שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי
פסקים על גיטין שונים · כט
בשני בשבת בשמנה עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות ושתים לב"ע נתן גט כריתות חי דמתקרי הילוף בן מכלוף דמתקרי הילוף לאשתו מסעודה בת אברהם ועידיו יוסף בן אליהו ומרדכי בן יצחק. והנה שם הילוף נמשך לו משם אביו מכלוף שגם לו קיצרו שמו הילוף ולכן משפטו דמתקרי. והמגרש קורין אותו לתורה בשם חי אבל קריאת ב"א הילוף. ושם מסעודה כבר כתבנוהו לעיל. ואירע שבשם המתגרשת בא זבוב ומשך מהיו"ד שמאלית של העי"ן תג אחד למעלה ולא נגע בשום אות כלל וכן מהדל"ת והוי"ו והה"א ואין זה ענין למ"ש מור"ם סקכ"ה סט"ו במשיכת זבוב דהתם בנדבקו בהאות עצמה והא דידן דומיא למ"ש הפר"ח שם אם נמשך מהאות מהדיו קוץ כל דהו באופן שאינו משנה צורת האות וגם ניכרת לתינוק דלא חכים ולא טיפש כשר ורמז דבריו ה' י"א שם ובא"ח סל"ב ופסקו הרב אמ"ל דנ"ד וכן ה' לד"א סכ"ג וכן הוא אם נמשך הדיו מלמטה מהאות ואינו משנה צורתה וכמ"ש בס' לשון למודים דס"ג מס' בני חיי ורמזו ה' חיד"א במח"בר א"ח סרפ"ב והבאנו תינוק דלא חכים ולא טיפש וקראה ומהיות טוב אחר שנתייבש קודם שכתב כדת משה וישראל אמרנו לו שיגררם בנחת ולרוב דקותם לא היתה ניכרת הגרירה: