אור ברסלב
שביבי אש ספר במדבר › סדר פנחס

שביבי אש· רבי משה שמואל גלזנר

ספר במדבר · סדר פנחס

סדר בלק

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן:

רש"י לפי שהיו השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל לפיכך יחסו הכתוב אחר אהרון ע"כ. והקושי' מפורסמת כי באם טוב עשה כי קנא לאלהיו מה לי אם הוא בן חורי ארץ או מבני דלת העם הלא קטן וגדול שם הוא, ואם נבלה עשה לשפוך דם נקי חנם הלא עוד יגדל עונו מנשוא אם הוא בן שועים גדולי הייחש? ונ' לרבנו ני' בזה כי הנה הבועל ארמית קנאין פוגעין בו הלכה היא ואין מורין כן, וצריך להבין כי אם הלכה היא יקוב הדין את ההר ולמה אין מורין ואמר רבנו ני' בטעמה דמלתא, כי לא הותר דמו רק לאיש אשר קנאתו לה' כלפיד יבער בראותו כי חלל קודש ובעל בת אל נכר לעיני השמש ואין מעצור לרוחו בראותו את הנבלה הגדולה מלעשותו כלה ונחרצה, אולם האיש אשר יוכל למשול ברוחו עד אשר ישאל את פי החכמים יודעי דת ודין לא איש קנא הוא ולא לאל יריב, לכן אין מורין, וזאת טענו השבטים ושפכו עליו בוז וקלון באמרם הראיתם בן פוטי זה אשר ערום יצא מבטן בת אל נכר איך יתעורר הוא לקנא קנאת ה' אלהי ישראל עד אשר לא יוכל לעמוד על נפשו והרג נשיא ישראל, אין זה כי אם רמות רוחא יתירא דאית ביה, לפיכך יחסו הכתוב אחר אהרן קדוש ה' והוא שעמדה לו לנקום את נקמת ה' ברוח משפט וברוח בער,

ומה מאוד נבין בזה דברי המדרש שאמר על לכן אמור הנני נותן וכו'", "בדין הוא שיטל שכרו" ולפי האמור דברי המדר' המה ככסף צרוף כי הנה אמרו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא כי לא יתן ה' שכר עושי טוב פה בשפלה למען לא יסגור את הדרך לעושי רע כי באם פועל אדם ישולם לו בארץ מגוריו הלא אז הבחירה אשר ביד האדם לעשות כחפצו בטלה, יען אז מי זה אשר לא ימהר יחישה מעשהו לעשות את כל מצות ה' הלא שכיר הוא בא בשכרו ופעולתו לפניו, אולם בזאת המצוה כי יקנא איש לאלהיו אשר לא יוכל לעשותה בעבור תשלום גמול ומתן שכר הלא אז נפש הוא חובל וכאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וחלף שכרו חמסו עד קדקדו ירד ואל נקמות ינקום את דמו, ואך האיש אשר באמת ובתוס' לב יקנא לה' וחמתו כאש צרבת על חילול שם כבודו הוא יוכל לעשותה, לכן בדין הוא שיטל שכרו פה בשפלה כי אין לחוש שכל אחד יעשה ככה למען השכר יען אז הלא רוצח נפש יקרא, ודו"ק.

ויקרב משה את משפטן לפני ה' רש"י ז"ל מגמ'. נתעלמה הלכה ממנו וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו, והנה יש להפליא איזה עטרה נטל הרב אם יאמר לתלמידו שאם יקשה לו דבר מה שיציע לפניו? הלא בזה עדיין לא אמר שבטח ישוב לו ויתיר ספיקו, עוד יל"ד על הא גופא שאמר משה והדבר אשר יקשה מכם וכו' דלא היה צריך הדבר לאמרו מחמת פשיטותו כי פשיטא שמה שיקשה מהם יקריבו לרבן אבל פי' רבנו ני' בשם אביו זצ"ל,

דהנה שם בקרא המדובר מעניין אחר דשם אמר משה "לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגירו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם וכו' ואם נפרש האי דבר אשר יקשה מכם כפשוטו מה עניין זה אצל לא תכירו פנים ולא תגורו מפני איש, אבל הכוונה הוא אם אתם תרגשו בעצמכם שאתם נוטים לאיזה צד מפני הכרת פנים או מפני מורא אז תמשכו ידיכם מלדון אבל תקריבון אלי ושמעתיו כי אצלי כולם שווין ולא יעשה רושם בלבי לא השנאה ולא האהבה ולא גדלות ולא קטנות של האיש, וע"ז נענש כאן כי בנות צלפחד שחדו אותו בדברם אליו "אבינו מת במדבר ולא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח" אשר לכאורה דבר זה אין ענינו לכאן, אבל רצו בזה להגיד למשה כי אביהם היה מן אוהבי משה בעת אשר קמו נגדו קרח ועדתו, וכאשר אמרו לו זאת הרגיש משה נטי' בלבו עד שלא היה יכול לדונם והקריב את משפטן לפני ה' וזה שאמרו ז"ל שנענש כאן על שנטל עטרה לומר והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי, ודו"ק.

יפקד ה' וכו' אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם:

עיין ברש"י מש"כ על כפל הלשון, ובא"ע כתב אשר יוציאם ע"י אחר, ולרבנו ני' נראה כי המנהיג ההולך בראש העם להראותם הדרך אשר ילכו ואת המעשה אשר יעשון עליו להיות נאה דורש, בדיבור, ונאה מקיים, במעשה. ולכן אמר אשר יצא לפניהם במעשה ופעולות ידים. ואשר יוציאם ואשר יביאם בדבריו דברי חכמים כדרבונות, וד"ל.

תוכן העניינים

שביבי אש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה