שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי
פסקים על גיטין שונים · כד
באחד בשבת באחד ועשרים יום לירח אב שנת ח"א ושש מאות ואחת לב"ע נתן גט כריתות מבורך בן משה לאשתו מסעודה בת משה ועידיו מכלוף הכהן בן יצחק הכהן ושלמה בן רחמים ואע"פ ששמות אבותיהם שוים וכן בגט הנז"ל אינו מן ההכרח לשלש דיאמרו אח נשא אחותו וכמ"ש הרב פ"הא ח"א דס"ז ובח"ג דל"ה. ואירע שבתשלום שיטה שמינית כתב דתיצביין ועדיין צריך לו ד' שיטין ואולי יגמר הגט בפחות מי"ב שיטין ואמרנו לו שבשני שיטין שיטה ט' ושיטה יו"ד יכתוב אותיות רחבות באופן שלא תפסד צורתן ואינש לא ימחא בידיכי וכו' באופן שיכתוב והרי את מותרת לכל אדם בחר שיטה ובשיטה י"א יכתוב ודן וכו' עד פיטורין ובשיטה י"ב כדת משה וישראל ובשעת בדיקת הגט ראינו בתיבות די יהוי נראים כתיבת אחת והכשרנוהו מטעם דכתב מרן סקכ"ו דממנהגא בעלמא הוא שכותבין בשתי תיבות ומור"ם שם הכשיר אם כתבם בתיבה אחת ויעו"ש בנוסחת הרא"ש בפסקיו שהביא הב"י שם ובטור ובסמ"ג כתוב בחד תיבה ואירע עוד בשם אבי העד יצחק נדבק קצת הקו של הקו"ף לגגה ומאליו ומעצמו הפרידה בסכין ולא ידענו מזה עד אחר הנתינה והאמת דהרב ת"הד סרכ"ט היקל באבי העד אך מור"ם סק"ל לא היקל רק במקום דוחק או חשש עיגון ועיין למהרש"ך סקמ"ב ומה שרמז הרב יד אהרן שם סכ"ו בפרט לדעת מרן גם בגט עצמו מקיל כה"ג כמ"ש בס' לח"ש דקמ"ז וכתב בס' גט מקושר למהרי"ן ובשם אביהם יש להקל יותר ועיין בס' נחפה בכסף ח"ב דפ"ד ע"ג ומה שרמז שם מה גם בגט שכבר ניתן וכיוצא בזה היקל ה' פר"ח באותיות הצריכות ליגע ולא נגעו שלכתחילה תנשא זולתי אם הם בתוכף. ודע מ"ש הכהן בגט זה ובגט שלמעלה מזה ג"כ אע"ג דמרן כתב דלא נהגו לכתוב כהן ולוי משום דאנן לא הוברר לנו מנהג הראשונים ואולי שהיו כותבין ושלא ליכנס בשום ספק דאם נכתב לכ"ע כשר ואם לא נכתב יש מי שפוסל כמ"ש מור"ם סקכ"ט ס"ז ויעו"ש בג"פ סל"ה וסק"ט לכן הנהגנו לכותבו: