אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה מערכת חליצה › אות לא

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת חליצה · אות לא

אות ל

צריך היבם לדחוק רגלו על הארץ ונחלקו הראשונים אי מעכב בדיעבד והבינו מדברי הרי"ף והרמב"ם דפוסל בדיעבד וכתב מרן הבית יוסף בסי' קס"ט בשם רבינו ירוחם שכן דעת הרמ"א ויש סוברים דמימרא קמייתא דאמימר (יבמות ק"ג) האי מאן דחליץ צריך למידחסיה כרעיה וכו' אינה אלא לכתחלה והקשה על זה הרב לחם משנה בפרק ד' דיבום הלכה י"ז דאם כן מאי פריך מדתניא בין יושב בין מוטה כשרה דההיא דיעבד והאי דאמימר לכתחלה ונדחק עיין שם ולא ראה דהרב הנמוקי יוסף בשם המפרשים כתב דאף דברייתא קתני כשרה דמשמע דיעבד לאו דוקא אלא אפילו לכתחלה נמי דהא תני בברייתא עומד ועומד הוא לכתחלה עיין שם ומה שהקשה עוד דאמאי לא פריך אמימרא קמייתא דאמימר מברייתא דבסמוכות הרגלים כשרה לא זכיתי להבין היכי הוה מצי לאקשויי מינה דאיהו קאמר דלכתחלה צריך למידחסיה וברייתא קתני דבדיעבד כשרה והגאון רש"ל בים של שלמה פרק י"ב סי' ט"ו הזכיר דברי הרב הנימוקי יוסף הנ"ל ודעתו לענין דינא דאי לא דחיס רגליה חליצתה כשרה בדיעבד ומצאתי שהגאון נודע ביהודה במהדורא קמא סי' צ"ד האריך בסוגיא הנ"ל ובדברי הפוסקים ועל דברי הרב לחם משנה כתב כדכתיבנא בעניותין ודעתו נראה שם דהמיקר דאי לא דחיס רגליה כשרה ושכן היא גם דעת הרי"ף והרמב"ם ושקיל וטרי לענין חליצה בישיבה אם פסולה או לא ומסיק דלהרי"ף והרמב"ם אף לכתחלה לא בעינן עמידה בחליצה (ולא הוזכר עמידה אלא באמירה) ומסופק בדעת התוספות והרא"ש מחלק בין לכתחלה לדיעבד עיין שם באורך והגאון ישועות יעקב בסדר חליצה בקצרה סעיף קטן ט' כתב דמי שאין רגליו הפוכות רק שמהלך על ראשי אצבעותיו להרי"ף והרמב"ם פסול ולהראב"ד כשר וכתב בשם הרב מוהרשד"ם דאם אי אפשר באופן אחר כדאי הוא הראב"ד לסמוך עליו בשעת הדחק עד כאן (עיין במה שכתבתי בקונטריס הכללים במערכת החי"ת אות ל"ב):

ולפי הנראה בזה סמכו של בית רבי בי דינא רבא בעוב"י שאלוניקי במעשה רב המובא בספר שער אשר להרב הגדול מוהר"א קובו בשו"ת אבן העזר במזכרת החליצות דף קכ"ח אות י"א שהנחלץ היה חולה וכתב ואף שהיה חולה ושוכב על מטתו ולא היה יכול לקום על רגלו כדי לחלוץ בדריסת רגל על גבי המטה עשינו מעשה לחלוץ עכ"ל והיינו ודאי משום שהיה שעת הדחק ובשעת הדחק לפי דברי הרב מוהרשד"ם סמכינן על הראב"ד וכל שכן למה שכתבו הרבנים רש"ל ונודע ביהודה הנ"ל דגם להרי"ף והרמב"ם לא מצינו שהזכירו לפסול החליצה בדלא דחיס כרעיה וגם מה שיחלוץ בישיבה אף לדעת הרא"ש דלכתחלה בעינן עמידה שעת הדחק כדיעבד דמי כמו שכתב מרן בפירוש סדר חליצה סעיף ס"ד דחולה שאי אפשר לו אלא בישיבה חשוב דיעבד והנה מרן בפירוש סדר חליצה סעיף ס"ט הביא מחלוקת הראשונים בהיכא דלא דחיס לכרעיה והביא בתחלה סברת הרי"ף והרמ"ה דפסולה בדיעבד ושוב הביא סברת הרא"ש שהסכים לדעת הראב"ד דדיעבד כשרה והביאה בלשון אבל ולפי מה שכתב הרב פרי מגדים באורח חיים סי' ל"ב במשבצות סעיף קטן ח' דאף דנקטינן דסברא שמביא מרן בסתם היא עיקר דסתם ואחר כך מחלוקת הלכה כסתם מכל מקום אם הביא סברת המחלוקת בלשון אבל נקטינן כהמחלוקת עיין שם נראה דכל שכן היכא דגם סברא הראשונה לא כתבה בסתם אלא בשם אומרו ושוב כתב סברת החולק בלשון אבל דאית לן למינקט כסברא השניה ואם כן משמע דגם בדין הדחיסה סובר מרן דכשר בדיעבד אלא דאין כלל זה מבורר כמו שכתבתי בקונטריס כללי הפוסקים סי' י"ג אות י"ב וגם מדין שלפנינו נראה דיש לפקפק בכלל הנ"ל שהרי מדכתב בשלחן ערוך סי' קס"ט סעיף ל"ב יש אומרים שאם לא דחס רגלו בקרקע חליצתו פסולה ולא הזכיר כלל דעת המכשירים נראה דכן היא דעתו וכן הבין בדעתו הגאון נודע ביהודה שם (בד"ה וממילא) אף דבפירוש סדר חליצה כתב דעת המכשיר בלשון אבל ובספר רוח חיים סי' קס"ט אות י"ד ציין לעיין בזה בספר נחמד למראה חלק שלישי דף ל"א ע"א ואינו מצוי אצלי:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה