שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי
פסקים על גיטין שונים · סג
באחד בשבת בד' ימים לירח ניסן שנת התר"י לב"ע נתן גט כריתות ישראל דמתקרי צרונה בן מסעוד לאשתו מזלה בת אברהם ועידיו שלמה בן רחמים ושלום בן חיים. הנה ידוע בפה העירה יע"א דצרונה הוא קיצור שם ישראל וזה יצא מכלל שם ישראל כי חקרנו ודרשנו שביום מילתו קראוהו צרונה אבל קריאתו לס"ת בשם ישראל וחתימה אינו יודע לחתום אבל קנה מקום בב"הכנ מקרוב וצוה לכתוב עליו שם ישראל א"כ הוי זה כשם חתימה וידוע דרשאי אדם בעצמו לשנות שמו וכמ"ש הג"פ סקכ"ט סצ"ג ועיין בש"ות מור"ם ספ"ד בשם פעסלין וא"כ שם לידה אינו עושה עיקר וכן בכתובתו מצינו שם ישראל ולדעת מרן בשם שקורין לו לס"ת הוא עיקר ומסתמות דבריו משמע גם כשהשם האחר הוא מחמת חולי שהוא אלים יותר מהשם שבשעת לידה אפ"ה שם שקורין לו לס"ת עיקר כ"ש בשם לידה זולתי כששם השנוי עם שמו הראשון סתרי אהדדי בעליית ס"ת וחתימה כתב הג"פ שם סצ"ח נעשה עיקר משם השני יעו"ש ובנ"ד הרי איכא גם כתיבה כאמור ולכן עשינו ממנו עיקר ושם הלידה טפל דמתקרי שכן העולם קורין לו צרונה שאם נשתקע לא היינו כותבין אותו בפירוש זולת לרמוז אותו אנא דמתקרי ישראל ואפילו לדעת הרדב"ז ח"ב סימן תקל"א וח"ג סתל"ט בשם מחדז ועבד אלכרים ורמזו הג"פ שם ספ"ז ובסוף הספר דק"מ יודה בזה דאין כאן קס"ת בלבד דהא איכא כתובה וכתיבת שם מקומו בב"הכנ ובלא"ה אנן כפסק מרן נקטינן וכמ"ש האחרונים: