שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי
פסקים על גיטין שונים · קד
באחד בשבת בז' ימים לירח אדר שנת ח"א ושש מאות ועשרים ואחת לב"ע נתן גט כריתות אברהם בן מרדכי לאשתו דמתקריא גטיבש בת שלום ועידיו פרגי בן רחמים ואליהו בן כליפה ויצא גט כשר מבלי פקפוק. והרבה טרחתי לדעת פירוש ושורש שם זה ולא ידעתי אך אביה אמר שבשעת העריסה קראוה אסתר וכשהיתה ילדה כ"ע קראוה גטיבש על שהיתה בעלת חן וגם זקנתה נקראת אסתר ונשתקע ממנה וכן בזאת המתגרשת אין איש קורא אותה אסתר וכיון שכן אין לכתוב זולת גטיבש ולרמוז שהיה לה שם אחר ונשתקע רמזנוהו בתיבת דמתקריא כנודע ע"פ הוראת מהרימ"ט ועיין להרב חיד"א בח"ש ח"א בשם טורייה בשגם שאין זה מן השם שעיקר שמה אסתר כתב אנת דמתקריא טוריה. וסדר כתיבתו של גטיבש כן שלחו אלינו מהכפר ההוא ובשגם שאמרו לנו שהחכם ששם כתב בכתובתה אסתר המכונית גטיבש אין להשגיח עליו והוא עצמו טעה שכ"כ ועיין בג"פ סקכ"ט סס"ז וסקל"ב בשם ג'ימא ולהרב חיד"א שם דמ"ה ע"ג ולמהר"י מאיו בספרו פאת ים ד"ס ע"ג כ"ש בחכם של כפרים ועל אופן כתיבת שם זה באותיותיו כנז' גם ע"ז לא סמכתי עליו אלא על כמה ב"א מהכפר ההוא ועוד שאלתי את פה סופר נכרי בקי מאד ואמ"ל שכך הוא סדר כתיבתו בטי"ת ובבי"ת ובשי"ן לבסוף: