שבט יהודה· רבי שלמה אבן־וירגה
השמד החמשים ותשעה
מה נאמר ומה נדבר מגזרות לישבונא? ובראש כל הצרות העצומות היא לקיחת הנערים להשליכם באיי הים האבודים לא ישב אדם שם, נקראו אצלם אישילש פירדידאש (בלשון ספרד Islas perdidas). וכאשר לוקחו במאמר המלך והובאו בספינות, מי שלא ראה הבכיה והצעקה מן הנשים לא ראה ולא שמע דאגה ואנחה ורעה בימיו! ואין מרחם ואין מנחם ואין מליץ עליהם טוב.
ואשה אחת היתה שלקהו ממנה שבעה בנים. וכי שמעה העניה שיצא המלך לבית תפלתו, יצאה לקראתו, והתנפלה לרגלי סוסו שיניח לה הבן הקטן, ולא שמע אליה, ואמר לעבדיו: השליכוה מעל פני! והיא התחזקה על שאלתה וגערו בה. אמר המלך: הניחו לה, כי היא כמו הכלבתא כאשר יקחו ממנה גוריה!
ירא ה' וישפוט עשוקי בני ישראל!
ואמרו קצת, כי סבת גזרה זו מפני שאנשי גרוש ספרד נדרו למלך סך ידוע לשיקבלם במלכותו, ולסוף רבים מהם לא פרעו, ויצא הפרי הרע והמר ההוא.
וכמה מאותם נערים מתו בספינות להשתנות המזונות והאוירים, וכמה מהם בצאתם לאיים אכלום התנינים אשר שם באגמים ועל שפת הימים. ובהמשך הזמנים נמצא בחור נשא את אחותו, מהם לא ידעו ומהם ידעו כי יצא מהם איש, ושב לארצו ונשא אמו.