שבט יהודה· רבי שלמה אבן־וירגה
השמד הארבעים ושלשה
שנת שמונים ואחת לפרט בחדש תמוז היתה גזרת המצורעים, כי היה הדבר כבד מאד בכל אותה מלכות, ואמרו הנוצרים כי היהודים נתיעצו עם המצורעים אשר מחוץ לעיר, מפני שהמצורעים היתה להם שנאה עם תושבי הארץ, שלא היו מספיקים להם מזון כל הצורך, וכי מצאי אותם מתיעצים, והיהודים היו אומרים שיביאו הסם, והמצורעים היו אומרים שהם יטילו אותו בנהר. והמלך בלי שאלה או חקירה עוד שלח ותפשו כל היהודים שבעיר, ועמדו בתפישה תשעה חדשים. אחר זה ידע המלך כי הכל עלילה, ונתבייש ששם אותם במאסר, ואמר כי לא על אותו ענין שם אותם, כי אם מפני שיבאו לדת ישו הנוצרי, והכו אותם ביסורים, ועמדו על. קדושת השם, ונשרפו חמשה עשר אלפים נפשות מישראל, ולא נתנו תפלה לאלהים.