שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי
פסקים על גיטין שונים · עא
בחמישי בשבת בכ"ג יום לירח סיון ש' התרי"ב לב"ע נתן גט כריתות בנימן דמתקרי נאנו לארוסתו מסעודה בת מסעוד ועידיו שלום בן חיים וציון בן יוסף ואשה זו אלמנה היא ופירסה נדה ובנידותה כינסה בכתובה וקידושין וישן עמה ע"י משמרות איזה לילות וכמ"ש מרן י"ד סקצ"ב ויום שרצתה לטבול הכריחוהו קרובי אשתו הראשונה שגירשה שלא יבוא לביתו אותה הלילה וכן היה ולמחר נכנסה בו רוח שטות רח"ל ורצה לגרשה ולדעת מרן א"ה סס"א שאינה אלא כארוסה ואין לה כתובה וכן אינו זוכה ממנה בדבר שזוכה הבעל מאשתו ואפילו שיש כתובה וקידושין ושבע ברכות דהעיקר הוא היחוד כמ"ש בסנ"ה בפרטות באלמנה כמ"ש שם סס"ד ובא"ח סשל"ט. ואיברא דלהרא"ש יש לה עיקר כתובה מ"מ עי"ז אינה נחשבת נשואה ואין זה ענין למ"ש מרן בתשו' שרמז הכנ"הג א"ה סקכ"ו הג"הט אות ק"א ביבם שעשה מאמר ובירך ז' ברכות ובא לגרשה שיכתוב אנתתי דשאני התם שאשה הקנו לו מן השמים וכמ"ש הת"הד סרכ"ה ויעו"ש בכנ"הג אות צ"ט בנפל ספק בגט וחזר וקידשה אינו ענין לנ"ד דהתם אשתו היתה מעיקרא ומכל זה נ"ל לכתוב ארוסתי ובשגם אם בארוסה כתב אנתתי כשר אנן לכתחילה קאמרינן: