אור ברסלב
שבט יהודה השמד החמשים ושמונה

שבט יהודה· רבי שלמה אבן־וירגה

השמד החמשים ושמונה

השמד החמשים ושבעה

ספינה אחת מאנשי גירוש ספרד בקש בעל הספינה להמיתם כדי לקחת נכסיהם. ובאניה היה שם סוחר אחד איש חסד, ואמר: עון גדול הוא זה כי תשפוך דם נקיים! השיב הארור: אני לא באתי אלא להנקם מדם ישו אשר שפכו! השיב הסוחר: הוא מחל על דמו כדי לכפר במין האנושי – ואתה לא תמחול? זאת עצתי שתשליך אותם באחד האיים, ואם ימותו – ימותו, וידך לא תהיה בם! בא האכזר ההוא והפשיט אותם, והשליך אותם סמוך לשן סלע שעל שפת הים, מקום שלא עבר ולא ישב אדם שם.

וכל אחד מהעניים אשר הושלכו שם לא היו קמים ממקומם מפני הבושה, כי ערומים היו, לבד בלילה בחשכה יתהלכו, ובשפת הים היו מוציאים מים מן הנקעים, מים מתוקים ושותים, וישבו באופן זה שלשה ימים, ובסוף היום השלישי אמרו איש אל אחיו: נעלה בשן זה ונראה משם אולי יש ישוב או איזה כפר ונחיה! ובטורח ועמל עלו אל שן הסלע, וכי עלו שם לבקש הצלה, מצאו מעונות אריות, ודלגו עליהם, וטרפו אחד מהם, והאחרים השליכו עצמם מן הסלע ונשברו. והיהודים העניים המקוים הצלה באו בתוך הים להנצל מן האריות, ובשוב האריות למעונותם היו הם שבים אל היבשה, וישבו בחיים אלו חמשה ימים.

אחר החמשה ראו אניה באה. ואנשי האניה כי ראו מרחוק נפשות תמהו מאד, כי ידעו שישוב לא היה שם, ולא מקום לנוח. ובעל האניה שלח שם איש לדעת ענינם, והיהודים הגידו המאורע הרע, והוא נכמרו רחמיו עליהם, וצוה שיביאום בתוך הספינה, ולקח וילון ישן וקרעו, ונתן לכל אחד חלק לכסות בשר ערוה, ולנשים נתן חלוק שלם לצניעותם, והאכילם והשקם. וכאשר עבר מקום שהיהודים נמצאים שם הורידם, והעניים מהרו ושלחו שליח אל היהודים, כי חשבו שרצונו למכרם. אז באו ראשי היהודים בתוך האניה, והוא אמר להם: עניים אלו לא לקחתי אותם בחרב לקחת מהם פדיון, אם תתנו לי ההוצאה די לי! מיד נתנו לו ההוצאות ודורון, ויצאו היהודים והלכו שם, והשקום כמדת בני ישראל.

וכל ימי העניים ההם מתפללים שיאריד האל ימי בעל האניה ההיא ויתן לו האל שכרו.

תוכן העניינים

שבט יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה