שביבי אש· רבי משה שמואל גלזנר
ספר שמות · סדר משפטים
כי תקנה עבד עברי:
רש"י עבד שהוא עברי או אינו אלא עבדו של עברי שהוא כנעני וכו' ת"ל כי ימכר לך אחיך העברי לא אמרתי אלא באחיך, ויש לראות א"כ למה קראו פה עבד ושם קראו אחיך? ונראה לרבינו ני' כי הנה יש לשאול עוד מדוע זה יאמר פה כי תקנה ותולה קנינו בקונה ולהלן הוא אומר כי ימכר ותולה הקנין במוכר, אבל יש לומר כי הנה פה מדבר הכתוב ממי שאין לו לשלם ונמכר בגנבתו בבי"ד וא"כ כאשר נחרץ משפטו להמכר מאז עבד יקרא ורואין אנו אותו כאלו הוא מכור מכבר ואין חסר כלום רק שיבא הקונה ולכן תולה הקנין על הקונה ואומר כי תקנה אבל תמן מיירי במוכר א"ע מפני דחקו ואז כל עוד שלא נמכר ב"ח הוא ונקרא אחיך וגם תולה הקנין בו ואומר כי ימכר מדעתו, ודו"ק.
כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור:
רש"י אם על הפתיחה חייב על הכריה לכש"כ אלא להביא כורה אחר כורה שהוא חייב, ופי' הגר"א ז"ל כי לכן כתוב בור בתרה חסר ויו להורות כי היה הבור חסר ובא זה והשלימו ועל דברי קודש אלו הוסיף רבינו כי' נופך ואומר כי היה לו לומר כי יכרה איש קרקע ולא בור הלא עד אחרי החפירה לא נעשה בור ואיך אומר כי יכרה בור אלא דמיירי בכורה אחר כורה כי היה בור מקודם ובא זה והשלימו ואם היה כתוב בור מלא ויו היינו אומרים כי אף אם היה כבר עשרה טפחים והוסיף עליה חייב כי נסתלקו מעשי הראשון ובאמת זה אינו כמבואר בתלמוד לכן כתיב בור חסר ויו להורות כי רק אם היה חסר עשרה ובא אחר והשלימו חייב, ודו"ק.
מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג במכילתא הרי זה אזהרה למדבר לשון הרע, ונראה כי המכילתא לא רצתה לפרש שקר כמשמעו שלא יעות משפט יען כבר כתוב במקרא הקדום לא תטה משפט, אולם יפלא איככה נוכל לפרש כי דבר שקר הוא לשון הרע הלא לה"ר אמת הוא כמובן ונראה לרבנו כי' כי הנה אמרו בתלמוד (פסחים קי"ג ע"ב) ג' הקב"ה שונאן, ואחד מהם הוא הרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי, כי הא דטובי' חטא ואתה זיגוד לחודיה ואסהיד ביה קמיה דר"פ, נגדיה ר"פ וכו', ויש לשאול כי הנה אם נגדיה ר"פ כמשפט עשה כי אם נידון דינו נפשות ע"פ ע"א לא שבקת חי' לכל ברי' הלא חכמה תקרא לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת, אולם מדוע זה ישנא אותו ה' יודע ועד כי לא שקר ענה באחיו? וי"ל עפ"י מה שאמרו, ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא עשה ס"ד? ל אלא ודאי עשה תשובה והנה מה שמקשה שמא ס"ד הוא יען כי אם נאמר רק אולי עשה תשובה א"כ למה לא יהרהר אחריו הלא הרהר הוא כי מסתפק בדבר, ולכן מתרץ ודאי עשה תשובה, ולפי"ז באדם שאינו ת"ח ספק יש אם עשה תשובה ומותר להרהר אחריו בלב רק שלא יאמר לאחרים דשמא עשה תשובה, ולכן כל דבר שלא נמסר לבי"ד הרואה אותו אעפ"י שהוא יודע בבירור וכמאה עדים דמי מ"מ אסור לומר לאחרים ולכן גם הקב"ה שנא אותו יען אולי כבר עשה תשובה ונתקן החטא וא"כ שקר ענה באחיו יען כעת צדיק הוא, והנה על ונקי וצדיק אל תהרוג פי' רש"י נקי אפי' אינו צדיק וצדיק אפי' אינו נקי וא"כ זה הוא נותן טעם למה שאמר מדבר שקר תרחק כי אם הוא צדיק בבי"ד אפי' ידעת שאינו נקי על תרשיעו כי שמא עשה תשובה ושפיר קראו שקר לפי מה שהוא עתה, ודו"ק.