שדי חמד אסיפת דינים מערכת חזקה במצות· רבי חיים חזקיהו מדיני
מפתחות מערכת חזקה במצות · סימן א
(בעניני חזקת עצמו).
אם יש חזקה במצות (אות א' ב' ג' ד'.
ובכמה פעמים הויא חזקה בזה (אות מ"ח.
מי שהחזיק שיהיה בביתו בית הכנסת אם רשאים לשנותה לבית אחרת (אות ה' ואות י"ג.
איש כי יקדיש את ביתו להיות בית הכנסת לבני ישוב אחד להתפלל ופזר ממון רב להשיג רשיון לזה ולקנות כל המצטרך לבית תפלה ועוד התנדב וגם קבץ מצבור מעות על דעת לבנות בית הטבילה ועתה רוצים הצבור לבנות במעות אלו בית הכנסת והמקדיש את ביתו הנ"ל מוחה בהם ורוצה שיתפללו בביתו והמעות יהיו לבנין בית הטבילה הדין עם מי (אות ה' וי"ו זיי"ן.
ישוב אחד שהחזיקו להתפלל בבית של איש אחד בשכירות ושוב נהרס הבית והוצרך לבנותו והצבור קבעו את המנין בבית אחר ואחר שבנה הראשון את ביתו טוען שיחזרו להתפלל בביתו והשני טוען שיתן את ביתו להתפלל בתוכו ולא יקבל שכירות על זה חזר הראשין ואמר שגם הוא מרוצה בזה ויתפללו בביתו מעתה בלא שכירות הדין עם מי (אות ח' ט' יו"ד.
אם החזיק בכפר שכשהולכים בקיץ לטייל וכיוצא מתפללים בביתו אם יכולים לשנות המקום (אות י"ב י"ג.
אם יש לחלק בחזקה בין דבר שהוא תמידי לדבר הבא מזמן לזמן (אות י"ג י"ד ט"ו.
אם החזיק להיות בביתו מדרש ללמוד בשבת קודש תנ"ך ומדרשים וכיוצא אם יכולים לקבעו בבית אחר או לתקן שיהא הלימוד בכל בית שני חדשים חוזר חלילה (אות י"א.
מי שהחזיק שבליל יום הכיפורים יוציאו הספר תורה שלו לאמירת כל נדרי (אות י"ב י"ד ט"ו כ"ג.
בדין מי שהחזיק שיקראו בס"ת שלו שיש חילוק בין אם כשהחזיק לא היה להצבור ס"ת אחרת לקרות בה (דבזה לא הוי חזקה כיון שלא היו יכולים למחות בשלו) לכשהיה להם ס"ת אחרת כשהחזיק בס"ת שלו (דבזה מהני החזקה) (מאות ט"ו עד אות כ"ג ואות כ"ח והנמשך.
יחיד שהחזיק שיקראו בס"ת שלו באיזה ימים מציינים כיום כיפור וכיוצא וכן יש עוד יחידים אחרים שהחזיקו בימים אחרים מצויינים ועתה רוצים הצבור לבטל חזקת אלו ולתקן להוציא כל ס"ת על פי הגורל אם רשאים לעשות כן ואם עשו תקנה והסכמה על זה אם הסכמתם מועלת לבטל החזקות (אות כ"א כ"ב.
בית הכנסת שנשרפה ואחר שבנו אותה הסכימו כל הקהל להטיל גורל על כל הס"ת איזה ספר יוציאו ביום פלוני ואיזה ביום פלוני (מימים המצויינים) ואחר כך נזכרו שעל יום פלוני מהימים המצויינים לא היה להם להטיל גורל שכבר הוחזק משנים קדמוניות להוציא ביום ההוא הספר תורה של רב אחד כדת מה לעשת (אות כ"ג.
בעיר שנהגו להוציא בליל כיפור ס"ת של איש פלוני לאמירת כל נדרי והוחזק כן כמה שנים ובשנה אחת נזדמן שאיש אחד הקדיש ספר תורה חדשה לבית הכנסת ורוצה שיוציאו הס"ת שלו לכל נדרי כמו שנוהגים בשאר עיירות שדוחים את הישנים מפני הס"ת החדשה ויחידי הקהל אין רוצים לשנות מנהגם (אות כ"ד.
קהל שמוציאים הספרי תורות על פי הגורל ונפל הגורל על חג השבועות לספר פלוני ונזדמן שאחד הקדיש ספר תורה חדשה סמוך לחג שבועות ומנהג הקהל הוא לקרות ארבע שבתות בספר החדש מי נדחה מפני מי (שם.
אם החזיק מעצמו במצות הוצאת והכנסת הס"ת להיכל אם רשאים הצבור ליתן מצוה זו לאחר (אות כ"ה.
אם נהגו בעליות לס"ת בימים נוראים ליתן סך קצוב אם יבא אחד ויוסיף אם יכול לדחות את המחזיק (שם.
מי שהחזיק לעמוד בתפלת י"ח לפני היכל ה' ואיש אחר רוצה לדחותו ממקומו ולעמוד הוא (אות כ"ו.
בני חברה שקנו כתר אחד והוחזקו לשים את הכתר על הס"ת בצאתו ובבואו וביום שמוציאים שתי ספרי תורות לא היה כתר להספר השני ונתעורר ראובן ועשה כתר אחר כדי שינתן בספר השני וכן החזיקו שנים רבות ליתן את הכתר של החברה בספר הראשון (ביום שיש שני ספרים וכן ביום שאין אלא ספר אחד נותנים עליו הכתר של החברה) ושל ראובן בספר השני שוב עשה שמעון כתר אחד והביאו לבית הכנסת ורוצה שישתמש הספר שני בשני כתרים פעם יתנו של ראובן ופעם את שלו וראובן טוען שכבר החזיק הדין עם מי (מאות ז"ך עד אות ל"ד.
אם יש חזקה למקומות שבבית הכנסת בעיירות שאין מוכרים המקומות (אות ל"ד.
אם יש חזקה לשליח צבור (אות ל"ה.
בזמן הזה כשמקבלים שליח צבור מסתמא הוא לעולם ואם לא נמצא בו פיסול אין יכולים לסלקו (אות ל"ה והלאה
שליח צבור שקבלוהו בהסכמת כל הקהל ושרת את אחיו ימים רבים ושוב מאנו רוב הקהל בו ומינו ש"ץ אחר במקומו ומיעוט הקהל מוחים בהשני הדין עם מי (אות ל"ו ל"ז ל"ח.
רוב המוזכר בפוסקים בעניינים אלו אם הוא רוב מנין בין עשירים בין עניים או רוב בנין (אות ל"ח.
אם נשרפה הבית הכנסת ושוב בנאוה ורוצה החזן לשרת בה עתה כאשר עמד בתחלה קודם שנשרפה וגבאי הקהל טוען כיון שנשרפה פקע זכותו ורוצה למנות חזן אחר הדין עם מי (אות ט"ל מ"ם.
שליח צבור שנתמנה לזמן אם יכולים לסלקו כשיגיע הזמן (שם.
ואם כשנשלם זמנו לא מיחו בו ועמד בעבודתו אחר שנשלם הזמן ושוב רוצים לסלקו בטענה שכבר כלה הזמן אי מצו לסלוקיה (שם.
בעיר שיש הסכמה שכל מינוי משרתי הצבור יהיו לזמן שלשה שנים ומזה נשתרבב המנהג שכשמקבלים שוחטים לכוללות העיר מתנים עמהם לשלש שנים אם יכולים לסלקם (שם.
אם יש חזקה לרבנות (אות מ"א מ"ב.
אין להתדיין בענייני שררה אלא בפני דייני ישראל ויש על זה הסכמת הקדמונים רשב"ם ור"ת וראב"ן ומאה וחמשים רבנים עמהם (אות מ"ב ד"ה עוד.
הא דקיימא לן דרב שהחזיק ברבנות אין רב אחר יכול לבא בגבולו אם הוא דוקא כשאינו קובע דירתו שם אלא אכסנאי שבא לעיר אבל אם קובע דירתו שם שפיר דמי כדין אומן שבח"מ סי' קנ"ו או אין חילוק בזה (שם בד"ה והנה עתה נדפס.
רב שבעיר אחת שהחזיק גם בהכפרים שסמוך לעיר שנותנים לו פרס בכל שנה להורות להם שאלותיהם ועתה נתרבו בני הכפר ולקחו להם רב אם יכול הרב דמתא לעכב בידם או לתבוע מהם הפרס שהוחזקו ליתן לו בכל שנה (אות מ"ג.
רב שמחל חזקתו וקבלו אנשי העיר על פי רוב מנין ובנין רב אחר והחזיק ואחר כך קמו איזה מאנשי העיר וקבלו את הרב שמחל חזקתו ומקפח פרנסת הרב שקבלו הקהל והשו"ב מחזיק ביד הרב שמחל חזקתו מה דין הרב והשו"ב (אות מ"ד.
אם מחילת החזקה צריכה קנין (שם.
רב שמת וקנה חתנו את החזקה משני גיסיו בני הרב שמת והבן השני חזר ממכירתו ובא להחזיק ברבנות אביו (אות מ"ח.
רב שהחזיק ברבנות שאין יכולים להורידו משררתו אם יכולים על כל פנים להביא רב שני שישתמשו שניהם בכתר אחד (אות מ"ו.
אם קבלו הרב לזמן שלשה שנים וכיוצא אם יכולים לסלקו כשיגיע הזמן או יש בזה משום מעלין בקודש ולא מורידין כל שלא נמצא בו דבר שראוי לסלקו מחמתו (שם מד"ה ולענין רב וכו' והלאה.
אם נהגו כן לסלק אותו ככלות הזמן אי מהני המנהג (שם.
אם התנו עם הרב שיוכלו לסלקו כשירצו אם רשאים לסלקו כתנאם או חשיב מתנה על מה שכתוב בתורה דהתנאי בטל והמעשה קיים דמעלין בקודש וכו' (שם.
אם קבלוהו לזמן ואחר שנשלם הזמן נהג בשררותו ולא מיחו בו ושוב רוצים לסלקו בטענה שקבלוהו על זמן וכבר נשלם הזמן אם מועלת טענתם (שם בד"ה ודע.
אם יש חזקה לשררת ראש הקברים וכן לאנשי החברה (אות מ"ז.
אם נוהגים למנות ראש הקברים על זמן (שם.
אם יש חזקה מן הדין לתקיעת שופר או אינו אלא מחמת מנהג אות מ"ח.
אם יש חילוק בחזקה בין כשהחזיק על פי הצבור לאם החזיק מעצמו (שם.
בכמה פעמים הויא חזקה זו שם.
מי שהחזיק באיזו מצוה דאין אדם אחר רשאי ליטלה ממנו אם הוא דוקא כשרוצה לדחותו ממנה לגמרי או אף אם רוצה לעשותה גם הוא ולא לדחות את הראשון לגמרי אינו רשאי (אות מ"ט.
מי שעשה איזו טובה לבני בית הכנסת ובעבור טובתו כיבדוהו אנשי הקהל בחייו לברך אותו בלילי כפור וביום שמחת תורה בכל שנה וכן במותו לומר עליו השכבה בזמנים הנ"ל והוחזקו בזה כמה שנים ועתה יש מערערים משום טורח צבור אם רשאים לבטל זכות זה מן המת (אות ט"ן:
אם יורשי המת נתפייסו והסכימו לדברי המערערים לבטל הזכות הנ"ל כולו או מקצתו אם מעשיהם קיימים או אין כח ביד היורשים לבטל זכות המתים לא בכולו ולא במקצתו (שם.
אם החזיק להדליק נרות הבית הכנסת באיזה שבת והיה רגיל להדליק הרבה וכשמטה ידו שלח מעט כמסת ידו ולא קבלו ממנו ונתנו ההדלקה לאחר אם עשו כדין ואם אבד חזקתו על ידי שנתנו ההדלקה לאחר (סימן ב.
אם מהניא חזקה למצוה שמעשרת או מדמינן לקטורת שהיו מפיסים חדשים לקטורת (סימן ג.
אם הניח חזקתו מחמת אונס ונתנו המצוה לאיש אחר וכשעבר אונסו רוצה לחזור למצותו (בסימן ד.