אור ברסלב

שדי חמד אסיפת דינים מערכות טיבולו במשקה טבילת נדה· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן ד (בדיני טרפיות)

סימן ג (והוא ציונים בדיני טבילת כלים).

אות א

בדין אווזות שהנכרים מורטים אותם ומוכרים לישראל על דברי הרמ"א בסימן ט"ן סעיף ב' היה כתוב כאן ונעתק לקונטרוס דברי חכמים שבשדי חמד חלק א' סימן קכ"ו:

אות ב

בדין נשמט רגל העוף בפרק שבין הארכובה לשוק ועור ועצם שלם ויפה היה כתוב כאן ונעתק לקונטריס דברי חכמים שבשדי חמד חלק א' סימן קכ"ז ועל זה כתב ידידי הרב המאוה"ג מוהר"ר גדליה אבד"ק זדונסקאוולי יצ"ו וז"ל לענין נשמט הארכובה מהשוק בעוף וסיים הרב השואל משמע דלא בעינן בדיקה וכר"מ הדרת גאונו שתיק ליה ואדין לפניו בקרקע. אי בעית אימא גמרא אי בעית אימא סברא אש"ס חולין דף נ"ו גבי צנא דאנקורי ובדקיה רבא בצומת הגידין ופרש"י בארכובה ויעויין בפרי חדש סימן נ"ה ובפרי תואר סימן נ"ו סעיף קטן ד' ופרי מגדים ריש סימן נ"ה והלב"ש חלק בין עוף דק לגס ובפתיחה לטה"ע אות מ' הקשה גם כן דאמאי ניחוש בשמוטה לצומת הגידין ותמהני הא מצינו כי האי גונא בסימן נ"ה סעיף ב' דשמוטת בוקא דאטמא גורם חשש פסיקת ניבין ומה לי ניבין או גידין הן אמת שיש לחלק קצת בדוחק דשם הניבין בין הנאחזים מבחוץ על הכף ובין הניב שבפנים לכל מר כדאית ליה במקום השמוטה אוסר העיכול וכיון דהשמוטה הוא באבר התחתון בהבוקה ושם אי איעכול טריפה מה שאין כן בצומת הגידין דעל הארכובה התחתונה לית לן בה רק שיגרום השמוטה לעשות פסיקת הגידין למעלה יש לומר דלא חיישינן לה כן יש לחלק אך מצד הסברא יש לומר דגם השוק נשמט ממילא ושוב חיישינן להצריך עכ"פ בדיקה ודי להתיר בבדיקה כבסי' נ"ה סעיף ב' הנ"ל בלא נפסק בקיאין אנו אבל עכ"פ להתיר לגמרי בלא בדיקה צריך עיון להקל הן אמת דבדברי קדשו דהדרת גאונו שליט"א כתב בזה הלשין וכיון שאנו רואין בצומת הגידין דאין שום ריעותא מנא לן לחוש להחמיר נראה בעליל דהדרת גאונו שיחיה אינו מתיר רק על ידי בדיקה דלא כמו"ש השואל עד כאן דבריו יצ"ו ועל דבר זה נשאלתי גם מרב אחד יצ"ו ונעתקו דבריו לקמן באות ד' ושה הבאתי דברי מי שגדול הגאון אבד"ק שאוויל יצ"ו בזה:

וידידי הגאון מוהרש"ל פריידעש אבד"ק ליאדי יצ"ו כתב לי וז"ל בחלק דברי חכמים סימן קכ"ז כתב להכשיר בנשמט רגל העוף בפרק שבין הארכובה לשוק וכו' יעיין בספר לבושי שרד בטריפות העצמות סימן א' סעיף י"ב אות א' ובפתיחה שלו אות מ"א שכתב להטריף בזה. והרב ראובן סג"ל ועמהאן מעיר קארטשיב כתב לי תמיה לי איך לא חש להביא דעת הלבושי שרד בסימן א' סעיף י"ב וז"ל שוק שנשמט מהערקום מבהמה וכן בעוף שבו' אין ערקום ונשמט השוק מהגלוד היינו מהארכובה צריך בדיקה בצומת הגידין בבהמה. ואינדיק אף באין הפסד מרובה ובאווזא בהפסד מרובה דוקא ובעוף הדק טריפה אף בהפסד מרובה וסברתו דלא גרע מנצרר הדם במקום צומת הגידין והאריך הרבה בזה בפתיחתו אות מ"א וכן בפרי מגדים סימן נ"ה סעיף קטן א' בש"ד מסיק להלכה דבעוף הדק בנשמט בין שוק לארכובה לא מהני בדיקה בצומת הגידין וכן פוסק בעצי לבונה וכן הרב עיקרי הד"ט סימן ו' אות ו' אחר שהביא כל הרבנים שבספר זכור לאברהם (המובא בדברי חכמים) מסיק דצריך להתיישב למעשה ומאחר שכל הני פוסקים מורין להטריף הכי נקיטינן וכל האחרונים מביאים דבריהם ופוסקים כמותם והלבושי שרד החמיר עוד דבאם נשמט ויצא מחורו דינו כנשבר וטריפה אף בבהמה ולא מהני בדיקה בצומת הגידין וכל מה שאמרנו לעיל דמהני בדיקה בבהמה מיירי ביושב בחורו רק שנזוז ממקומו עי"ש ומה שכתב מעכ"ת שראה לקצת רבני האחרונים שמחמירין ומטריפין וכבודו כתב שאין להוסיף על הטריפות ואם להפוסקים כנ"ל נתכוון בודאי לא היה חולק עליהם עכ"ל יצ"ו:

אות ג

בדין נפולה דאסורה משום ריסוק אברים כמ"ש בסימן ח"ק היה כתוב בקונטריס זה ונעתק לקונטריס דברי חכמים שבשדי חמד חלק א' סימן קכ"ח ושם כתבתי בענין אם הוא איסור ודאי או איסור ספק עי"ש וידידי הרב הגאון מוהר"ר יוסף לערנער אבד"ק וואלטישסק יצ"ו כתב לי לעיין בזה בספר דגול מרבבה החדש תשובה לגדול אחד ובספר דעת קדושים בגידולי הקדש סוף סימן ל"ב ובסימן נ"ח ואינם מצויים אצלי:

אות ד

בדין נשמט רגל העוף בפרק שבין הארכובה לשוק ועור ועצם שלם ויפה שכתבתי בדברי חכמים סימן קכ"ז להכשיר כתב לי הרב מרדכי טעפלצקי דומ"ץ ליסנקיא יצ"ו וז"ל ראיתי את ספרו שדי חמד דברי חכמים נזדמן לנגד עיני בתחלה תשובתו הקדושה סימן קכ"ז אשר מבשר כ"ק שליט"א בנשמט רגל העוף בפרק שבין הארכובה לשוק אשתומם כי גם יום אתמול הטרפתי ואתפלא אשר לא הביא כ"ק שליט"א דברי פרי מגדים בסימן נ"ה במ"ז א' שבעוף שאין לו טשוק הוי בין הפרקים ודאי טרפה ועיין בש"ד נ"ו סעיף קטן ד' א"כ מה זה ענין לפי דברי השפתי דעת על כן אבקש חונן מכבוד קדשו שליט"א למחול להעמידני על האמת בהל' זו ששכיח הכא כמעט בכל יום וכו' ושלחתי מכתבו לכבוד הגאון המופלא הנ"ל אבד"ק שאווילי יצ"ו ואלה דברי תשובתו בזה וע"ד מה שהעיר השואל על מ"ש כבוד תורתו בדברי חכמים סימן קנ"ז מהפרי מגדים סימן נ"ה במ"ז אות א' וסימן נ"ו בשפתי דעת אות ד' ועיין רש"י פרה בהמה המקשה בנחתך בין הערקום לשוק טריפה וע"כ דבין עצם אמצעי לערקום יש גם כן צומת הגידין וממילא דבעוף דליכא ערקום דיש צומת הגידין בין עצם אמצעי לארכובה התחתונה ועיין שם בעצי לבונה מה שהעיר על דברי הפרי מגדים ועיין בלבושי שרד בפתיחה לדיני טריפת העצמות אות מ' שהאריך שגוף הדבר אי חיישינן בנשמט לפסיקת צומת הגידין להצריך בדיקה לא מצאנו מפורש בש"ס ופיסקת ויש לומר דאפילו לרא"ש דנשמט הוי כנשבר היינו לענין טריפות מחמת עצמו אבל פסיקת צומת הגידין דחיישינן דמחוזק השבירה נטה העצם ודחק הבשר והגידין היה יכול לקלקל אותם וכשפתי כהן סימן נ"ה סעיף קטן א' וסימן ר"ו סעיף קטן ד' או כהפרי מגדים סוף סימן נ"ו בש"ד וכו' ולא שייך בנשמט כיון שהאבר מונח בחורו ואינו יוצא ממנו בשום פעם ואין להוסיף על הטרפיות ומכל מקום מסיק דלא גרע מריעותא כל דהו במקום צומת הגידין כגון נפוח ונצרר הדם סוף סימן כ"ו ולכן בעוף הגס כגון אינדיק מהני בדיקה אף דאין הפסד מרובה ובאוזא על כל פנים בהפסד מרובה זולת בעוף הדק כגון תרנגולת ועיין שפתי כהן סוף סי' נ"ו ובפרי מגדים בש"ד סימן נ"ה סעיף קטן א' עד כאן ת"ד ועיין באמרי בינה סימן נ"ג סעיף ד' וספר בגד ללבוש אות קנ"ג מה שכתב שם באורך ואין רצוני להאריך בדברי האחרונים אחרי שכבר הביא מעלת כ"ת דברי רדב"ז חלק א' סימן כ"ז וכמה גאוני הספרדים שאין לחוש שכשנשמטו ממקום חיבורן בצומת הגידין דשמוטת הגידין לא שמענו כיון דהם שלמים שחוזרין ונצמחין ברגל והדרא בריא ואין ספק שאלו ראה הלב"ש את דברי רדב"ז לא הוה חוכך כלל לצדד ולהחמיר בנשמט ואין לגבב חומרא על חומרא בנשמט ולומר גם כן שאין בקיאים בבדיקה ואין לך בו אלא חידושו מה שאמרו בפירוש ומכל מקום מי שהורה לחוש ולהחמיר בנשמט לא מהדרינן עובדא בכי האי גוונא ועיין בדעה קדושים סימן נ"ו במקדש מלך סעיף קטן ה' שאם בראש הארכובה תחתונה נשבר בעוף לא אשכחן לשום פוסק לחוש עי"ז לצומת הגידין דלמעלה ודוקא בשבר ערקום שהוא קצר ועב שנעשה השבירה בכח גדול חושש הש"ד שמא הזיק השבירה גם למעלה קצה:

ולענין מ"ש כ"ת מהפרי חדש שחולק על הש"ך להתיר כיון דאין הריעותא בצומת הגידין עצמם יע"ש בפרי תואר דאולי גם הפרי חדש לא דחה דעת הש"ך אלא למאי דכתב להטריף ושלא לסמוך על בדיקתינו דהיכי דבדק ואשתכחו שלמים הוה ליה ספק ספיקא וכו' אבל לכתחלה, בדיקה בעי ואף דכיון דאיכא ריעותא דמקומו איתרעי כהא דנשבר הגף סמוך לגוף וכן בנשמט הגף אף דלא הוי הריעותא בהריאה עצמה ונהי דהתם שאני שעורה רך ודק ובנקל תנקב מכל מקום הוי הוכחה דאף דלא הוי הריעותא בריאה עצמה אלא כחוף ממנה ישלחו והכא נמי כיון דבסוף הערקום הוי צומת הגידין ונשבר סמוך למקומם דצריך בדיקה דלמא כשנשבר בכח נפסקו צומת הגידין ממקומן עד כאן דבריו יצ"ו בזה ועיין במה שהבאתי לעיל באות ב':

שכ ככם ככם

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכות טיבולו במשקה טבילת נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה