שדי חמד אסיפת דינים מערכות טיבולו במשקה טבילת נדה· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן ד (בדיני טרפיות) · אות ד
בדין נשמט רגל העוף בפרק שבין הארכובה לשוק ועור ועצם שלם ויפה שכתבתי בדברי חכמים סימן קכ"ז להכשיר כתב לי הרב מרדכי טעפלצקי דומ"ץ ליסנקיא יצ"ו וז"ל ראיתי את ספרו שדי חמד דברי חכמים נזדמן לנגד עיני בתחלה תשובתו הקדושה סימן קכ"ז אשר מבשר כ"ק שליט"א בנשמט רגל העוף בפרק שבין הארכובה לשוק אשתומם כי גם יום אתמול הטרפתי ואתפלא אשר לא הביא כ"ק שליט"א דברי פרי מגדים בסימן נ"ה במ"ז א' שבעוף שאין לו טשוק הוי בין הפרקים ודאי טרפה ועיין בש"ד נ"ו סעיף קטן ד' א"כ מה זה ענין לפי דברי השפתי דעת על כן אבקש חונן מכבוד קדשו שליט"א למחול להעמידני על האמת בהל' זו ששכיח הכא כמעט בכל יום וכו' ושלחתי מכתבו לכבוד הגאון המופלא הנ"ל אבד"ק שאווילי יצ"ו ואלה דברי תשובתו בזה וע"ד מה שהעיר השואל על מ"ש כבוד תורתו בדברי חכמים סימן קנ"ז מהפרי מגדים סימן נ"ה במ"ז אות א' וסימן נ"ו בשפתי דעת אות ד' ועיין רש"י פרה בהמה המקשה בנחתך בין הערקום לשוק טריפה וע"כ דבין עצם אמצעי לערקום יש גם כן צומת הגידין וממילא דבעוף דליכא ערקום דיש צומת הגידין בין עצם אמצעי לארכובה התחתונה ועיין שם בעצי לבונה מה שהעיר על דברי הפרי מגדים ועיין בלבושי שרד בפתיחה לדיני טריפת העצמות אות מ' שהאריך שגוף הדבר אי חיישינן בנשמט לפסיקת צומת הגידין להצריך בדיקה לא מצאנו מפורש בש"ס ופיסקת ויש לומר דאפילו לרא"ש דנשמט הוי כנשבר היינו לענין טריפות מחמת עצמו אבל פסיקת צומת הגידין דחיישינן דמחוזק השבירה נטה העצם ודחק הבשר והגידין היה יכול לקלקל אותם וכשפתי כהן סימן נ"ה סעיף קטן א' וסימן ר"ו סעיף קטן ד' או כהפרי מגדים סוף סימן נ"ו בש"ד וכו' ולא שייך בנשמט כיון שהאבר מונח בחורו ואינו יוצא ממנו בשום פעם ואין להוסיף על הטרפיות ומכל מקום מסיק דלא גרע מריעותא כל דהו במקום צומת הגידין כגון נפוח ונצרר הדם סוף סימן כ"ו ולכן בעוף הגס כגון אינדיק מהני בדיקה אף דאין הפסד מרובה ובאוזא על כל פנים בהפסד מרובה זולת בעוף הדק כגון תרנגולת ועיין שפתי כהן סוף סי' נ"ו ובפרי מגדים בש"ד סימן נ"ה סעיף קטן א' עד כאן ת"ד ועיין באמרי בינה סימן נ"ג סעיף ד' וספר בגד ללבוש אות קנ"ג מה שכתב שם באורך ואין רצוני להאריך בדברי האחרונים אחרי שכבר הביא מעלת כ"ת דברי רדב"ז חלק א' סימן כ"ז וכמה גאוני הספרדים שאין לחוש שכשנשמטו ממקום חיבורן בצומת הגידין דשמוטת הגידין לא שמענו כיון דהם שלמים שחוזרין ונצמחין ברגל והדרא בריא ואין ספק שאלו ראה הלב"ש את דברי רדב"ז לא הוה חוכך כלל לצדד ולהחמיר בנשמט ואין לגבב חומרא על חומרא בנשמט ולומר גם כן שאין בקיאים בבדיקה ואין לך בו אלא חידושו מה שאמרו בפירוש ומכל מקום מי שהורה לחוש ולהחמיר בנשמט לא מהדרינן עובדא בכי האי גוונא ועיין בדעה קדושים סימן נ"ו במקדש מלך סעיף קטן ה' שאם בראש הארכובה תחתונה נשבר בעוף לא אשכחן לשום פוסק לחוש עי"ז לצומת הגידין דלמעלה ודוקא בשבר ערקום שהוא קצר ועב שנעשה השבירה בכח גדול חושש הש"ד שמא הזיק השבירה גם למעלה קצה:
ולענין מ"ש כ"ת מהפרי חדש שחולק על הש"ך להתיר כיון דאין הריעותא בצומת הגידין עצמם יע"ש בפרי תואר דאולי גם הפרי חדש לא דחה דעת הש"ך אלא למאי דכתב להטריף ושלא לסמוך על בדיקתינו דהיכי דבדק ואשתכחו שלמים הוה ליה ספק ספיקא וכו' אבל לכתחלה, בדיקה בעי ואף דכיון דאיכא ריעותא דמקומו איתרעי כהא דנשבר הגף סמוך לגוף וכן בנשמט הגף אף דלא הוי הריעותא בהריאה עצמה ונהי דהתם שאני שעורה רך ודק ובנקל תנקב מכל מקום הוי הוכחה דאף דלא הוי הריעותא בריאה עצמה אלא כחוף ממנה ישלחו והכא נמי כיון דבסוף הערקום הוי צומת הגידין ונשבר סמוך למקומם דצריך בדיקה דלמא כשנשבר בכח נפסקו צומת הגידין ממקומן עד כאן דבריו יצ"ו בזה ועיין במה שהבאתי לעיל באות ב':
שכ ככם ככם