אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת חזקה במצות מפתחות מערכת חזקה במצות

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חזקה במצות· רבי חיים חזקיהו מדיני

מפתחות מערכת חזקה במצות

מערכת חזקה במצות

סימן א

(בעניני חזקת עצמו).

אם יש חזקה במצות (אות א' ב' ג' ד'.

ובכמה פעמים הויא חזקה בזה (אות מ"ח.

מי שהחזיק שיהיה בביתו בית הכנסת אם רשאים לשנותה לבית אחרת (אות ה' ואות י"ג.

איש כי יקדיש את ביתו להיות בית הכנסת לבני ישוב אחד להתפלל ופזר ממון רב להשיג רשיון לזה ולקנות כל המצטרך לבית תפלה ועוד התנדב וגם קבץ מצבור מעות על דעת לבנות בית הטבילה ועתה רוצים הצבור לבנות במעות אלו בית הכנסת והמקדיש את ביתו הנ"ל מוחה בהם ורוצה שיתפללו בביתו והמעות יהיו לבנין בית הטבילה הדין עם מי (אות ה' וי"ו זיי"ן.

ישוב אחד שהחזיקו להתפלל בבית של איש אחד בשכירות ושוב נהרס הבית והוצרך לבנותו והצבור קבעו את המנין בבית אחר ואחר שבנה הראשון את ביתו טוען שיחזרו להתפלל בביתו והשני טוען שיתן את ביתו להתפלל בתוכו ולא יקבל שכירות על זה חזר הראשין ואמר שגם הוא מרוצה בזה ויתפללו בביתו מעתה בלא שכירות הדין עם מי (אות ח' ט' יו"ד.

אם החזיק בכפר שכשהולכים בקיץ לטייל וכיוצא מתפללים בביתו אם יכולים לשנות המקום (אות י"ב י"ג.

אם יש לחלק בחזקה בין דבר שהוא תמידי לדבר הבא מזמן לזמן (אות י"ג י"ד ט"ו.

אם החזיק להיות בביתו מדרש ללמוד בשבת קודש תנ"ך ומדרשים וכיוצא אם יכולים לקבעו בבית אחר או לתקן שיהא הלימוד בכל בית שני חדשים חוזר חלילה (אות י"א.

מי שהחזיק שבליל יום הכיפורים יוציאו הספר תורה שלו לאמירת כל נדרי (אות י"ב י"ד ט"ו כ"ג.

בדין מי שהחזיק שיקראו בס"ת שלו שיש חילוק בין אם כשהחזיק לא היה להצבור ס"ת אחרת לקרות בה (דבזה לא הוי חזקה כיון שלא היו יכולים למחות בשלו) לכשהיה להם ס"ת אחרת כשהחזיק בס"ת שלו (דבזה מהני החזקה) (מאות ט"ו עד אות כ"ג ואות כ"ח והנמשך.

יחיד שהחזיק שיקראו בס"ת שלו באיזה ימים מציינים כיום כיפור וכיוצא וכן יש עוד יחידים אחרים שהחזיקו בימים אחרים מצויינים ועתה רוצים הצבור לבטל חזקת אלו ולתקן להוציא כל ס"ת על פי הגורל אם רשאים לעשות כן ואם עשו תקנה והסכמה על זה אם הסכמתם מועלת לבטל החזקות (אות כ"א כ"ב.

בית הכנסת שנשרפה ואחר שבנו אותה הסכימו כל הקהל להטיל גורל על כל הס"ת איזה ספר יוציאו ביום פלוני ואיזה ביום פלוני (מימים המצויינים) ואחר כך נזכרו שעל יום פלוני מהימים המצויינים לא היה להם להטיל גורל שכבר הוחזק משנים קדמוניות להוציא ביום ההוא הספר תורה של רב אחד כדת מה לעשת (אות כ"ג.

בעיר שנהגו להוציא בליל כיפור ס"ת של איש פלוני לאמירת כל נדרי והוחזק כן כמה שנים ובשנה אחת נזדמן שאיש אחד הקדיש ספר תורה חדשה לבית הכנסת ורוצה שיוציאו הס"ת שלו לכל נדרי כמו שנוהגים בשאר עיירות שדוחים את הישנים מפני הס"ת החדשה ויחידי הקהל אין רוצים לשנות מנהגם (אות כ"ד.

קהל שמוציאים הספרי תורות על פי הגורל ונפל הגורל על חג השבועות לספר פלוני ונזדמן שאחד הקדיש ספר תורה חדשה סמוך לחג שבועות ומנהג הקהל הוא לקרות ארבע שבתות בספר החדש מי נדחה מפני מי (שם.

אם החזיק מעצמו במצות הוצאת והכנסת הס"ת להיכל אם רשאים הצבור ליתן מצוה זו לאחר (אות כ"ה.

אם נהגו בעליות לס"ת בימים נוראים ליתן סך קצוב אם יבא אחד ויוסיף אם יכול לדחות את המחזיק (שם.

מי שהחזיק לעמוד בתפלת י"ח לפני היכל ה' ואיש אחר רוצה לדחותו ממקומו ולעמוד הוא (אות כ"ו.

בני חברה שקנו כתר אחד והוחזקו לשים את הכתר על הס"ת בצאתו ובבואו וביום שמוציאים שתי ספרי תורות לא היה כתר להספר השני ונתעורר ראובן ועשה כתר אחר כדי שינתן בספר השני וכן החזיקו שנים רבות ליתן את הכתר של החברה בספר הראשון (ביום שיש שני ספרים וכן ביום שאין אלא ספר אחד נותנים עליו הכתר של החברה) ושל ראובן בספר השני שוב עשה שמעון כתר אחד והביאו לבית הכנסת ורוצה שישתמש הספר שני בשני כתרים פעם יתנו של ראובן ופעם את שלו וראובן טוען שכבר החזיק הדין עם מי (מאות ז"ך עד אות ל"ד.

אם יש חזקה למקומות שבבית הכנסת בעיירות שאין מוכרים המקומות (אות ל"ד.

אם יש חזקה לשליח צבור (אות ל"ה.

בזמן הזה כשמקבלים שליח צבור מסתמא הוא לעולם ואם לא נמצא בו פיסול אין יכולים לסלקו (אות ל"ה והלאה

שליח צבור שקבלוהו בהסכמת כל הקהל ושרת את אחיו ימים רבים ושוב מאנו רוב הקהל בו ומינו ש"ץ אחר במקומו ומיעוט הקהל מוחים בהשני הדין עם מי (אות ל"ו ל"ז ל"ח.

רוב המוזכר בפוסקים בעניינים אלו אם הוא רוב מנין בין עשירים בין עניים או רוב בנין (אות ל"ח.

אם נשרפה הבית הכנסת ושוב בנאוה ורוצה החזן לשרת בה עתה כאשר עמד בתחלה קודם שנשרפה וגבאי הקהל טוען כיון שנשרפה פקע זכותו ורוצה למנות חזן אחר הדין עם מי (אות ט"ל מ"ם.

שליח צבור שנתמנה לזמן אם יכולים לסלקו כשיגיע הזמן (שם.

ואם כשנשלם זמנו לא מיחו בו ועמד בעבודתו אחר שנשלם הזמן ושוב רוצים לסלקו בטענה שכבר כלה הזמן אי מצו לסלוקיה (שם.

בעיר שיש הסכמה שכל מינוי משרתי הצבור יהיו לזמן שלשה שנים ומזה נשתרבב המנהג שכשמקבלים שוחטים לכוללות העיר מתנים עמהם לשלש שנים אם יכולים לסלקם (שם.

אם יש חזקה לרבנות (אות מ"א מ"ב.

אין להתדיין בענייני שררה אלא בפני דייני ישראל ויש על זה הסכמת הקדמונים רשב"ם ור"ת וראב"ן ומאה וחמשים רבנים עמהם (אות מ"ב ד"ה עוד.

הא דקיימא לן דרב שהחזיק ברבנות אין רב אחר יכול לבא בגבולו אם הוא דוקא כשאינו קובע דירתו שם אלא אכסנאי שבא לעיר אבל אם קובע דירתו שם שפיר דמי כדין אומן שבח"מ סי' קנ"ו או אין חילוק בזה (שם בד"ה והנה עתה נדפס.

רב שבעיר אחת שהחזיק גם בהכפרים שסמוך לעיר שנותנים לו פרס בכל שנה להורות להם שאלותיהם ועתה נתרבו בני הכפר ולקחו להם רב אם יכול הרב דמתא לעכב בידם או לתבוע מהם הפרס שהוחזקו ליתן לו בכל שנה (אות מ"ג.

רב שמחל חזקתו וקבלו אנשי העיר על פי רוב מנין ובנין רב אחר והחזיק ואחר כך קמו איזה מאנשי העיר וקבלו את הרב שמחל חזקתו ומקפח פרנסת הרב שקבלו הקהל והשו"ב מחזיק ביד הרב שמחל חזקתו מה דין הרב והשו"ב (אות מ"ד.

אם מחילת החזקה צריכה קנין (שם.

רב שמת וקנה חתנו את החזקה משני גיסיו בני הרב שמת והבן השני חזר ממכירתו ובא להחזיק ברבנות אביו (אות מ"ח.

רב שהחזיק ברבנות שאין יכולים להורידו משררתו אם יכולים על כל פנים להביא רב שני שישתמשו שניהם בכתר אחד (אות מ"ו.

אם קבלו הרב לזמן שלשה שנים וכיוצא אם יכולים לסלקו כשיגיע הזמן או יש בזה משום מעלין בקודש ולא מורידין כל שלא נמצא בו דבר שראוי לסלקו מחמתו (שם מד"ה ולענין רב וכו' והלאה.

אם נהגו כן לסלק אותו ככלות הזמן אי מהני המנהג (שם.

אם התנו עם הרב שיוכלו לסלקו כשירצו אם רשאים לסלקו כתנאם או חשיב מתנה על מה שכתוב בתורה דהתנאי בטל והמעשה קיים דמעלין בקודש וכו' (שם.

אם קבלוהו לזמן ואחר שנשלם הזמן נהג בשררותו ולא מיחו בו ושוב רוצים לסלקו בטענה שקבלוהו על זמן וכבר נשלם הזמן אם מועלת טענתם (שם בד"ה ודע.

אם יש חזקה לשררת ראש הקברים וכן לאנשי החברה (אות מ"ז.

אם נוהגים למנות ראש הקברים על זמן (שם.

אם יש חזקה מן הדין לתקיעת שופר או אינו אלא מחמת מנהג אות מ"ח.

אם יש חילוק בחזקה בין כשהחזיק על פי הצבור לאם החזיק מעצמו (שם.

בכמה פעמים הויא חזקה זו שם.

מי שהחזיק באיזו מצוה דאין אדם אחר רשאי ליטלה ממנו אם הוא דוקא כשרוצה לדחותו ממנה לגמרי או אף אם רוצה לעשותה גם הוא ולא לדחות את הראשון לגמרי אינו רשאי (אות מ"ט.

מי שעשה איזו טובה לבני בית הכנסת ובעבור טובתו כיבדוהו אנשי הקהל בחייו לברך אותו בלילי כפור וביום שמחת תורה בכל שנה וכן במותו לומר עליו השכבה בזמנים הנ"ל והוחזקו בזה כמה שנים ועתה יש מערערים משום טורח צבור אם רשאים לבטל זכות זה מן המת (אות ט"ן:

אם יורשי המת נתפייסו והסכימו לדברי המערערים לבטל הזכות הנ"ל כולו או מקצתו אם מעשיהם קיימים או אין כח ביד היורשים לבטל זכות המתים לא בכולו ולא במקצתו (שם.

אם החזיק להדליק נרות הבית הכנסת באיזה שבת והיה רגיל להדליק הרבה וכשמטה ידו שלח מעט כמסת ידו ולא קבלו ממנו ונתנו ההדלקה לאחר אם עשו כדין ואם אבד חזקתו על ידי שנתנו ההדלקה לאחר (סימן ב.

אם מהניא חזקה למצוה שמעשרת או מדמינן לקטורת שהיו מפיסים חדשים לקטורת (סימן ג.

אם הניח חזקתו מחמת אונס ונתנו המצוה לאיש אחר וכשעבר אונסו רוצה לחזור למצותו (בסימן ד.

סימן ה

(בענין אם עזב חזקתו מחמת אונס).

מי שהחזיק להתפלל מוסף בראש השנה ויום כיפור ומחמת דוחק פרנסתו עזב את העיר וקבע דירתו בעיר אחרת ונתנו הקהל לאיש אחר להתפלל וזה השני לא קבל להתפלל אלא על תנאי שאף אם יחזור הראשון לעירו לא יזיזו אותו מחזקתו והתפלל חמש שנים ושוב חזר הראשון לעיר ורצה לחזור למצותו כיון שיצא מחמת אונסו הדין עם מי (אות א'.

הא דקיימא לן דאם הניח הראשון חזקתו מחמת אונס לא אבד חזקתו אם הוא דוקא כשלא החזיק השני כמה שנים אבל אי החזיק כמה שנים אבד חזקתו כסברת התוספות או יש חולקים ואם חמש שנים מיקרי כמה שנים (אות ב'.

אם יש חילוק בין החזיק להתפלל בראש השנה ויום כיפור בלבד למי שחזקתו היא להיות שליח צבור קבוע להתפלל בכל שבת ומפני דחקו עזב את העיר (אות ג'.

אף כשעזב חזקתו מפני האונס הא דחוזר לחזקתו כשעבר האונס היינו דוקא כשלא נתייאש מחזקתו אבל אם נתייאש אבד חזקתו (אות ד'.

אם הניח חזקתו מדעתו (בלא אונס) ונתנו הקהל את חזקתו לאיש אחר כגון שו"ב שעזב מקום חזקתו והלך להיות שו"ב בעיר אחרת וקבלו אנשי העיר שו"ב אחר במקומו ואחר תשעה חדשים חזר הראשין למקומו ורוצה לחזור לחזקתו (אות ה'.

וכן שליח צבור שלא רצה להיות עוד שליח צבור ולקחו חזן אחר אם ביד השליח צבור הזכות לחזור להיות שליח צבור או אבד חזקתו ואם יש חילוק בין אם חוזר בו קודם שלקחו שליח צבור אחר לחוזר בו אחר שלקחו אחר (אות וא"ו זיי"ן חי"ת.

חזן שהחזיק בבית הכנסת ומפני שעלה לגדולה שנתמנה לרב לא רצה להיות חזן ובנו היה קטן ומינו חזן אחר ושוב נפטר החזן השני ורוצה הרב (החזן הראשון) למנות בנו והצבור טוענים שכיון שנסתלק מדעתו אבד חזקתו (אות טי"ת יו"ד י"א.

מי שהחזיק במצוה ואירע בו אונס ומינו אחר וכשעבר האונס חזר הראשון לשררתו ושוב מת הראשון והדין הוא שהשני עומד במקום הראשון אם יש חילוק בזה בין כשנדחה השני לגמרי מחמת חזרת הראשון לשררתו לכשלא נדחה לגמרי אלא עבד גם הוא כאשר היה עובד מקודם (סימן וא"ו.

רב אחד החזיק לתקוע ולעת זקנתו נקח למסייע למדן אחד שיתקע תקיעות דמעומד ובשנה אחת נחלש ונפל למשכב והרשה את המסייע שיתקע הכל ולשנה אחרת חזר הרב לבריאותו והתנהגו כמקדם הרב תוקע דמיושב והמסייע תוקע דמעומד ושוב נפטר הרב ומינו רב אחר ורוצה השני להתנהג עם המסייע כדרך שהתנהג הרב הקודם והמסייע טוען שכבר החזיק לתקוע כל התקיעות בחיי הרב הראשון וכל העם רוצים שיהא המסייע תוקע את הכל. (שם. אם לגבי תקיעת שופר שייך ירושה לבנו. (שם.

סימן ז

(בענין חזקת האב לבנו)

בדין ירושה במצוה שהחזיק בה אביו אם יורש הבן לעשותה במקום אביו (אות א' ב' ג' כ"ב ס"ב ס"ג ס"ד.

אם החזיק האב להתפלל ראש השנה ויום כיפור (אות א'.

החזיק לעשות מצוה אחת כמה שנים ומת והבן ממלא מקומו הוא זוכה וכל שכן אם כבר עשאה גם הוא קצת זמן והוא הדין בכל מינוי ושררה וש"ץ (אות ג'.

בסתירת דברי המרדכי בדין אם יש ירושה במצות (אות כ' וכ"ג וכ"ה.

אם יש זכות להבן במקום האב בחיי האב כגון שהאב עוקר דירתו מהעיר ורוצה לתת זכות חזקתו לבנו (אות ס"ג. אי בעינן שיהא שוה לאביו או סגי במה שהבן ראוי אף שאינו שוה ממש לאביו (אות ג'.

במקומות שבבית הכנסת מי שהחזיק לישב במקום מכובד ומת אם ישב הבן במקומו אף אם יש גדולים ממנו שאם ישב הבן במקום האב זילא להו לישב תחתיו (מאות ד' עד אות י"ב.

אם יש חילוק בין כשנוהגים למכור המקומות שבבית הכנסת לכשאין נוהגים למכרם אלא נותנים המקומות לכל אחד לפי כבודו ומעלתו (מאות וא"ו עד אות י"ב.

הא דהבן יורש לעשות המצוה שהחזיק בה אביו אם יש חילוק בזה בין אם אין להצבור נפקא מינה בין אחר לבין בנו של המחזיק לכשיש נפקותא (אות י"ג.

מי שהחזיק להיות קאבאר באשי (ראש לחברת גומלי חסד של אמת) וגם היה לו מינוי גבאות הארגז של קבורת מתים ומת ויש לו בן הגון ובאו אנשי העיר אצל בית דין שבעיר לימלך את מי ימנו בשתי השררות האלו ונתנום בית דין לבנו של המחזיק לפי שהוא ממלא מקום אביו ושוב קמו מעוררים משתי טענות. א) שאין במינוי הגוברות דין קדימה לבן. ב) דמינוי אביו לא היה לכל ימי חייו רק לזמן קצוב (מאות י"ב עד אות כ"ו.

מה שזוכה הבן לשרת תחת אביו אף שיש אחר גדול ממנו אם הוא דוקא כשאין הפרש הרבה ביניהם (אות י"ד ט"ו ט"ז.

אם הבן קטן אם משמרים לו עד שיגדל (אות ט"ז.

אם בכתר תורה ורב ודיין) יש דין ירושה (אות ט"ו ט"ז י"ז י"ח ומאות כ"ו עד אות מ"ד ואות מ"ו ומשם והלאה.

במינוי שמינו את אביו לזמן קצוב אם יש דין ירושה (אות י"ט ואות כ"ג.

אם מינו את בן הרב ושוב נתברר שאין ראוי להוראה וכו' (אות מ"ח מ"ט נו"ן

אם אפשר לתקן על ידי שיושיבו אצלו חכם הבקי להורות הוראות והרבנות תקרא על שם בנו של הרב (שם.

אם יש ספק בירושה באיזה מן המנויים אי הוי ספק דאורייתא להחמיר ואם שבועה חלה עליה (אות ל"א.

אם יש חילוק בענין ירושה בדבר מצוה בין מידי דאית ביה שררה למידי דלית ביה שררה (באות כ' כ"א וכ"ב ואות כ"ד וכ"ה.

הא דקיימא לן דאם הבן ממלא מקום אביו יורש את אביו להיות רב במקומו היינו דוקא כשהוא רוצה להיות רב אבל אם הוא רוצה רק שיקבלו אחיו הקטן תחתיו והעיר גדולה והקטן אינו ראוי לפי העיר הגדולה אין זכות להבן הגדול בזה אות מ"ה.

אם מת הרב ומינו את בנו כדין ורוצים קצת להביא עוד רב שני ויחלקו ביניהם הכנסות הרבנות ובן הרב צווח וכו' (אות ג"ן.

מה שכתבו מוהרי"ו ומוהרא"י דיכול רב אחר לבא בעיר וללמד אף שמקפח פרנסת הראשון אינו אלא כשהראשון לא נתמנה מן הצבור רק מעצמו החזיק אבל אם נתמנה מהצבור לא יוכל רב אחר לבא שלא כדברי הרמ"א בסוף סי' רמ"ה (אות ד"ן.

אם יש קדימה לבן הרב בן אותה העיר לרב מעיר אחרת משום ענייך קודמים (אות ה"ן.

אם זכה הבן מצד הדין ורב אחר רוצה לבא על פי כח הממאנים בהבן צריך להתרות בהרב הזה ואם לא ישמע פסול לדון ולהורות וכו' (שם.

רב שהחזיק עד מותו וכשמת לקחו רב אחר ולא מבניו ומת גם הרב השני ויש לו בן ראוי למלאות מקומו וכעת יש להרב הראשון נכד שראוי לרב מי קודם אם בן הרב השני או נכד הראשון (אות נ"ו.

רב שמת ויש לו נכד והוא בן בנו הגדול וגם יש לו בן מי קודם לירש הרבנות אם בנו או נכדו מפני שהוא בן בנו הגדול (אות ח"ן ט"ן ס'.

ואם כבר החזיק הבן על פי רוב בנין ומנין (שם.

אם יש להרב שני בנים גדול וקטן ממנו והצבור חפצים בקטן (שם ובאות ס"א (ד"ה ועל פי).

רב שמת ויש לו שני בנים וגם חתן והחתן קנה ירושת חזקת הרבנות משני גיסיו (בני הרב המנוח) ורוב מנין ורוב בנין קבלוהו לרב ועזב מקומו וקבע דירתו בהעיר הזו והחזיק ברבנותו באין פוצה פה ושוב חזר הבן השני ממכירתו את חזקתו כי לא היה שום קנין ביניהם (אות ס"א.

ושם מבואר אם יש כח ביד היורשים למכור שררה שנחלו מאבותם.

ואם היה צריך לקנות גם מהבן השני או די במה שקנה מן הגדול שהוא הקודם לירש השררה (שם.

ואם הבן מחל אי מהניא מחילתו בלא קנין (שם.

אם חתן הרב חשוב כבן לירש השררה כשאין לו בן (שם.

אם יש כח לצבור לבחור בבן השני ולא בראשון או בחתן הרב המנוח במקום בניו שם.

אחר שכבר החזיק ודאי אין מורידין אותו שם.

יש מקומות שנהגו בעליות של ימים נוראים ליתן כל אחד בשוה שני זהובים על כל עליה ומי שהחזיק בעלייתו אין אדם אחר יכול לדחותו וכן לענין מינוי חתני תורה ביום שמחת תורה אם הבנים יורשים זכות זו (אות ס"ב.

מי שהחזיק באיזו מצוה שהדין נותן שבנו יורש חזקתו אם הדין כן גם בחיי האב שאם האב עוקר דירתו מהעיר יהיה בנו זוכה בחייו באותה המצוה (באות ס"ג.

אם יש כח ביד האב ליתן זכותו במצוה לבנו בחייו (שם בד"ה והנה ומד"ה וראיתי שהרב וכו' והלאה.

מי שמחזיק באיזה זכות ונצרך לפעמים להעזר על ידי אחרים שיסייעוהו והרשות בידו לזה כמבואר בתשובת הרשב"א אם הוא דוקא לפעמים או אף למנות אחר לגמרי רשאי ואם יש לחלק בין אם הוא אנוס או לא (שם מד"ה ואף וכו' והלאה ובד"ה וביאר

מי שהחזיק בפתיחת ההיכל ובניו מבקשים ממנו שיתן להם המצוה הזאת להחזיק בה מכאן ולהלאה והוא הסכים לעשות כבקשתם אם לא יערערו בזה הצבור (לפי שמצוה זו לא קנאה בדמים) וגם אם יתירו לו המורים לעזוב מצוה זו לעולם וכשהתחילו הבנים לעסוק בה נמצאו איזה יחידים מהעדה מערערים כי אינהו עדיפי לגבי בניו ואף אם ירצה ליתן לבניו בזמן מן הזמנים אין דעתם נוחה וכל שכן לתתה להם לעולם ורוב אנשי הקהל שותקים ואינם מערערים ולא ירצו להתערב בזה לא להחזיק ולא להרחיק (שם מד"ה והנה בעניינים.

מי שיש לו איזה זכות בבית הכנסת אם רשאים היורשים למכרו (שם בד"ה וזאת תשובתי.

מי שהחזיק באיזו שררה שהדין נותן להנחילו לבניו ומת והניח בן קטן שאין ראוי עתה לאותה שררה אם צריכים להמתין לו עד שיגדל או יבא אחר וישמש וכיון שנדחה הבן בשעה שמת האב נדחה לגמרי (אות ס"ה.

אם ירצה אחד לזכותו לשרת במקומו עד אשר יגדל אי שפיר דמי וזוכה אז הבן הקטן (שם ד"ה אלא וד"ה ובמה והלאה.

אם הא דאין משמרין לקטן הוא דוקא בש"ץ אבל במידי דשררה משמרין או לא (שם ד"ה הן והלאה ובד"ה אכן

סימן ה

(בענין אם יש דין ירושה לש"ץ)

מה שנוהג דין ירושה לש"ץ אם הוא מן הדין או רק מחמת מנהג' (אות א' ומשם והלאה.

אף שמן הדין נוהג ירושה בחזנות היינו דוקא בסתם שאין ידוע המנהג אבל אם יש מנהג באותו מקום שאין הבן עומד לש"ץ במקום אביו הולכים אחר המנהג (אות ה' ואות ו'.

מינוי ש"ץ אי חשיב מינוי שיש בו שררה וכבוד (אות יו"ד וי"א.

בנו של ש"ץ שאינו יכול לקרות הדל"ת כתקנה אם יורש חזקת אביו הש"ץ (אות י"א.

ש"ץ קבוע מכמה שנים והוא גם שו"ב ולעת זקנתו נתן חצי חזקתו משו"ב וש"ץ לחתנו וכשנפטר לקחו הקהל שו"ב שני ונתנו לו כתב שכל התמנות החזנות שייך לו לבדו והשו"ב הראשון חתן הזקן מערער בדבר הדין עם מי (אות י"ג.

אם יש חילוק בין כשערער תכף בשעת מעשה שנתנו הקהל להשו"ב השני כל השייך לחזנות לכששתק אז ושוב מערער דיש לומר דמחל (אות ט"ו.

כשיש ספק בדין ירושה באיזה מן המנויין אי חשיב ספק דאורייתא ואזלינן לחומרא (אות ו' ואות ה' ואות י"א.

ש"ץ שהחזיק באיזו בית הכנסת ונשרפה ובנאוה מחדש אם אבד חזקתו (אות ט"ז.

ש"ץ שמת והניח בן קטן ומינו הצבור אחר ושוב מת האחר ולא הניח בן ממלא מקומו ובן הראשון רוצה לירש זכות אביו והצבור ממאנים בו (אות י"ז.

ציונים למערכה זו. סימן ט.

סוף הספר

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חזקה במצות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה