שדי חמד אסיפת דינים מערכת חדש· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת חדש בזמן הזה · אות ה
ובסימן ר"ך הובאה שאלה ותשובה מהרב השואל במה שזורעים נכרים שדות של ישראל למחצה וכן זורעים ישראלים שדות של נכרים למחצה איך להתנהג שלא יהיה בתבואה דין חדש של ישראל ונתפשט המנהג שחולקים העומרים אחר הקצירה ואחר זה מחליפין עם הנכרי וכתב הרב השואל ואנכי לא ידעתי ההיתר הזה ומתחילה נדון בחלק של נכרי שהגיע לו בעת החלוקה הנה לדעת הרב ברטנורה בדמאי פרק ו' שאפילו בדרבנן בתלוש אין ברירה אם כן אף אם חדש דרבנן בחוצה לארץ לא מהני החליפין ואם יחלוקו בקמה שלדעת הר"ב שם יש ברירה לא פסק כן אלא בדמאי אבל בדבר שהוא מדאוריתא אפילו בקמה אין ברירה והביא שדעת הרמב"ם בהלכות תרומות פרק א' דבדרבנן אפילו בתלוש יש ברירה ושוב הביא שדעת הראשונים והאחרונים דחדש בחוצה לארץ דאוריתא ובדאוריתא אף חלקו בקמה אין ברירה וליישב המנהג היה נראה שהוא ספקא דדינא אם חדש דאוריתא או דרבנן ואם כן חלקו של נכרי יש להתיר מחמת ספק ספיקא שמא יש ברירה אף בדאוריתא כתנאי טובא דסברי הכי וכו' ואף אם תמצא לומר דבדאוריתא אין ברירה שמא חדש בחוצה לארץ דרבנן כמו שכתב המגן אברהם בסי' תפ"ט בשם כמה גאונים ואף דספק ספיקא לא מהני בדבר שיש לו מתירין כבר כתב הרא"ש דדוקא היכא דאתחזק איסורא אבל ספק ספיקא דילמא אין כאן איסור כלל מהני ושוב סתר זה דהא איכא למימר ספק ספיקא לחומרא וכו' ועוד דהוי ספק ספיקא בידים וכו' ונדון חלקו של ישראל שהגיע לו בעת החלוקה פשוט דחמיר טפי דממה נפשך אם אין ברירה הרי בכל קלח מעורב וכו' ואם יש ברירה הרי הוא חדש של ישראל לגמרי ואם כן איך מחליף עם הנכרי הרי אסור למכור איסור לנכרי וכו' וכתב שהמחוור לעשות הוא שאחר שיזרע קודם שתביא שליש ימכרנו לנכרי בכסף ובשטר ואחר שתגמור ותגדל התבואה יקנה ממנו ובזה בודאי אין שום מיחוש דקודם שתביא שליש אין איסור חדש כדאיתא בראש השנה דף י"ג ע"א וכיון שמכר לנכרי קודם שהביאה שליש הרי כל גידולה היה ברשות נכרי ומותר להאוכלים חדש של נכרי ובדיעבד שלא מכר אין אנו אחראין לסתור המנהג שנהגו להחליף הואיל שיצא הדבר מגדולי המורים שתפסו עיקר כהסוברים דחדש בזמן הזה דרבנן בחוצה לארץ דאם לא כן לא מצאנו ידינו ורגלינו שאנו רואים שכמעט כל חכמי ישראל אינם נזהרים מחדש של נכרי ובהכרח לומר שסומכים על הפוסקים דחדש דרבנן בחוצה לארץ וכמו שכתב הטורי זהב: