אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה מערכת חליצה › אות לח

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת חליצה · אות לח

אות לז

מה שאומרים שיש חשש סכנה להחולץ ומחמת זה קצת מונעים את עצמם לקיים המצוה הוא טעות כמבואר מדברי התוספות יבמות קי"א (ד"ה לאחר ל' יום) ולבד זה מוקצה מן הדעת לומר כן כי שומר מצוה לא ידע דבר רע ותורתינו הקדושה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום כן כתב הרב פתחי תשובה בביאורו לסדר חליצה של מוהר"ם בסופו וכונת הוכחתו מדברי התוספות היא משום שאם לא כן מאי קשיא להו להתוספות ויחלוץ ומה בכך הרי איכא חשש סכנה ועיין בהרב הנמוקי יוסף שכן הקשה גם הריטב"א ותירץ בענין אחר והגם דלדידי חזה לי דאין מדבריהם שום ראיה משום שיש לדחות דמה שיש חשש סכנה הוא בחליצה שהיא מוכרחת ונצרכת להתיר האלמנה שבלעדה אין לה היתר מה שאין כן היכא דהחליצה אינה מוכרחת דאז אין מעשה החליצה אלא כמעשה קוף בעלמא בזה ודאי אין שום חשש סכנה ולכן שפיר קשיא להתוספות והריטב"א לפי דברי היבם ההוא אמר כי כבר בא עליה אם כן כבר הותרה זקיקתה ואין בחליצה זו אלא כמעשה קוף בעלמא תחלוץ ומה בכך וזה פשוט מכל מקום העיני בשר לו עיניו תחזנה מישרים כי הני מילי דמר מילי דסברא נינהו כי דרכיה דרכי נועם וכו' וחלילה להעלות על הדעת שיבא שום חשש נזק מקיום המצוה ויש לו רב דמסייע ליה בסברא זו הוא הקדוש הגאון מוהר"ם מליבוויץ בשו"ת צמח צדק שלו הנדפס מחדש באבן העזר סימן שי"ט אשר היה לפלא בעיניו מאין יצא לההמון עם לפטפט בחליצה שהיא מצוה גדולה אחת מתרי"ג מצות שבתורה וכתיב שומר מצוה לא ידע דבר רע ואמרינן בשבת דף ס"ג ע"א כל העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר שומר מצוה וכו' ובמדרש רבה יתרו פ"ג מצות שהיא חייכם שנאמר שומר מצוה וכו' עיין שם ובמדרש רבה נשא פרק י"ד ועיין בבית יוסף אורח חיים סוף סי' תנ"ה בשם רבינו יהודה החסיד והובא בשלחן ערוך שם סעיף א' בהגהה אין לשפוך וכו' דשומר מצוה וכו' כמו שכתבו המגן אברהם והטורי זהב שם וקל וחומר לנדון זה ואפשר דפטפוט ההמון נמשך רק ממדינות שנוהגים גם ביבום וסברי דמצות יבום קודמת ואם כן החולץ אינו מקיים המצוה כמאמרה אך באמת אין זה כלום דהא משנה אחרונה סברי דמצות חליצה קודמת וכן דעת כמה אמוראים וכן דעת הרבה גדולי הפוסקים אם כן ודאי דעבד כמר עביד ונקרא גם כן מקיים המצוה כמאמרה ועיין מדרש רבה פרשת וישב פרשה פ"ז בדבר מצוה ממאנין שנאמר מאן יבמי וגם אפילו למאן דאמר מצות יבום קודמת כתב מרן בבית יוסף בסי' קס"ה בשם תשובת הריב"ש סי' ש"ב דאם היבם נשוי אשה לכולי עלמא חליצה קודמת והובא בשלחן ערוך שם בהגהה וכל זה במדינות שנוהגים ביבום גם כן אבל בכל מדינות אלו שאין נוהגים ביבום כלל כי אם בחליצה פשיטא שהחולץ נקרא עושה מצוה כמאמרה ממש ואם כן פשיטא דשום מורא לא יעלה על ראשו חס ושלום עד כאן לשונו:

ויש לפקפק במה שכתב שדעת כמה אמוראים דמצות חליצה קודמת ולא גילה לנו מי הם האמוראים שסוברים כן ואנכי הרואה לרבינו הרדב"ז בתשובה סי' אלף ק"פ (היא בדפוס ווארשא תרמ"ב בחלק רביעי סי' ח"ק דף ל"ב ע"א) שכתב ולא ראיתי מי שיסבור באמוראים מצות חליצה קודמת זולת שמואל לפי דעת קצת מפרשים דאמר אין כותבים אגרת מרד על שומרת יבם עד כאן לשונו עיין שם ודאתאן עלה עיניך הרואות שחתר למצוא טעם למה שמפטפטין ההמון ולא מצא והיה אפשר לתת טעם לפטפוט ההמון עם לפי מה שכתב רבינו מוהרד"ך בבית שני חדר י"ג הביא דבריו הרב קהלת יעקב במענה לשון חלק שלישי סי' רמ"ו דלא אמרינן שומר מצוה לא ידע דבר רע אלא בשומר לשמה והוא זריז ונזהר בה כרבי חנינא בן תרדיון בקופה של צדקה ובלאו הכי לא הוי בכלל שומר מצוה לא ידע דבר רע ואם כן חוששים שמא לא יכוונו לשמה ובזריזות כדבעי למיעבד אמנם באמת גם לזה אין לחוש דמלבד דבעיקר דינו של הרב מוהרד"ך (אם ביבמה איכא חשש קטלנית) אין הכל מודים לו ורבינו מוהרלנ"ח סובר דביבמה ליכא משום קטלנית דשומר מצוה לא ידע דבר רע ועוד יש לומר דדוקא ביבום הוא דאמר הרב לחוש שמא לא יתכוון לשם מצוה דשמא יתגבר עליו יצרו ומים גנובים ימתקו לו אבל בחליצה לא חיישינן כל כך שמא לא יעשה לשמה ומלמדים אותו שיתכוין לשמה ומסתמא כן יעשה ועוד אף אם גם בכי האי גוונא סובר הרב דאיכא למיחש שלא יכוין לשמה ולא יהא זהיר וזריז בה כדבעי הנה בשדי חמד כללים במערכת השי"ן כלל ח"ן הוכחתי מדברי הפוסקים בכמה מקומות שסוברים שכל אדם יכול לסמוך על הא דשומר מצוה לא ידע דבר רע עיין שם (ונדפס בשדי חמד חלק ראשון בחלק דברי חכמים סי' פ"ב) נחזור למה שכתבנו שדעת הרבנים פתחי תשובה וצמח צדק דאין שום חשש סכנה בחליצה חלילה:

ויש להם תנא דמסייע גדול אדונינו הרשב"א בתשובה הביא דבריו הרב אורים גדולים לימוד פ' דף כ"ג ע"ד וזה לשונו נשאלתי על יבמה שיש ליבם אשה ורוצה לחלוץ אלא שאמרו לו מאנשי הקבלה עונש הכתוב בקבלה על מי שחולץ וכשומעו נהפך לבו ולא רצה לחלוץ עד שיעמוד על דעתי תשובה אני איני מהמתעסקים בקבלה אבל איני רואה שאמרו לך האמת כי באמת היבום מצות עשה אבל התורה אמרה אם לא יחפוץ וכו' ואם היה עונש כל כך היה הכתוב מחייב לייבם על כל פנים ואדרבא התורה אמרה וקראו לו זקני עירו ובאה הקבלה האמתית שיתנו לו עצה ההוגנת לו אם הוא ילד והיא זקנה וכו' אומרים לו אל תכניס קטטה וכו' ואם היה עונש כל כך מוטב שיכניס קטטה ולא יהיה רשע לפני המקום וכו' ועוד הוכיח כן מכמה עובדי בש"ס שהיו מטעים אותו לחלוץ ואם היה חשש סכנה לא היו מטעים לחלוץ וכו' עיין שם:

גם אשו"ר נלוה עם הרשב"א בסברא זו חד מקמאי הוא הרב מוהר"ם דוראן בספר התשב"ץ חלק רביעי סוף סי' כ"ו הביא דבריו עבודת משא דף צ"ב אות ז' דלא יחוש אדם וכו' ולכן מובטח יהיה שאם יפטור היבמה כרת משה רבינו ע"ה שומר מצוה לא ידע דבר רע עד כאן הרי מצינו שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד דאין שום חשש במצות חליצה חס ושלום וקרוב לומר שכן הוא גם דעת התוספות יבמות והריטב"א שהביא הרב הנמוקי יוסף הנ"ל אף שיש לדחות כמו שכתבתי ומר"ן החבי"ף בספר חיים ושלום סי' ל"ח הביא סעד לדברי הרשב"א הנ"ל מדברי התיקונים תיקון כ"ו והביא דברי התשב"ץ הנ"ל והאריך במוסר השכל אף הוא ביטל את המעוררין ומפקפקים במצות חליצה והעד העיד כי מעשים בכל יום בני אדם שקיימו מצות חליצה זכו להוליד בנים ובנות ולעושר וכבוד ואל ישעה בדברי שקר לומר כי החליצה תביא לידי מיתה כי הם דברי מינות ומצות התורה מביאות לחיים נצחיים וטובות גם בעולם הזה ועיין שם עוד בדף ל"ז ע"א וע"ב דהחליצה היא לתקן ולא לקלקל חס ושלום והגאון שואל ומשיב במהדורא תליתאה חלק ראשון סי' רפ"ד כתב בשני יבמין שהגדול נשוי מצוה בחליצת הקטן ומה שמתירא מחמת שיתבטל השידוך חלילה חלילה ומי יוכל לומר שאם עושה מצוה יוזק שומר מצוה לא ידע דבר רע ועיין במה שהבאתי לקמן סימן ג' אות י"ד:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה