שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי
פסקים על גיטין שונים · נב
בשני בשבת בי"א יום לירח אדר שנת ח"א ושש מאות ותשע לב"ע נתן גט כריתות רחמים דמתקרי רחימה בן סעאדה לאשתו מזלטוב דמתקריא זאטובה ודמתקריא בובה בת אברהם ועידיו יהודה הכהן בן משה הכהן ושלמה בן רחמים. ושם רחימה הוא קיצור משם רחמים ואביו סעאדה נגזר משם סעיד סועידה סעידה סעדאת סעודי הנז' בשמות למהריק"ש ולהמני"ח ומשפטו באל"ף במקום הפת"ח דאל"כ יתחלף בשם סעדה לנקבה שיש הרבה נשים נקראים כן. וזאטובה ידענו שהוא קיצור משם מזלטוב ובובה הוא קיצור לשם זאטובה ולכן נכתב עיקר השם תחילה מזלטוב ואח"ך קיצורו זאטובה ואח"ך קיצור הקיצור בובה וכיון דשורשם ל"הק מזלטוב סופם בה"א. ואירע בגט זה שלא נכתב בדלא אניסנא בחד שיטה אע"ג דהבא"הט סקכ"ו כתב ממהר"א ששון בחד שיטה וכ"כ בספר נ"ש מרבו אכן הרב מהרא"ש גופיה כתב אם כבר כתב בשני שיטין אין לפוסלו והביאו בס' מכתב לחזקיהו וכ"כ בספר אגורה באהלך דמ"ג ובס' לח"ש דקמ"ג. ואירע עוד אחר שכתב לכל גבר במקום דתיצביין כתב דתיהויין והיה לנו שעת הדחק ואמרנו לו שיגרר רגל הדל"ת ויערב גגה עם היו"ד של הרי"ש של גבר להיותה רי"ש ארוכה והתי"ו והיו"ד והה"א יגררם ויניח מקומם חלק ואח"ך יגרר רגל הנו"ן ויעשה מהוי"ו עם היודי"ן ועם גג הנו"ן אות דל"ת של תיבת דתיצביין ויגמור שאר האותיות שצריך לו לכתוב ובלבד שלא יכתוב על הגרר כלל ואם הגרר תוך האות אין לחוש וכמ"ש לעיל ואח"ך הרגשנו ששם המגרש כשם אבי העד השני ושמא יאמרו הבן חתם בגט אביו והרב פאת ים לא חשש לזה אלא שחבריו רבו עליו וכן אנו חששנו לזה כנז"ל אך שעת הדחק היתה: