אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת חזקה במצות מערכת חזקה במצות › סימן ב

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חזקה במצות· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת חזקה במצות · סימן ב

סימן א

א

בדין חזקה במצות (שבש"ע א"ח סי' קנ"ג סעיף י"ז וסעיף כ"ב) ציינו הרבנים באר היטב בס"ק ז"ך ושערי תשובה שם ובסי' שס"ו ס"ג בבאר היטב סק"ח ובחלק ח"מ סוף סי' קמ"ט ספרים רבים והרב זכור לאברהם בח"א דף ל"ה ע"ב ציין לעיין בזה בס' שאינם אצלי (ואשא את שמותם להועיל למי שישנם אצלו) והם שיירי כנסת הגדולה בסי' קנ"ג מאות ח"י ואילך וכנסת הגדולה סי' שס"ו ויד אהרן שם ואמת ליעקב בהלכות מצות ס"ת סי' י"ב י"ג תשובות כנה"ג ח"ב סי' ז"ך ומה שציין להרדב"ז ח"א סי' שפ"ז דברי הרדב"ז הם במי שיש לו חזקה מאבותיו להדליק נרות בית הכנסת בשבת כמנהג והיה רגיל להדליק נרות הרבה ושוב מטה ידו ואינו יכול להדליק כמו שהיה רגיל ושלח מעט שמן ולא רצו לקבל ונתנו ההדלקה לשמעון באותה שבת ונשאל אם הפסיד חזקתו וחזקת אבותיו והשיב דלא הפסיד דאנוס הוא ומאי הוה ליה למיעבד כי מטה ידו והקהל לא טוב עשו שלא קבלו ממנו מעט השמן ששלח כי חשוב לפני ה' קרבן עני כשל עשיר ויותר ומה איכפת ליה לקוב"ה אם יהיו אלף פתילות או מאתים וניחא ליה הכי טפי ממה שיגזול את בניו כדי להרבות באורים ואם מה ששלח לא יספיק לכבד בהם הבית הכנסת היה להם להשלים משל צבור ולא יביישוהו ובכמה מקומות אמרו רז"ל כיוצא בזה ותו דגרמו מחלוקת בזה ואל ישנה אדם מפני המחלוקת וכל שכן שהדין עם המחזיק לשלוח כפי מסת ידו ומעשה היה בירושלים באחד שהיה לו חזקת הדלקה והדליק שבתו בשמן עכור והוציאו אותו מחזקתו ומכרו הדלקתו משום קנס כי היה עשיר ומוכר שמן טוב בחנותו והוא לא כבד את ה' בשמן זך שהיה בידו לכבד וכדין עשו לו אבל אי לאו משום קנם לא אבד חזקתו ואפילו אם היה עני ביותר ולא יכול להדליק כלל לא אבד חזקתו ומדליקין משל צבור או נותנים אותה לאחר על מנת שכשיהיה יכולת ביד המחזיק או לזרעו להדליק תחזור לו חזקתו ומצאתי תשובה לרבינו מאיר שבמרדכי בפרק חזקת הבתים מסכים למה שכתבתי ודברי המרדכי הם מה שפסק מרן בסי' קנ"ג סעיף כ"ב ותורף דברי הרדב"ז הביא בקצרה מרן חיד"א בברכי יוסף שם אות ז':

ב

ויש להעיר דמדברי הרדב"ז הנ"ל שכתב שצריך להתנות עם האחר שכשיהיה יכולת ביד המחזיק תחזור לו מצותו משמע קצת שאם נתנו המצוה לאחר בסתם אין מסלקין אותה מיד זה כשעבר אונסו של הראשון ולא משמע הכי מדברי מוהר"ם והפוסקים שפסקו כמותו אלא בכל ענין כיון שעבר אונסו של ראשון הרי הוא חוזר למצותו וצריך לומר דהרדב"ז לאו לעיכובא קאמר אלא עצה טובה שלא יבאו אחרי כן לדין ודברים אבל אין הכי נמי דאף אם לא התנו כלל הדין נותן דכשעבר אונסו של ראשון הוא חוזר למצותו:

ג

עוד מצינו בתשובת הרדב"ז בחלק ד' סימן י"א באשה המוחזקת להדליק נר ההיכל של בית הכנסת של ירושלים בימים ידועים ופרנסי הקהל תבעוה לדין שרוצים למכור חזקה זו כמו שמוכרים כל ההדלקות כי מי נתן לה חזקה זאת והיא אומרת שבעלה בנה ההיכל משלו והקדישו על מנת שידליק הוא או באי כחו לפני ההיכל ואין לה שטר על זה והעידו עדים שאמר בלשון הזה אני מקדיש אותו על תנאי שידליקנו אני ובאי כחי כל הזמן והאלמנה היא באי כחו ואמרו החכמים הואיל ולא כפל תנאו אינו כלום דאף דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ובמעכשיו לא בעינן שיכפול תנאו שאני על תנאי שאין על תנאי כמו על מנת לענין זה ורצו לסלקה מחזקתה ולמכור אותה לאחרים ובתשובתו כתב לבאר כמה פרטים השייכים לנדון זה ומכללם אם יכולים לבטל החזקה אף שלא היה שלו ואף שאין שם עדים כלל ואף שלא תבא מכח בעלה ועל פרט זה השיב ולענין חזקה אף דלענין שאר חזקות דעלמא כל חזקה שאין עמה טענה כגון שטר היה לי ואבד אינה חזקה וכל שכן להחזיק כנגד רבים שאני הכא דהוי חזקת מצוה ולאו מידי חסריה וכיון שהחזיקה כמה שנים להדליק נר ההיכל במקום שכל הקהל רואים אותה ולא מיחו בידה אין לך חזקה גדולה מזו ולא זו בלבד אלא כל מי שהחזיק בשום מינוי בקהל אין יכולים לסלקו אלא אם כן אינו מתנהג כשורה במינויו עיין במרדכי פרק חזקת הבתים וגדולה מזו תנן בפרק הניזקין מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום שאם רגילים לתת העירוב בבית של אחד מבני החצר אין משנים אותו מפני דרכי שלום וכתבוהו כל הפוסקים והשתא אם בדבר שאינו של מצוה שיהיה העירוב מונח בביתו אמרו כך כל שכן בהדלקת ההיכל שהיא מצוה דכתיב על כן באורים כבדו ה' דאיכא דרכי שלום ואם תאמר שאני התם דלאו מידי חסרי בני החצר ואין להם תועלת שיהיה העירוב בבית זה או בבית זה אבל הכא נותנין קצת מעות בשביל ההדלקה יש לומר דהכא נמי מי לא עסקינן שרצה אחד מבני החצר לתת מעות כדי שיהיו מניחין העירוב בביתו שהרי מרויח שאין צריך ליתן בעירוב ואפילו הכי אין משנין אותו וא"ת הא מסקינן בגמרא דטעמא משום חשדא והכא מאי חשדא איכא יש לומר לפירוש ר"ת שמא יחשדוהו שהיה גונב מפת העירוב ומפני כן נתנוהו בבית אחרת הכא נמי איכא חשד שיאמרו מפני שלא היו מדליקין כהוגן סילקוהו ואף לפירוש רש"י נמי איכא למימר דכיון דאיכא הכא מצוה איכא משום כבוד כדאמרינן התם אי משום כבוד והא ההוא שיפורא וכו' ובשיפורא הוא דאמרינן דמותר לשנותו מבית לבית כשמת בעל הבית אבל בדבר מצוה ועושה המצוה חי אין לשנותו כלל:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חזקה במצות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה