שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת חליצה · אות לג
קריאת הפסוקים שקורא החולץ והחולצת ראיתי בקונטריס תוספת ביכורים (שבסוף ספר פתחי תשובה לסדר הגט וחליצה של מוהר"ם) דבסדר חליצה של החלקת מחוקק ובהלק"ט נדפס קריאת היבמה והיבם באותיות מרובעות לכן כתב שם פסוקים אלו באותיות מרובעות ובנקודות כדכתיב באורייתא ומוהרשד"ם סי' ק"ה בסדר חליצה אות י"ב כתב דיקראו הפסוקים מתוך הכתב עכ"ל ואין שו"ת מוהרשד"ם אצלי אך בדרכי משה בסדר חליצה של מוהר"י מרגליות כתב וזה לשונו ובסדר חליצה בסופו כתב וצריך להקרות לו מתוך הכתב ולא על פיה וכן נהג ר' שמואל ולא ראיתי נוהגים כן ואפשר שטעמם משום דברים שבכתב אין רשאי לאומרם על פה וכבר כתבתי באורח חיים שאין לחוש על זה לכן אין נזהרים עכ"ל הדרכי משה והנה ספר דרכי משה הנדפס בפני עצמו אין אצלי כי אם הדרכי משה שנדפס עם הטור ועיינתי באורח חיים סימן מ"ט ולא ראיתי בדרכי משה שם שום רמז מזה אמנם ממה שכתב מרן הבית יוסף בשם יש אומרים דדוקא בניגון הטעמים הוא דאסור לומר על פה וכן לפי מה שכתב בשם הירושלמי והרד"א דדוקא בקורא בספר תורה אסור שמא יאמרו חסר משם וכן לפי מה שכתב בשם הרי"ף דדוקא במוציא אחרים ידי חובתם אסור לומר על פה אבל גבי עצמו לא כמו שכתבו התוספות עיין שם הנה לכל אלו החילוקים נראה דבחליצה אין שום חשש:
אך אנן מה נעשה דמרן בשלחן ערוך השמיט כל החילוקים הנ"ל ולא כתב אלא דברי הריב"ה בשם דודו הרר"ח דאם שגור ורגיל שפיר דמי ונחלקו בזה אי בעינן שיהא שגור בפי כל או סגי במה ששגור בפיו לבד ולדעת זו יש לומר דלפי מאי דנהגינן דמלמדים אותם המקראות עד ששגור בפיהם היטב אם כן אין שום חשש אך להסוברים דבעינן שיהא שגור בפי כל כפרשת התמיד וכו' אם כן יש חשש בחליצה כיון שאין שגור בפי הכל וגם על מה שכתב בשם הירושלמי והרד"א דדוקא בקורא בספר תורה הוא דאסור שלא אמרו דהספר תורה חסר הנה הרדב"ז בחלק ראשון סימן קל"ה (היא בדפוס ווארשא תרמ"ב בחלק רביעי סימן אלף ר"ה) כתב כיון דלא פריש האי טעמא בש"ס דילן משמע דלא סברי הכי וכו' ואם כן גם בקריאה שבחליצה יש לחוש משום דברים שבכתב:
והנה מדכתבו הפוסקים הנ"ל דצריך להקרות מתוך הכתב ולא כתבו צריך לקרות וכו' משמע לי דכל ההקפדה היא שיהא המקרא מקרא מתוך הכתב אבל הקורא אם יקרא על פה לית לן בה כיון דהוא קורא מפי המקרא והמקרא קורא בכתב הוא נגרר אחריו והוי כקורא מתוך הכתב ועיין להרב פתח הדביר בסי' מ"ט אות א' דתלי תנא דבר זה בפלוגתא דקמאי ובתראי ומסיק דלפי מה שנהגו להעלות סומא לספר תורה שמעינן דנקטי כמאן דאמר דכל שקורא מפי המקרא מתוך הכתב שפיר דמי עי"ש ומדקדוק לשון הפוסקים הנ"ל משמע כן:
ומתוך דברי הפוסקים הנ"ל בדין שלפנינו תמיה לי על מה שכתב הרב פתח הדביר שם אות ג' בשם הרב שאלת יעב"ץ חלק ראשון סימן פ"א דלא נאסר לקרות פסוק על פה אלא כשגומרו וכו' ושבסימן ע"ה דף צ"ד ע"ב כתב דבקריאת ספר תורה אפילו אות אחת שלא מן הכתב אסור אבל בקריאה בעלמא אינו אסור אלא אם גומר הפסוק עיין שם והרי הפסוקים הנ"ל הזקיקו להקרות ליבם ויבמתו מתוך הכתב אף דכל הקריאה בין של יבם בין של יבמה אינו פסוק שלם אלמא דגם בקריאה בעלמא ואינו פסוק שלם איכא קפידא (בעיקר דין זה דדברים שבכתב וכו' רשמתי בחלק הכללים במערכת הדל"ת כלל מ"ד בשדי חמד חלק ראשון ובקונטריס זה במערכת חתן וכלה אות טו"ב עיין שם):