שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי
פסקים על גיטין שונים · פח
בשני בשבת בכ' יום לירח אדר שנת ח"א ושש מאות וי"ז לב"ע נתן גט כריתות עטיה בן מסעוד לאשתו שעלה (בפת"ח השי"ן והעי"ן שב"א והלמ"ד פת"ח) בת פריגה ועידיו פרגי בן רחמים וציון בן יוסף ושם המגרש ושם אביו רמזנום לעיל והמתגרשת שעלה פירוש דליקה כמו תבערה הנז' בפסוק ואולי המכוון שאורה גדול כאור האש הדולקת בלהבת האש וברבינו בחיי סדר ויקרא בפסוק ונתנו בני אהרן וכו' כתב מרבינו סעדיה וישעלון ושם פריגה כן הובא במהריק"ש ודלא כמ"ש הג"ף בעז"נ רי"ט וכבר כתבנו לעיל זה ואירע בגט זה שהיה בנייר קצת רושם כל דהו והיה צריך לו להסופר להניחו חלק ולא נזהר ושם כתב הטי"ת של תיבת ופטרית ובין יו"די הטי"ת היה השחרורית הנז' ונראה כאילו הם דבוקים ואם יגרור הוי חק תוכות אבל המסתכל היטב ויש לו כח הראות יבחין שאין זה דיו ויש הפרש גדול בין שחרורית הנז' לדיו של אותיות הגט והנה בחק תוכות הדבר תלוי בתינוק דלא חכים ודלא טיפש וכמ"ש הג"ף סקכ"ה והבאנו תינוק וקראה כ"ש הכא דניכר דאינו דיו ועיין לו שם סל"ז אם נפל עפצא או מי קא"פי על הגט והיו בו כתמים אין לפוסלו ואח"ך ראיתי להגאון ה' נו"ב אב"העז סקי"ג בתיבת היום שנמשך קו מהוי"ו להמ"ם דק מאד ומחבר ראש הוי"ו להמ"ם וניכר שאינו מן הדיו אלא מפסולת הנייר והכשירו ומינה לנדון דידן: