אור ברסלב
שדה מגרש דיני נוסח הגט › ו

שדה מגרש· רבי אברהם חיים אדאדי

דיני נוסח הגט · ו

ה

ספוקי העיר לא נהגו לכותבם וכ"ה בתוככי ירושלם תובב"א כנז' בנוסח שכתב הרב גט פשוט וכ"ה בעו"בי תונס ובנ"א יע"א וכמ"ש מהר"א ישראל בספרו כס"א סי' קכ"ח אבל בע"הק צפת תובב"א כותבין דעל נהר דולבאי יתבא וכמ"ש הרב המניח בסופו וממימי מעינות מסתפקא כמ"ש הרב פאת השלחן הלכות א"י דף ח' ע"ב ומקדם קדמתה ראיתי בכ"י המג"ן זלה"ה בהיותי בארץ מצרים בישיבת הרב המובהק סבא קדישא מהר"ן אלגאזי זלה"ה שהיו כותבין בע"הק הנז' גם ספוקי הבארות ואח"ך ביטלוהו יען שבימות הקיץ מתייבשות ע"כ ולבי מהסס בזה ששם ליכא בארות נובעין רק מי בורות ששם יורדים מי גשמים ואין שותין מהם כלל רק לשאר תשמישים שאומרים שהם כבדים להאסטומכא הן שאינן יורדים צלולים יען כי גגותיהם עשויים מטיט ותבן ואולי נשתנו הזמנים. ומ"ש מרן סי' קכ"ח ס"ד ועיר שספוקה ממי בארות כותבין וכו' אינו על סיפוקי העיר אלא על ישוב העיר כמ"ש הרב ג"ף שם סי' מ"ח ומ"ש בתשובה דף ס"ה על ע"הק טבריא דיכתוב במתא טבריא דעל כיף ימא דטבריא יתבא וממימי הים הנז' מסתפקא ע"כ אין להוכיח מן הדין לכתוב ספוקי העיר אלא שמנהגם כן מאז ומקדם וכתב כן לאפוקי ממ"ש הרב השואל שם אם לכתוב מימיה לשון נקבה או מימוהי לשון זכר וכן אם לכתוב ים כנרת יעו"ש ועל דרך זה כתב מהרמ"ג ס"ו שהיו נוהגים לכתוב בנפשיכי ביו"ד אחד ושאלו למרן הלא הוא בספרו כתב שפשט המנהג לכותבו בשני יודי"ן והשיבו אם נהגו כן אין לשנות ונהרא נהרא ופשטיה וכן צ"ל במה שכותבין ספוקי העיר כי היה מנהג קדום קודם בואו לע"הק צפת תוב"ב:

תוכן העניינים

שדה מגרש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה