א כתוב צריך ריבוי שערות שחורות וגדולות כדי לכוף וכו' והן דברי רבינו פרץ בסמ"ק ומסיים שם כמו לענין חליצה ומבואר להדיא דצריך לחליצה שחורות (לא ראה הרב תשובת מים חיים הנ"ל ולא נפלאת היא לומר שכן דעת רבינו המשנה למלך) ותמיהני מאד שלא הזכירו הפוסקים בחליצה דבעי שחורות והדבר ברור ומוכרח דהנה תמיה לי מה שכתבו הפוסקים דברבוי שערות לא בעי בדיקת גומות והא בבבא בתרא דף קנ"ד מעשה בבני ברק באחד שמת וכו' וערערו לומר קטן היה מהו לבודק וכו' ועוד סימנין עשוין להשתנות לאחר מיתה והקשו התוספות איך אפשר שנראה קטן בחייו ולאחר מיתה כגדול ופירש רבינו תם שהיה בחייו לגנות ואחר מיתה הושחרו וכתבו התוספות ואינו נראה דלא אשכחן בשום מקום בשערות שתהיו דוקא שחורות וכו' ואומר ר"י דשמא בחייו לא היו גומות ועכשיו מחמת מיתה יש גומות וכו' ומה שסיימו שם בתוספות כדאמרינן פרק בא סימן גומות אף שאין שערות תמוה וע"כ כונתם להא דשערות צריך שתהיו בעיקרן גומות (כיונה דעתו לדברי רבינו עקיב"א בגליון הש"ס שם) וכתב הרמב"ן בחידושיו שני תירוצים אלו והנה להפוסקים הנ"ל דריבוי שערות לא בעי בדיקה דגומות אם כן נשאר קושית התוספות תימה עדיין יבדקו הלקוחות שמא יהא רבוי שערות והוי גדול דאף שאי אפשר להתברר אם יש גומות דזה עשוי להשתנות אחר מיתה מכל מקום מה בכך הוי כבלא בדיקת גומות דמהני רבוי שערות דלענין השערות אינו משתנה ועל כרחין צריך לומר כתירוץ ראשון שתירץ רבינו תם דבעינן שחורות ושמא הושחרו אחר מיתה ואם כן שוב מוכח דבעי שחורות ואם כן כשאנו סומכין על ריבוי שערות שלא להצטרך בדיקת גומות שוב ע"כ צריך שתהיו שחורות דאם לא כן הוי תרתי דסתרי שלא יצטרך בדיקת גומות ולא נצטרך שחורות הוא נגד הש"ס כקושית התוספות הנ"ל ושפיר מדויק דברי רבינו פרץ וטור ושלחן ערוך דבריבוי שערות בעינן שחורות דוקא כנ"ל וגם בתוספות עצמם נראה לעניות דעתי דהא איך דחו דברי רבינו תם שלא נמצא חילוק בין שחורות והא בתוספות כתובות ל"ו הביאו פירוש ר"ח אר"י שירבה השחור כנ"ל שסמוך לבשר שחורות ודבריו דברי קבלה וכן כתב רמב"ן שמזה למד רבינו תם דבעינן שחורות ואיך דחה דברי רבינו תם אך פשוט דזה פירוש ר"ח רק אר"י דאמר שירבה השחור אבל רבנן דהוזכרו שתי שערות סתם בזה לא נמצא דליבעי שחורות ולכך תירץ ר"י דשמא נעשה גומות וממילא לא קשה מ"ש דעדיין נבדוק שמא יהיה רבוי שערות ומהני בלי בדיקות גומות דלא קשה דהא מאי דמהני רבוי שערות כבר כתבנו דלמדו מדברי ר"י שאמר כשירבה השחור נראית גדולה לכל כו' ואם כן כיון שאין לנו ללמוד זה רק מדברי ר"י דשירבה השחור שוב אי אפשר לנו ללמוד רק בריבוי שערות שחורות כפירוש הרבינו תם לר"י דאי אפשר ללמוד יותר ושוב שייך תירוץ הראשון שמא הושחרו אחר מיתה ונשתנו ותירץ הר"י שפיר דלענין שתי שערות לדידן דקיימא לן כרבנן אף דלא מצינו דליבעי שחורות מכל מקום הא בעי גומות ושמא נשתנו ואי לסמוך אריבוי שערות שוב ע"כ משום דר"י ושוב צריך שחורות ושייך תירוץ רבינו תם כנ"ל ושפיר כתבו הטור ושלחן ערוך דלסמוך אריבוי שערות בעי שחורות וכדי לכוף לכן נראה לפי עניות דעתי דאם היה הרבה שערות שחורות וגדולות כדי לכוף אף במקום אחד בבית הערוה יש להכשיר החליצה ואם לא היו שחורות אין בידינו להקל נגד העור ושלחן ערוך סו' קמ"א הגם שלא הביאו הפוסקים לענין חליצה ואין סברא דהטור לא חשש רק באיסור אשת איש מאחר דהר"פ מסיים בהדיא כמו לחליצה כנ"ל עכ"ל הרב שי"ת הרי"מ הנ"ל:

והאמת כי קשה מאד להמציא דין על פי הכרח מכח איזו קושיא ויוכל להיות שהקושיא יש ליישבה בענין אחר ובקונטריס כללי הפוסקים סי' ט"ז אות מ"ב הבאתי מה שכתבו הקדמונים שלהוציא דין מכח קושיא הוא בנין בלי יסוד וכו' עיין שם ועם כי לא פניתי כעת במה שרשום שם כי אולי יש לחלק בין להקל ללהחמיר מכל מקים מסתברא לי דאף להחמיר אין נכון להחליט הדין מכח איזו קושיא שאולי יש לתרץ בענין אחר ואין הכרח לאותו הדין שהוציא מחמת קושיא ולפעמים תצא תקלה מהחומרא להחמיר במקום שהדין נותן להקל ובמאי דקמן אנכי הרואה לרבינו הבית חדש (בהגהות הבית חדש על דברי התוספות בבבא בתרא הנ"ל) שכתב ישוב אחר לקושית התוס' לא כדברי רבינו תם ולא כדברי ר"י שבתוספות וזה לשונו תוספות (ר"ה ועוד) דלא אשכחן בשום מקום שום חילוק בשערות שהן סימן בין לבנות לשחורות נ"ב ולי נראה דלמה שמפורסם שהשערות יאריכו לאחר מיתה בקבר אם כן יש לומר שמא בשעת מיתה לא היה בהן כדי לכוף ראשן לצד עיקרן ולאחר מיתה הגדילו והאריכו עד כאן לשון הבית חדש ויתכן שנוכל להעמיס כונה זו במה שכתב הרשב"ם וזה לשונו עשויין להשתנות ואפילו אם דומין עתה לסימני גדול יש לומר אילו היה קיים הוה שומא עכ"ל ועל כל פנים הרי מצינו ישוב שלישי לקושית התוספות ואם כן אין הכרח שהסוברים ברבוי שערות לא בעי גומות סוברים כתירוץ רבינו תם לחלק בין לבנות לשחורות כמובן ובכל זאת העתקתי דברי מי שגדול הרי"מ הנ"ל להודיע דעתו להלכה ולמעשה אף שלדעתי העניה אין כן דעת הפוסקים ראשונים ואחרונים שלא הטילו תנאי זה גבי חליצה מוכח ודאי דנקטי דלא כרבינו תם וכדברי הגאון מים חיים או שסוברים כמו שכתב הרב מוהר"ש הלוי שאף רבינו תם לא אמר כן אלא לסלקא דעתין דהש"ס ולא להמסקנא ומצאתי בספר חמדת משה לידידי הרה"ג מלאדז יצ"ו בסי' קנ"ד שהאריך להשיב על דברי השו"ת הרי"מ הנ"ל ולא איסתייעא כעת לעיין היטב בכל מה שכתב בזה עיין שם שנראה שמסקנתו היא שאין לחוש להצריך שחורות:

שוב עיינתי שנית בפתחי תשובה וראיתי (בד"ה ומה שכתב הרב המסדר אם יש לו רבוי שערות) שעמד לבאר דין זה שאחר שכתב שבדברי מוהר"ם (דרבוי שערות אף שאינן ארוכות מהני וכו') מבואר בטור ושלחן ערוך סי' קס"ט ובמרדכי ובהרא"ש וכו' כתב אמנם נהי דלא בעינן ברבוי שערות שיהיו ארוכות אכתי לא איתפרש שיעור גדלן ובפשטו משמע ודאי דעל כל פנים בעינן שיהיה גדלן כסתם שערות כפי שיעורם לחליצה כדי לכוף וכן מבואר להדיא בטור ושלחן ערוך סי' קמ"א סעיף כ"ח גבי האשה שעושה שליח קבלה דמפורש שם שיהיו גדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן והוא מדברי רבינו פרץ בסמ"ג סוף עשין קפ"ד ושם מסיים כמו לענין חליצה וכו' אולם בבית חדש סי' קנ"ה סעיף קטן ז' כתב אבל זה פשוט כשיש ריבוי שערות שוב אין צריך לבדוק באורך השערות כלל דמסתמא הגיע לכלל גדלות לדברי הכל כשיש ריבוי שערות ואין צריך לבדוק אם יש בעיקרן גומות גם אין צריך לבדוק אם יש בניהם על הפחות שתי שערות שיהיה בהן שיעור כפיפה דאף אם אין שם גומות ולא שיעור כפיפה ודאי גדול [הוא[ כיון שיש ריבוי שערות עכ"ל ותימה שלא הזכיר כלום מדברי הטור ושלחן ערוך דסי' קמ"א סעיף כ"ח הנ"ל דמפורש שם דגם בריבוי שערות בעינן שיהיו גדולות כדי כפיפה ובנודע ביהודה סי' צ"ג כתב גם כן מדלא הזכיר המחבר ברבוי שערות שיעור גדלן משמע דכוונתו על סתם שערות כפי שיעורן לחליצה להמחבר בסי' קנ"ה דהיינו כדי לכוף וגם עליו תימה שלא הזכיר שכן מבואר בסי' קמ"א והביא (הנודע ביהודה) דברי הבית חדש הנ"ל דברבוי שערות אין צריך לבדוק בארכן ולא לראות אם יש בהן שתי שערות שיהיה בהן כדי לכוף וכתב עליו דיש לומר דהיינו בנודעו השנים על פי עדים אבל בלא נודעו השנים על פי עדים כשרים אפשר הא דמהני ריבוי שערות שנסמוך על זה שהגיע לכלל שנותיו הוא דוקא כשיש בכולם שיעור כפיפה אבל אם אין ברבוי כדי לכוף רק מעט שערות הם כדי לכוף לא ומסיק שם בנדון שנשאל עליו על יבם קטן שאביו העיד שהוא בן י"ג שנה ויש לו ריבוי שערות אבל אין בכולן אף אחד שיהיה כרוחב אצבע רק קצתן הם כדי לקרוץ בצפורן וקצתן כדי ליטול בפי זוג וקצתן כדי לכוף ראשן לעיקרן והעלה דמכל מקום בצירוף עדותו של אב יש להקל אם יש בהם קצת כדי כפיפה והמותר אף שאין בהם כדי כפיפה גם בספר ישועות יעקב בסי' קס"ט הזכיר דברי הבית חדש הנ"ל והאריך גם כן דגם הבית חדש לא מיירי אלא בנודעו השנים על פי עדים כשרים וכתב בכי האי גוונא שנודעו השנים על פי עדים גם כן אין לסמוך למעשה וחלילה להקל בזה לסמוך על ריבוי שערות שאין בהם אפילו שתים כדי כפיפה וכו' עיין שם (ועיין בתשובת מים חיים סי' ע"ו מענין זה) עד כאן דברי הרב פתחי תשובה בזה וצריך לעיין בענינים אלו בשו"ת ארבעה טורי אבן סי' י"ט שנשא ונתן בסברת מרן בית חדש בדין רבוי שערות שאין בהן כדי לכוף ראשן לעיקרן אי מהני והביא קצת מדבריו הגאון שואל ומשיב במהדורא תליתאה חלק שני סימן קס"ד והאריך בשואל ומשיב לפלפל בזה אך לא ראיתי בדברי קדשו דבר ברור לענין הלכה למעשה:

אמנם זה חזיתי ואספרה שהגאון שם אריה בסי' כ"א האריך בדין זה בכל הפרטים על מה שנשאל באחד שמת והניח אשתו מעוברת ושוב ילדה ילד ככל הילדים הנולדים גם נגמרו שערו וצפורניו והיה חי כל הלילה וכאור בוקר נחלה כמה שעות ומת ויש להמת אח קטן בקומה ובאבריו בן ארבעה עשר שנים ולא נבדק עד עתה שהיא שנה שניה משמת אחיו ועתה נבדק ולא נמצאו בו שערות בשום מקום רק על הכיס של בצים יש כמה שערות שיש בהן כאצבע אמה ויותר מעט אם יש היתר שיחלוץ כי להמתין עד שיהיו לו הרבה שערות ארוכות אי אפשר כי מי יודע כמה שנים יתעכב עוד והאשה כבר ממתנת שנה שניה עד כה והלהן תעגנה ועל זה השיב דפשוט שלפי המבואר בסי' קנ"ה סעיף י"ז דאברי הזרע הם בכלל מקום הסימנים אם כן גם בכיס של בצים מהני שערות שהוא מכלל אברי הזרע כמו שכתב במעדני מלך בנדה דף מ"ב (אמר המחבר עיין בשלחן ערוך סי' ה' סעיף י"א לענין סירוס והוא מדברי הרמב"ם דמתבאר דגם בצים בכלל אברי הזרע הם) ושוב הביא מה שכתב הרב ביר חרש דבעינן גומות ואין אנו בקיאים בגומות ומה שכתבו הרבנים טורי זהב ובית שמואל דדוקא לבדוק בכל הגוף אם אין שם גומות בזה הוא דאין בקיאים אבל בחליצה שצריך לבדוק במקום השערות אם יש שם גומות בזה אנו בקיאים וביאר דמה שכתב בבית שמואל דלבדוק בכל הגוף אם אין שם גומות אין אנו בקיאים לאו דוקא בכל הגוף אלא אף לבדוק בכל בית הערוה למעלה ולמטה וכו' אין אנו בקיאים אבל לבדוק בגומות שבשערות אנו בקיאים וכו' והביא ראיה דבכיוצא לזה אנו בקיאים מהא דאיתא ביורה דעה סי' ל"ג בניקב הושט מבחוץ על ידי קוץ או מחט מהני בדיקה מבפנים וכתב השפתי כהן בסעיף קטן ז' דאף דאין אנו בקיאים בבדיקה מכל מקום לבדוק במקום ידוע אנו בקיאים ואם כן גם לבדוק בגומות שבשערות הוא מקום ידוע וכו' (האריך קצת לבאר הדברים):

שוב כתב אמנם בבית אפרים סי' ק"ל הביא בשם הרבה קדמונים שגם לבדוק בגומות שבשערות אין אנו בקיאים ומי יקל ראש נגדם ושהאריך בבית אפרים לפרש לשון ספר התרומה דאף אם בדקנו ונראה לעינינו שאין כאן גומות מכל מקום מהני רבוי שערות או שערות ארוכות ואפילו לקולא אמרינן כן דאין אתנו יודע עד מה להבחין ולהכיר שאין גומות דאף אם נדמה למראה עינינו שאין גומות לא משגחינן בזה ולא נשפוט למראה עינינו רק תלינן דאין אנו בקיאים היטב ושזה גם כונת הבית חדש שכתב דאף אם אין שם גומות ודאי גדול הוא כיון שיש רבוי שערות דהיינו דתלינן דאין אנו יודעים ומכירים בגומות כיון שיש ריבוי שערות או ארוכות וסיים בבית אפרים לתמוה על גדולי הדור שדחו דברי הבית חדש ולא שמו על לבם כי דבר גדול דבר רבינו הבית חדש בזה גם בסי' קל"א בתשובה מהגאון בעל ההפלאה מחמיר בזה שאין להקל משיטת הפוסקים שהביא הבית חדש אם לא במקום עיגון כיון דרבנן קשישאי בקיאי טפי מינן (פלפל קצת בדברי בעל ההפלאה) שוב חקר אם צריך לבדוק אחר גומות כמו שצריך לבדוק אחר שערות או אפשר דאין חיוב לבדוק בגומות וכל שיש שערות אמרינן דמסתמא יש תחתיהן גומות רק אם רואין שאין בהן גומות הוא דלא מהני וממה שכתבו הפוסקים בכשיש רבוי שערות שעל זה סומכים שאין צריך לבדוק הגומות נראה דלולא רבוי שערות צריך לבדוק אחר גומות אך יש לומר דאינו מדינא אלא מצד חומר כיון דאיכא לברורי מבררינן ואם כן לדידן דאין בקיאין בגומות ואי אפשר לברר אין צריך לבדוק והאריך לפלפל בזה ומסיק (בדף ל"ה בד"ה ולפי מה) דכשיש שערות לפנינו וגם הגיע לכלל שנים דאיכא חזקה דרבא דכשבא לכלל שנים בא לכלל סימנים אין צריך כלל לבדוק אם יש גומות כסברת הנודע ביהודה דאין לחוש דילמא ליכא גומות ושומא נינהו כיון דאיכא חזקה דרבא דמסייעת ורק היכא דאין ידוע מספר השנים דליכא חזקה דרבא אז צריך לראות אחר גומות דזה הוי סימן דלאו שומא נינהו דבשומא לא שכיחי גומות ומדוקדק לשון ספר התרומות שהביא הטור בסימן קס"ט שלא הזכיר להצריך בדיקה אם יש גומות רק כשיש ספק בשנים וצריך שערות ארוכות על זה כתב דסומכין גם כן דאין צריך בדיקה בגומות אבל כשידוע שנותיו אין צריך בדיקת גומות כלל וכו' ואם כן בנדון דידן שפיר מהני השערות אף שאינן ארוכות הרבה כיון שהגיע לשנים וגם אין צריך לבדוק כלל בשביל גומות דכל שהגיע לשנים אין חיוב לבדוק בגומות ואין חוששין דילמא שומא נינהו:

ובד"ה והנה התוספות וכו' ביאר דכשיש עדות על השנים לא זו בלבד שאין צריך לבדוק אחר גומות אלא טוב יותר שלא לבדוק אחר גומות דאין אנו בקיאים בזה לשפוט למראה עינינו ולפעמים יש גומות ולנו נראה שאין גומות כמו שכתב בבית אפרים לסמוך על זה אף להקל לומר דאולי יש גומות ואין אנו יודעים ואף אם יהיה נראה לנו שיש גומות גם כן אין אנו בקיאים כמו שנתבאר אם כן יותר טוב שלא לבדוק כלל כיון דנתבאר דאין חיוב בבדיקה זו וגם הרי יש שערות ארוכות כאצבע שכתבו הפוסקים דהוי שערות ארוכות דלכולי עלמא אין צריך בדיקה עוד לגומות רק שהבית חדש חוכך להחמיר בזה דאולי אין זה מיקרי ארוכות כמו שהוא באדם גדול ועל כל פנים יש לסמוך בזה בנדון דידן דהוי קצת מקום עיגון שהבית חדש גופיה מיקל כשיושבת עגונה כמה שנים וגם אשה זאת כבר יושבת עגונה זה שנה שניה ומי יודע כמה תתעגן וכמה צריכה להמתין עוד עד שיגדלו הרבה או שיהיו הרבה שערות להתירה לחליצה בלא בדיקת גומות:

וכתב דהיה נראה לעשות סניף להיתר בנדונו כיון שילדה ורוב ולדות בני קיימא נינהו ואף דלא סמכינן בזה וצריכה חליצה אינו אלא מדרבנן ושקיל וטרי לדחות זה וחזר לקיימו על פי ספק ספקא שמא ולד מעליא ושמא היבם גדול ושוב דחה האי ספק ספקא משום דהוי בתרי גופי דלא מהני ספק ספקא ושקיל וטרי בזה דיש לחלק דדוקא כשהספקות שבתרי גופי הם משם אחד לא מהני כמו בטומטום להוציא את מינו (שבזה הוא שכתב הרא"ם דבתרי גופי לא מהני) אבל בכגון נדון דידיה שהספקות שבתרי גופי הם משתי שמות ספק אחד שמא הולד בן קימא וספק אחד שמא היבם גדול שפיר מהני וסיים ולכן מכל הנך טעמי היה נראה להתיר האשה הזאת על ידי חליצה אך נתעכב עוד הדבר עד שנתפשרו בעסקי ממונות שהיה ביניהם ואחר כך נבדק עוד הפעם קודם לחליצה על ידי שני עדים כשרים ונמצא שנתרבו השערות והיו לו ריבוי שערות וארוכות שראוי לחלוץ אליבא דכולי עלמא והותרה על ידי חליצה כדת אלו תורף דברי הגאון שם אריה:

ומצאתי בשו"ת ברכת רצ"ה

להגאון מוהר"ר צבי הירש אורינשטיין (שהשגתי מקרוב) שבסי' נ"ט נשאל בבחור יותר מכ"ה שנים שחלץ ליבמתו ובשעה שבדקוהו ראו שהיו לו שתי שערות האחת אורך אמה והשניה כדי לכוף וזקן התחתון הוא מלא שערות ורק קטנות מאד שאי אפשר לראותם רק אחרי העיון וההשגחה היטב ובדקוהו וראו שאין לו גומות ואין לו זקן ובשרו אינו מחליק שיש לו שערות קטנות כמו בזקן התחתון ובתשובתו לזה בדף ע"ג ע"א כתב שהרב השואל הביא דברי הבית חדש דריבוי שערות לא בעינן כדי לכוף כלל ושכן דעת מר זקנו הגאון ישועות יעקב דכשיש שתי שערות כדי לכוף וריבוי שערות יש להקל לסמוך על הבית חדש ועלה על דעתו שיש לומר דגם הבית חדש אף דלא מצריך בריבוי שערות כדי לכוף מכל מקום בעי שיעור קטן כדי שינטל בפי הזוג ואם כן בנדון דידן שכפי לשון השאלה לא היה באפשרי לראותם רק בעין פקוחה ובהשגחה מרובה לא היה גם שיעור הקטן יש לומר דגם הבית חדש מודה דכיון שאין להם שיעור כלל לא חשיב שערות כלל אך מסתמיות לשונו באמת לא משמע כן וטעמו נראה דכיון דבריבו' שערות פסקינן שאין צריך לבדוק אחר הגומות על כרחין צריך לומר דרבוי שערות מורין על גדלות אף היכא שבשתי שערות לא חשיבי שערות שהרי שערות שאין בעיקרם גומות לא חשיבי שערות לענין גדלות ואי נימא דבעינן ריבוי שערות שהם חשובים שערות ממש מה יועיל הרבוי שלא נבדוק אחר גומות דילמא ליכא גומות ואין רבוי השערות ראיה כלל דשערות שאין להם גומות לא חשיבי שערות וכיון דרבוי שערות הוי סימן גדלות אף היכא דלא חשיבי שערות לענין שתי שערות הוא הדין דיש לומר דמועיל אף שאין להם השיעור וזה ברור בכונתו ורצה לומר דאף דברבוי שערות מחזיקין לגדלות ואין צריך לבדוק אחר גומות יש לומר דאין זה ודאי גמור באין ספק רק הוי רוב ומהני דאין צריך לבדוק אחר גומות ואף דברובא היכא דאיכא לברורי צריך לברורי יש לומר דכיון שאין אנו בקיאים ויוכל היות שנטעה בזה לא חשיב בירור איסורו ודאי אבל כשבדקו וראו שאין לו גומות הרי איתרע רובא דהא חזינן שאין לו גומות וכל שהגיע לגדלות יש לו גומות עם השערות וזה ראיה שאינו גדול ובנדון דידן הרי בדקוהו וראו דליכא גומות ואף דלא בקיאינן בגומות לא אמרינן הכי אלא להחמיר לענין מיאון וכו' ופשיטא דאין לומר כן לדון להקל גבי חליצה:

ואחר שהאריך ליישב הדברים כתב וזה לשונו היוצא לנו לדינא לדעת הבית חדש דכשלא בדקו אחר אורך השערות ואף לא אחר גומות כיון שיש ריבוי שערות מהני לדעתו וכמו כן כשבדקו אחר אורך ומצאו שתי שערות כדי לכוף אף שראו בודאי ליתר השערות דאין להם שיעור אין צריך לבדוק אחר גומות לדעת הבית חדש ובכל זה יש חולקים וסוברים דהיכא שאין להם שיעור אין רבוי השערות סימן גדלות כלל וצריך לבדוק ולראות שיש בכולם שיעור כפיפה וצריך לומר לדעתם דאף דעל כרחין רבוי שערות הוא סימן גדלות גם בלי גומות שאם לא כן היה צריך לבדוק גם אחר גומות מכל מקום כשאין בהם שיעור לא הוי סימן כלל והחילוק לדעתם דבלי גומות עיקר הטעם דחיישינן דשומא נינהו ויכולים לבא גם בקטן ולזה יש לומר דברבוי לא חיישינן לזה מה שאין כן באין להם השיעור דזה ודאי דיכול לבא בעודו קטן דתיכף שהגיע לכלל שנותיו איכא חזקה דרבא שהביא שערות כשיעור הראוי וכיון שבטבע השערות גדלים מעת לעת על כרחין שעוד קודם הפרק היה בו שערות קטנות פחות משיעור וכיון שודאי ועל פי הרוב מביא שערות כאלו בקטנות גם הריבוי לא חשיב סימן גדלות כן נראה לחלק לדעתם לחומר הנושא:

ובשם הרב השואל כתב שהגאון ישועות יעקב הכריע דכשיש שתי שערות כשיעור כפיפה וריבוי שערות אין צריך לבדוק אחר גומות כלל וכתב לו שבחפזו כתב כן שאדרבה הוא מחמיר הרבה שהעלה שאין לסמוך על הבית חדש רק כשאינו אלא משום חומרא דאין אנו בקיאים והיינו על כרחין היכא דיש שתי שערות כשיעור ובדקו וראו שיש גומות תחתיהם שאין לדון רק משום חומרא שאין אנו בקיאים בזה יש לסמוך על הבית חדש דרבוי שערות הוי סימן גדלות אף שאין בהם כשיעור כיון דגם בלי רבוי השערות אינו אלא חומרא שהחמיר הבית חדש ובבית שמואל וטורי זהב כתבו דאין לחוש לזה כלל דלראות שיש גומות תחת השערות גם אנו בקיאים ורק על זה כתב מר זקני דלחומרא יתירא זו יש לסמוך על הבית חדש בריבוי שערות אמנם מכל זה כשידוע שהגיע לכלל שנותיו יש להקל לדעתי בכי האי גוונא אף שלא בדקו אחר גומות כלל דבזה מלבד דלדעתי העיקר כהבית חדש ונימוקו עמו ומה שחילקתי לדעת החולקים הוא דחוק כמובן יש לנו צירוף דעת רבים מהקדמונים דחזקה דרבא הויא חזקה אלימתא ואיכא לברורי לא שייך לדידן דאין אנו בקיאים והוכחתי מדברי התוספות דגם דעתם דהויא חזקה גמורה על כל פנים כשהגיע לעשרים אמנם כשבדקנו וראינו דליכא גומות במקום השערות פשיטא לדעתי דגם להבית חדש לא מהני דאיתרע לה רובא וסימן הגדלות של השערות וכמו שכתבתי לעיל ואף גם דלא ראינו דליכא גומות רק במקום השערות שהם כשיעור אף שלא בדקנו במקום השערות הקטנות והיינו שראינו בודאי שאין בהם כשיעור הראוי גם כן לא מהני לכולי עלמא דגם בזה איתרע רובא השערות הגדולות מחמת שאין בהם גומות והשערות הקטנות משום שודאי שאין להם שיעור הראוי לגדול והיכא שראינו גומות אף בשערות קטנות פשיטא לי דמהני דכיון שיש גומות חשיב גדול אף בלי שערות ולענין החומרא דשמא גם בזה אין אנו בקיאים פשיטא דיש לסמוך על הבית חדש מהך דרבוי שערות וכנזכר לעיל בשם מר זקני:

וכתב עוד בשם הרב השואל שהעלה שהגומות במקום שערות קטנות לא מהני כלל אף מטעם הגומות וכתב על דבריו דליתא דהרי על כרחין צריך לומר דהגומות מורים דודאי היו שערות כשיעור ונשרו ואם כן מה מגרע לנו שיש בתוך הגומות שערות קטנות דמכל מקום יש הוכחה שעל כרחין היה בהגומות גם שערות כשיעור או שהשערות אלו היו כשיעור ונשרו קצת וזה פשוט וראיתו דאם לא כן במאי פליגי בכמה הוא השיעור דממה נפשך אי ליכא גומות לא מהני השערות ובגומות אין נפקא מינה בהשיעור אינו ראיה דנפקא מינה היכא ששתי שערות יוצאים מגומא אחת שוב מצאתי להר"ן בחידושיו לנדה שהקשה קושיא זו ותירץ כמו שכתבתי תהלות לאל שהניחני בדרך אמת אלו תורף דב"ק:

ובשו"ת מוהר"ם מרוטרונבורק האחרונים (להגאון מוהר"ר משה מרוטרונבורק) בסימן כ"ד בחלוץ שהוא לערך ארבע עשרה שנה ובדקוהו והיו לו הרבה שערות על מקום הערוה פחותים כשיעור (משיעור) רוחב אצבע ועל הכיס של בצים יש לו גם כן שערות כרוחב אצבע בצמצום נשאל אם יכול לחלוץ והשיב מה שנסתפק השואל אם על הבצים נקרא גם כן מקום הערוה פשוט שנקרא מקום ערוה כדאיתא בסי' קנ"ה סעיף י"ז בית הערוה כולו מקום סימנים בין למעלה בין למטה בין על אברי הזרע ומבואר בסי' ה' סעיף י"א שהכיס בכלל אברי הזרע ועל שיעור אורך השערות הביא מה שכתב מרן בסי' קנ"ה סעיף י"ח דלחליצה בעינן כדי לכוף וכו' ושקיל וטרי בדברי הגאונים בית חדש וטורי זהב ובית שמואל ובית אפרים בסי' ק"ל ואחר כל הכבוד הזה כתב להשיב על נדון שנשאל עליו דלפי מה שכתב השואל שיש הרבה שערות זה מקרי רבוי שערות כמבואר בבית אפרים דכל שאין כיוצא בזה בקטן סגי בהכי ואף שלפעמים יארע כזה לקטן בתר רובא אזלינן דלית להו הכי אלא אחר שגדלו ועוד דלענין חששא דגומות לא כתב בספר התרומה כמו שרגילות רק לענין שנים וגם בשלחן ערוך כתב לענין שנים כמו שרגילות וסיים ועל זה סומכין שלא לבדוק אחר גומות מאחר שיש רבוי שערות או שהן ארוכות ולא כתב כמו שרגילות ף שיש לומר שסמך על מה שכתב גבי שנים מכל מקום היינו שלא לבדוק כלל אם יש גומות אבל אם בדקנוהו ומצאנו גומות רק שיש לחוש לחסרון בקיאות כל שאנו מוצאין שערות שלפי אומד הדעת אין בקטן כיוצא בהן שפיר מסייע לבדיקה שלנו וסומכין עליהם גם בנודע ביהודה דעתו להלכה ולמעשה באם יש רבוי שערות וקצתם כדי כפיפה אף שאין בהמותר כדי כפיפה ואף בלא נודעו השנים אלא על פי האב גם כן מהני ואם כן בחולץ זה אם שניו ידועות בעדות ברורה ודאי אין מקום לספק ואף אי יהיבנא עליו כל החומרות הלא בעצמו מיקל כשיושבת עגונה כמה שנים והגם (והנה) אם בדקו אחר שהגיע לשנותיו ולא היו לו שערות יש מקום לומר דאזדא לה חזקה דרבא (כיון שהגיע לכלל שנים הביא סימנים) כיון שראינו שאחר שהגיע לשנים לא היו לו סימנים עיין תוספות בבא בתרא קנ"ד (ד"ה ועוד סימנים) אם כן יש לומר אף דהבית חדש מיקל בעגונה היינו כשהשנים ידועים על פי עדים ובצירוף חזקה דרבא אבל באמת זה אינו דהתוספות כתבו כן כשעתה אין לנו לסמוך על סימנים אבל כשיש לפנינו שערות עם גומות והם ברבוי דלדעת הטורי זהב ובית שמואל אפילו בלא נודעו השנים מהני אף שתי שערות ברוחב אצבע והרבה מאחרונים השיגו על מה שהחמיר הבית חדש דאין אנו בקיאים בגומות למה נחמיר באשה שיושבת עגונה זמן רב:

ועוד יש בנדון דידן קולא אחת שקיימתיה מדנפשאי ומצאתיה בבית אפרים הנ"ל כיון דבעל האשה הזאת כשמת (נתמלא ו)לא נתמלא זקנו והיה רך בשנים גם לא נבדק אם הביא שתי שערות ואף אם ידוע בעדים שהגיע לשנותיו מכל מקום ממה נפשך אם חזקה דרבא חזקה גמורה היא ואין הבדיקה רק לברר לבד אם כן פשיטא דבדיקה שלנו מועלת ולא שייך לומר אין אנו בקיאים ואם תאמר דחזקה דרבא היא רק לחומרא וספקא הוי אם כן יש ספק ספקא שמא אינה זקוקה לחליצה כלל דשמא לא הביא הבעל שתי שערות ואם תאמר זקוקה שמא זה היבם גדול הוא ואף דספק חסרון ידיעה לא הוי ספק ספקא הרי במקום הפסד מרובה מהני אף ספק דחסרון ידיעה וכן כשיושבת עגונה גם כן יש להקל בספק ספקא כזה ועוד כתב לחלק דבענין זה אין שייך לומר חסרון מחמת ידיעה (דשמא אין הגומות הללו גומות גמורות ליחשב השערות סימנים על ידן) דסוף סוף אין שום חכם שידיעתו מכרחת לברר שאינן גומות וכו' ועל כל פנים כיון שהגומות ניכרות לפנינו ואין שום חכם שיכול לברר האיסור לומר דלאו גומות נינהו וסיים בבית אפרים סוף דבר כשהבעל שמת לא נודע לו סימנים ולא ראינו שנתמלא זקנו אף אם היה מבן עשרים ומעלה כיון שאין מי שיעיד שבודאי הביא סימנים נראה פשוט להתירה והביא שהגאון בעל ההפלאה רצה לחזק דברי הבית חדש (שסובר דאין אנו בקיאים בגומות אף כשיש שערות) והוא כתב להשיב על דבריו וסיים והרבה הארכתי בזה בפלפול בדברי הש"ס והפוסקים ולא רציתי להעמיס על השואל טורח זה:

ועל מה שכתב השואל שיש שערות ברוחב אצבע בצמצום כתב איני יודע מה כונתו בזה דכל שיעורי חכמים כך הם בדקדוק וכיון שיש כרוחב אצבע למה לנו יותר ולא שייך כזה מרווחות או מצומצמות ושוחקות או עצבות ולרוחא דמילתא אודיעו שבשאלה שבבית אפרים כתב לו שיש לו שתים או שלש שערות ארוכות שהמה כדי לכסות צפורן של אמה בצמצום והשיבו הרב בסוף כסות זה איני יודע וצפורן זה איני מכיר ואין לך אלא מה שפירשו הפוסקים ועל מה שכתב לו בצמצום לא השיבו כלל כללא דמילתא האשה העלובה זו יכולה לקבל חליצה מחלוץ שלה ובפרט אם שנות החולץ מוחזק בעיני השכנים או על ידי קול כמבואר בסימן קס"ט סעיף י"א בודאי אין כאן בית מיחוש אלו תורף דברי הרב מוהר"ם מרוטרונבורק הנ"ל:

ורבינו עקיבא איגר במהדורא תניינא סימן ע"ח דבר בקדשו בדינים אלו ודברי השואל הם בשפה שלהם המוזרת לי אך מדברי תשובתו מובנים דברי השואל גם כן וזו היא תשובתו נשתוממתי על המראה במה שכתב דתפיסה בצפרנים בודאי טוב הא אמרינן בפרק בא סימן הלכה כדברי כולן להחמיר וכן פסקו כל הפוסקים דבעינן כדי לכוף ראשן לעיקרן ולמעשה אין אנו עושים מעשה בשיעור זה דבעינן בדיקת גומות ואין אנו בקיאים ולזה צריך על כל פנים שיהיו ארוכות ברוחב אצבע כבפירוש סדר חליצה והבית חדש חוכך בסי' קנ"ה ומסכים דאין להקל בזה אלא ביושבת עגונה שנים רבות אבל בלאו הכי בעינן דוקא ארוכות מאד כדרך שרגילות באיש ואשה גדולים ואף דהבית שמואל כתב בשם הטורי זהב דברוחב אצבע אין צריך לבדוק על הגומות וכדי לכוף ראשן לעיקרן מהני עם בדיקת גומות דבגומות שבשערות אנו בקיאים הנה החילוק מסתבר אך להדיא כתב בספר התרומה לפי שאין בקיאין להכיר גומות אם יש בו רבוי שערות סגי וכן באגודה כתב ואין אנו בקיאין בגומות לכן צריך רבוי שערות משמע דצריך לעיכובא בדוקא אם כן די לסמוך להקל בארכן כרוחב אצבע לא פחות מזה:

ומה שכתב (השואל) דרבוי שערות מהני בצרוף שהיה בלאו הכי שאלה בחליצה זו זהו פלא דהא ריבוי שערות לחוד מהני וזהו השיעור היותר עדיף והיינו רבוי שערות כדרך שיש לאיש גדול אף דבספר התרומה נזכר לשון זה רק לענין דליכא עדים על שנותיו דסגי בזה אבל במה שכתב לענין דאין אנו בקיאין בגומות לא הזכיר רק רבוי שערות ולא הזכיר כדרך שרגילין בגדול מכל מקום מלשון השלחן ערוך סי' קס"ט סעיף י"א ואפילו בלא חזקת וכו' ועל זה סומכין וכו' משמע דרק כי האי גוונא דמהני לענין שאין צריך עדות על השנים מהני גם כן לענין שאין צריך לבדיקת גומות וזה דוקא כמו שרגילין לגדול והך כמו שרגילים קאי גם על רבוי שערות כי במקור הדין בספר התרומה איתא הכי הלכך אם יש להן רבוי שערות ארוכות הרבה או רבוי שערות שרגילין לאיש גדול הרי דגם לרבוי שערות בעינן מרובים כל כך כדרך שרגילים לאיש גדול הן אמת דמלשון זה משמע שאם יש עם רבוי שערות מעלה דארוכות הרבה לא בעינן כמו שרגילין באיש גדול אלא דוקא ברבוי שערות לחוד שאין ארוכות הרבה בזה בעינן כמו שרגילין ואם כן משמע דברוחב אצבע דזה משמע דמיקרי ארוכות הרבה לא מהני בשתי שערות לחוד אלא ברבוי שערות אף דאין מרובות כל כך כמו שרגילין ואפשר שזו כונת סדר חליצה בקצתה (בקצרה) למהר"ם אות ל"ח שכתב רבוי שערות וקצת ארוכות כרוחב אצבע דמשמע תרתי בעינן וצריך עיון לדינא:

ואולם נראה יותר דלענין גומות אם על כל פנים ידעינן שהוא בן שלש עשרה שנים מהני רבוי שערות לחוד ולא בעינן כל כך כמו באיש גדול דבספר התרומה גבי גומות כתב רק דרבוי שערות או ארוכות מהני אלא דגבי שנים הוא דכתב האי כדרך ואחר כך במפתחותיו גם גבי שנים כתב סתם רבוי שערות או ארוכות וכן במרדכי פרק מצות חליצה וכן כתב בכנסת הגדולה בכונת ספר התרומה דמהני סתם רבוי שערות ובבית חדש הקל לגמרי אף אם אין כדי לכוף ראשן לעיקרן אם כן על כל פנים אם יש רבוי שערות מהני כדי לכוף ראשן לעיקרן דמהני על כל פנים בידוע שהוא בן י"ג שנה וכן נראה שהקל בנודע ביהודה סי' צ"ג כן נראה להלכה עד כאן דברי רבינו עקיבא איגר בשו"ת הנ"ל ואחר שכתבתי תורף דברי איזה ספרי הקדש אשר לא היו למראה עיני המאיר עיני חכמים הרב פתחי תשובה אכתוב גם כן בסיעתא דשמיא תורף דברי רבנן קדישי הספרדים אשר ראיתי בספרים שנמצאים אצלי וזה החלי:

הנה מרן החבי"ף בספר חיים ושלום

חלק ראשון סי' ל"ו נשאל ביבמה שהמתינה להיבם כשלש עשרה שנה ויש עדות ברורה על השנים ובדקו אותו על השערות ומצאו לו שערות רבות במקום ומות רבות וגם יש בהן שערות שיש בהן כפיפה וגם הוא בעל קומה ובזקנו גם כן התחילו שערות צמחי"ם בצאתם ובתשובתו הביא דברי מרן בשלחן ערוך סימן קנ"ה וסימן קס"ט ושכתבו התוספות בקידושין דף ס"ג ע"ב (בד"ה בני זה) דרבוי שערות מהני וכתב שנסתפק הרב זכות משה בסימן מ"ז דף צ"א ע"ג אי ברבוי שערות בעינן שיהיו גדולות וששוב הביא מדברי הסמ"ק סי' קפ"ג דבעינן תרתי רבוי שערות גדולות שוכבות וכו' ובשם הרב ראש משביר בחלק ראשון סי' נ"א כתב שהכריע דהיכא דאיכא רבוי שערות לא בעינן שיהיו גדולות וכתב מרן החבי"ף דבמקום עיגון כבנדון שאלתו דהאשה רכה בשנים והמתינה להיבם כשלש עשרה שנה יש להקל ברבוי שערות אפילו אין בהן כדי כפיפה ובפרט שבנדונו היבם הוא בעל קומה וכתבו התוס' שם דקומה הוי סימן ואף שהפוסקים השמיטוהו כמו שכתב הרב זכות משה בסי' צ"ד מכל מקום סניף מיהא הוי (אמר המחבר אין אצלי ספר זכות משה לראות דב"ק וכשאני לעצמי לדידן דסמכינן ובתריה דמרן הבית יוסף גריר. לא זהו סניף כי אם יסוד גדול שהרי בסי' קס"ט סעיף י"א כתב מפורש שאם הם גדולים בקומה יש לסמוך שהם גדולים אפילו לא הביאו כי אם שתי שערות והרמ"א גם כן לא רפרף בזה) והביא תורף דברי הנודע ביהודה בסי' צ"ג ובשם הרב פרח מטה אהרן חלק שני סי' כ"ה דף ה"ן כתב שאחר שהאריך והביא כל דעות הפוסקים בזה כתב וזה לשונו עתה צריך לברר הדין וכו' ואשיב ואומר כיון דכל הני רבוותא מסכימים עם הרמב"ם דבעינן עדים כשרים על השנים הכי נקיטינן והכי עבדינן עובדא ואי איכא עדים כשרים על השנים אז בודקים על הסימנים ואם יש רבוי שערות אף אם אין עדות על השנים מהני וצריך שתהיה הבדיקה על ידי אנשים דבעינן עדות גמורה על רבוי שערות וכן נעשה מעשה בבית דין של מורינו הרב הגדול מוהרח"ש וכו' גם בחלק ראשון סי' ס"א הביא ראיה שעל רבוי שערות בעינן עדים גמורים וכן כתב הרב דברי אמת בקונטריס י"א סי' מ"ו ובתשובה סי' ו' ולזה נראה שמסכמת דעת הרב באר המים סי' פ"ו והעלה מרן החבי"ף לדינא בנדון שלו דכיון דאיכא סהדי על השנים ועל רבוי השערות ושיש בהן כדי כפיפה וגם שהיבם הוא בעל קומת והתחילו לצמוח שערות בזקנו תו ליכא לספוקי כלל ומותר לחלוץ וכו' וכן הסכימו חבריו שני רבנים מוהר"ר יאודה דאנון ומוהר"ר נסים אברהם אשכנזי וכן נעשה מעשה וכו' אלו תורף דב"ק:

ושם (בחיים ושלום) הובאה תשובת הרב ר' אברהם מצליח מ"ץ דמאגנאצייא והאריך קצת בדינים אלו ונסתפק איזה ספקות והאחד מהם הוא אם יש לסמוך בזמן הזה על שתי שערות כשיעור כפיפה והביא שיטת הרב בית חדש דאין אנו בקיאים בגומות ושהרב בית שמואל דחה ראיתו וסובר דלבדוק בגומות שיש בהן שערות בקיאינן שפיר וכתב שגם הרב זכות משה בסי' מ"ה דף צ' ע"ד הרבה להשיב על דברי הרב בית חדש ואף שהוכיח מדברי ספר התרומה ומרדכי שגם בגומות עם שערות לא בקיאינן כתב דשאר פוסקים ובכללן מרן סוברים דבקיאינן בגומות עם שערות וכמו שכתבו הטורי זהב והבית שמואל וכן ראה לגדול הדור האחרון הרב ראש משביר בחלק ראשון סי' נ"א שהאריך ובדף ק"ג ע"ד דחה דברי הרב בית חדש בשתי ידים והביא עוד דברי הרב שבות יעקב בחלק שני סי' קכ"ח שפסק כדברי הטורי זהב והבית שמואל וכתב שכן המנהג ושכן נראה מדברי רש"ל פרק שנים עשר דיבמות סי' כ"ה ומוהרשד"ם סי' ח"ק בסדר חליצה ומשפטי שמואל סימן קכ"ב אות ד' ומוהרי"ב בסוף ספר גט פשוט אות י"ד וכנסת הגדולה בסדר חליצה אות ל"ד ושכן נראה בסדר חליצה של מוהר"ם אלמושנינו וכן נראה מדברי הפרח מטה אהרן חלק שני סי' כ"ה ומדברי הדבר משה חלק ראשון בסדר חליצה אות ח' וסיים (בראש משביר) באופן דעלתה הסכמת רבנים ראשונים ואחרונים לבדוק בשתי שערות כשיעור כפיפה ולבדוק בגומות דלא כהרב בית חדש ועשה מעשה רב לחלוץ בהך וציין לעיין בשו"ת רבינו בצלאל סימן כ' מה שהביא מדברי התוספות ומה שכתב הוא דמשם בארה דמה שאמרו דלא בקיאינן בגומות היינו בגומות בלא שערות אבל בגומות עם שערות בקיאינן שפיר והרב זכור לאברהם בסדר חליצה לא ראה כי אם דברי הבית חדש ומוהר"ם ודברי הבית שמואל ואנן בדידן אחרי ראות כל הני רבוותא דקיימי בשיטת הבית שמואל בודאי דהכי נקיטינן אלו תורף דב"ק:

והנה מה שציין לסדר חליצה שבגט פשוט זה לשונו שם צריכים לידע שהיבמה בת י"ב שנים ויום אחד והיבם בן י"ג ויום אחד ושהביאו שתי שערות עד כאן לשונו ומזה מוכיח הרב דבשתי שערות נמי סגי ומסתמא היינו ודאי בבדיקת גומות דשערות בלא גומות לא מהני ומדלא הצריך רבוי שערות משמע דבשתי שערות וגומות סגי דבקיאינן בגומות כן נראה כונת הרב ובסגנון זה היא הוכחתו מסדר חליצה שבכנסת הגדולה שכתב יבדקו היבם והיבמה וכו' ושיהיה להם שתי שערות וזה לשון הרב מוהרשד"ם יחקרו שיהיו גדולים בשנים ואם הביאו שתי שערות ושדים נכונו ליבמה וזקן צמח ביבם אין צריך עוד ומה שכתב בשם הגאון ים של שלמה לפי הנראה כונתו למה שכתב בסוף סי' כ"ו וזה לשונו אלא שהאידנא לחסרון בקיאותינו אנו מחמירין כמו שמסיק הטור אחר כך בשם ספר התרומה ונתבאר לקמן פרק ב"ש סימן ב' ובפרק בא סימן בעז"ה אפרש ביותר הלכך היכא דהגיעה לכלל שנותיה צריכה בדיקה על פי נשים כשרות וחשובות אם יש לה שערות ארוכות במקום הערוה או גומא אפילו כדי לכוף ראשן לעיקרן אבל צריך עיון היטב בגומות והמנהיג יזהיר אותם בלי בושה על הבדיקה כמו שפירשתי עד כאן לשונו וספר משפטי שמואל וסדר חליצה למוהר"ם אלמושנינו וספר דבר משה חלק ראשון וכן גוף ספר ראש משביר חלק ראשון אין מצויים אצלי על כל פנים למדנו שדעת כמה מרבני הספרדים להקל בשתי שערות וגומות ובקיאינן בבדיקתן:

ובשיעור אורך השתי שערות הביא הרב מוהר"א מצליח (בשו"ת חיים ושלום הנ"ל) מה שכתב מרן בסימן קנ"ה סעיף י"ח דלחליצה בעינן כדי לכוף ראשן לעיקרן ובפירוש סדר חליצה סעיף כ"ז כתב שהן כרוחב אצבע שקורין אמה ומה שכתב הרב בית חדש בסי' קנ"ה כתב דאידי ואידי חד שיעורא אלא דרוחב אצבע הוא שיעור טפי מכדי כפיפה ומשום שאין הכל בקיאים בכדי כפיפה נתנו שיעור מרווח קצת והוא רוחב אצבע ולפי פירוש זה לא מהני רוחב אצבע אם השנים אינם ידועות ובעי בדיקת גומות ולא אמרו שאין צריך לבדוק אחר גומות ולא לידע השנים אלא בשתי שערות ארוכות מאד כדרך שרגילות לאיש גדול שהן ארוכות הרבה מכדי אצבע אך בפירוש שני כתב הרב בית חדש דשתי שערות ארוכות כדרך שיש לאיש גדול שכתבו היינו שארוכות אצבע ובשיעור זה סגי ומהני שאין צריך לבדוק גומות ולא ידיעת השנים ואף שהעיקר כפירוש שני מכל מקום מעולם לא עשו מעשה להכשיר בשתי שערות כי אם ברבוי שערות זולת ביבמה עגונה מכמה שנים וכו' ומוהר"ם בסדר חליצה נמשך אחריו אולם הרב בית שמואל כתב בשם הרב טורי זהב דבדאיכא שיעור אצבע מהני ולא בעינן בדיקת גומות ולא ידיעת שנים וכפירוש השני של הבית חדש וכתב שפירוש זה הוא העיקר ושכן העלה הרב זכות משה בסי' מ"ה דף צ"א וכן ראה להרב ראש משביר בחלק ראשון דף ק"ב שפירש כן דברי מרן ושכן נראה מדברי הרב ל"ח (לחם חמודות) בסוף פרק בא סימן ושכתב שמקור דברי מרן מהרשב"ץ בסדר חליצה שהוא כרוחב אצבע והלכה זו העלה דברוחב אצבע אין צריך ידיעת שנים וגומות כלל ובשתי שערות שיש בהן כדי לכוף בעינן ידיעת שנים ובדיקת גומות ומותרת לחלוץ לכתחלה כהסכמת גדולי האחרונים ושוב הביא מה שכתב הרב זכור לאברהם בחלק שני דף רע"ג ע"א שמדברי הרבנים באר הגולה על דברי מרן בסי' קס"ט סעיף י"א ובאר היטב בסדר חליצה סעיף קטן ך' אין נראה כפירוש השני של הרב בית חדש וביאר דבריו היכי משמע ליה הכי וכתב על דבריו דאין שום הוכחה מדבריהם לזה וכו' וקם דינא שהעיקר כפירוש השני וכו':

וכשיש רבוי שערות שכתבו הפוסקים דסגי בהכי ואין צריך עדות שנים ולא בדיקת גומות כתב הרב מוהר"א מצליח שם (בחיים ושלום דף ץ' ע"ד בד"ה וזה) שנסתפק הרב זכות משה בסימן מ"ו אם צריך גם כן שתהיו גדולות או אף אם הן קטנות ואין בהן שיעור כפיפה מהני וכתב שלא ראה לשום אחד מהאחרונים שדבר בזה ושוב מצא בטור ושלחן ערוך סי' קמ"א סעיף כ"ח שכתבו גבי גט שצריך רבוי שערות גדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן ומזה נלמד לחליצה אלא שיש לדחות דבגט החמירו וגם התם מיירי שאין השנים ידועות אבל בחליצה והשנים ידועות אפשר דלא בעינן כדי כפיפה כמו שאין מקפידין בגומות ושוב מצא בסמ"ק סי' קפ"ג שכתב לענין חליצה שצריך רבוי שערות שוכבות אלו תורף דברי הרב זכות משה ותמה עליו שנעלם ממנו שהרב בית חדש בסי' קנ"ה כתב בפשיטות דכשיש רבוי שערות אין צריך לבדוק באורך השערות כלל דמסתמא הגיע לכלל גדלות ואין צריך לבדוק אם יש בעיקרן גומות גם אין צריך לבדוק אם יש ביניהם לפחות שתי שערות שיהיה בהן שיעור כפיפה דאף אם אין שם גומות ולא שיעור כפיפה ודאי גדול הוא כיון שיש רבוי שערות וכבר ראה הוא עצמו דברי הבית חדש והביא דבריו בסי' מ"ה איברא דמדברי הסמ"ק הנז' נראה לכאורה דלא סגי בקטנים ודלא כהבית חדש ואף שיש לדחות דהתם בדליכא ידיעת שנים וכו' מכל מקום קשה על הבית חדש שכתב דאף בדליכא ידיעת שנים סגי ברבוי שערות קטנים ואין ספר הסמ"ק מצוי אצלי ולכאורה נראה שיש טעות וצריך להיות בזה הלשון צריך רבוי שערות או גדולות שוכבות וכמו שכן כתבו שאר הראשונים וזה מוכרח מצד עצמו דאף אם תמצא לומר דלא סגי בקטנים היינו דנבעי שיעור כפיפה אבל שתהיו גדולות שוכבות זה לא אמרה אדם מעולם שהרי אם הן גדולות שוכבות סגי בשתים אלא ודאי דטעות סופר הוא וכן ראיתי להרב ראש משביר דף ק"ב סוף ע"ב שנסתפק אם ברבוי שערות צריך לפחות שתים כהלכתן (שיעור כפיפה) או די בקטנות וכתב דהיכא דליכא ידיעת שנים מסתברא ודאי דבעינן לפחות שתים כשיעור כפיפה אבל היכא דאיכא ידיעת שנים סגי בכולם קטנים והביא דברי הבית חדש ותמה עליו מדברי הטור שוב האריך ליישב דברי הבית חדש ומכל מקום פסק הרב ראש משביר בנדונו ועשה מעשה לחלוץ בידיעת שנים מפי עדים כשרים וברבוי שערות קטנות אף שלא היו בהם אפילו שתים כהלכתן כיעויין שם וכן יש סמך לזה ממה שכתב מוהריב"ל חלק רביעי סי' י"ב שנסתפק היכא דאיכא עדות על השנים ובדיקת נשים על השערות אבל אינן מעידות על הגומות ולא שיכופו ראשן לעיקרן ולא על רבוי שערות אי סגי בהכי כיון דאיכא עדות על השנים וגם על השערות ולא חיישינן דילמא השערות לא היו בהן גומות וכו' וכתב בסוף דבריו שאם אין הנשים מעידות על רבוי שערות או ארוכות אפילו הכי יש להסתפק וכו' אמנם אם יש עדות על השנים ועל רבוי שערות מילתא דפשיטא היא דאף שהבדיקה היתה על ידי נשים מהניא משום חזקה דרבא וכמו שכתבו הרי"ף וכל הפוסקים אחריו עד כאן לשון הרב מוהריב"ל הרי דכשיש עדות על השנים ועל רבוי שערות סגי אף דאינן מעידות על הגומות ולא שיכופו ראשן לעיקרן וכדכתב הרב ראש משביר דבעדות על השנים ורבוי שערות אפילו קטנות סגי שוב השיג ספר הסמ"ק וראה בסימן קפ"ה (קפ"ח) וזה לשונו לחלוץ ליבמה וכו' ויחקרו אם יש להם סימנים כגון שערות שבערוה או הסימנים של מעלה באיש שערות בכל מקום חוץ מן הזקן עד כאן דבריו וציין במראה מקום באות ח' ש"ע אורך השערות שסומכין עליהם כרוחב אצבע שקורין אמה ולא זכיתי להבין מה שכתב באיש שערות בכל מקום חוץ מן הזקן ולא חזינא כי האי סימנא בפוסקים וסבור הייתי לומר דמה שכתב לקמן וצריך רבוי שערות גדולות שוכבות או דדים שוכבים לשיטתיה אזיל דהיינו בסימנים של מעלה וכמו שציין שם המראה מקום ש"ע אורך השערות שסומכין עליהם רוחב אצבע שקורין אמה אבל בשערות שבערוה הוו כדינן כדי שיכופו ראשן לעיקרן מדנקט סתם שערות שבערוה בלי שיעור ואם כנים אנו בזה אין אנו צריכים לומר דיש טעות סופר בדברי הסמ"ק אלו תורף דברי הרב מוהר"א מצליח שבשו"ת חיים ושלום הנ"ל:

ובשו"ת נחפה בכסף חלק שני בסי' כ"ב כתב שבא מעשה לידם בעיר קדשינו ירושלים תובב"א ביבם שלא היתה עדות על השנים כי אם עד אחד וכתבו להרב שבעיר שנולד היבם וחקר ושלח לירושלים קבלת עדות מבית דין שהגיע לכלל שנים והרב ההוא קיים החתימות הוא לבדו וכתב על זה מרן המחבר (נחפה בכסף) ולא סמכנו על קיום זה אף שהרמ"א בחשן משפט כתב בסי' מ"ו שנהגו לעשות קיום בראש ישיבה לבדו לא נשמע מנהג זה בינינו הספרדים ועוד דזהו לענין ממון וכו' ושוב בתקופת השנה בדקו את היבם ומצאו לו רבוי שערות באותו מקום מן הצדדין והיו בהן שם (כדי) לכוף ראשן לעיקרן ועל זה סמכנו שיחלוץ ליבמתו כיון דהתוספות והרא"ש וספר התרומה והריטב"א כלם כתבו דסמכינן ארבוי שערות שאין דרכם לבא קודם י"ג שנה ואף שאינן ארוכות כאיש גדול ברבוי לחוד סגי וכן מתבאר מלשון מרן בסי' קס"ט סעיף יו"ד שכתב ואפילו בלא חזקת שנים אם יש להם רבוי שערות או שהן ארוכות וכו' וכן כתב הרב פרח מטה אהרן בחלק שני סי' כ"ה וזה לשונו דנראה דכולהו רבוותא יודו על זה דהר"ם וסיעתיה מאי דבאו (דבעו) עדים כשרים וכו' אינו אלא כי אם על שתי שערות אבל כשיש רבוי שערות אפילו אין עדים על השנים מהני וחולצת על פי עדות זו וכן נעשה מעשה בבית דין של הרב הגדול מוהרח"ש עיין שם כל שכן בנדוננו דאיכא עד אחד וגם קבלת עדות מעדים כשרים שהעידו לפני הבית דין והקיום אינו אלא מדרבנן דפשיטא שיש לסמוך לחלוץ על פי עדות זו וכן הסכים מורנו הרב וחלץ ליבמתו עד כאן לשון הרב נחפה בכסף וקצת נראה מדבריו דאף שבאמת בנדונו היה בהשערות איזה מהן שהיו בכדי לכוף ראשן לעיקרן מכל מקום גם אם לא היו בהן כדי כפיפה גם כן היו סומכים על רבוי שערות לבד והוה סגי גם במקום עדות על השנים ועל כל פנים מפורש מיהא בדב"ק דכשיש בהן איזה שערות שיש בהם כדי לכוף מהני גם במקום עדות שנים אף אם לא היה עדות העד אחד ולא הקבלת עדות הנז"ל אלא שכתב כל זה ליתר שאת בנדונו:

הנה הבאתי דברי הרבנים הנז"ל למען דעת דעות רבני האחרונים הספרדים בכל פרט בדיני השערות ואת זה אגיד שראיתי לגדול בדורנו מר קשישא הרה"ג מגן אברהם פאלאגי יצ"ו מר בריה דמרן החבי"ף בספרו הבהיר ויען אברהם בחלק אבן העזר סי' כ"ו שאחר שכתב בשם מר אביו בספר חיים ושלום הנ"ל דבי"ג שנים ויום אחד אם הביא שתי שערות לכוף ראשן לעיקרן או רבוי שערות קטנות חולצין כתב אפס כי עז שראיתי לגאון ירושלים בספרו הנורא שמחת יום טוב שהביא מהרב עזריאל שכתב דבזמנינו מעולם אין מביאין תכף אחר י"ג שנים ואין נמצאות שתי שערות עד ט"ו שנים ויותר והרב המחבר לא רפרף בדבריו אלו ולא דבר מאומה והגאון מר זקני בחקרי לב מהדורא בתרא סי' ב' דף קי"ט ע"ד הביא דבריו לסניף נדון דידיה ופלא על מרן אבא והרבנים שעמו שלא ראו זה ועשו מעשה כמה פעמים מי"ג ואילך ורבוי שערות שמצאו יאמר הרב עזריאל שהן שומא והדבר צריך תלמוד ועיין בספר הנחמד משנת ר' אליעזר חלק שני סי' ק"כ ודו"ק והביטה וראה להרב משתא דרבותא סי' קס"ט דף קכ"ט ע"א ואילך ומה שהעלה בדף ק"ל ע"ב ועיין מה שכתב הרב כבוד יום טוב דף כ' ע"ב עד כאן דבריו יצ"ו והנה מהספרים שציין בזה אין גם אחד מצוי אצלי בזולת הספר משנת ר' אליעזר אשר עיינתי בו ולא מצאתי שדבר מזה:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה