שארית יוסף· רבי יוסף כ"ץ
שאלות ותשובות · ב
נשאלתי ממדינת מעהרין מק"ק לייפניק על אחד שכתב בתנאים שעשה מצד בתו ובין המיועד להיות חתנו סך נדן וגם ליתן לבתו שטר שיהא משמעתו כחצי חלק זכר קודם הנישואין והגביל זמן הנישואין בקנס סך מה כמנהג ובתוך הזמן נתבקש האב לישיבה של מעלה והחל"י. והחתן תובע מהיורשים שיתנו לבת הנדן ומה שמגיע לחלק חצי זכר. ובני המת טוענים שאינם רוצים ליתן לא חצי ח"ז מפני שהם אומרים שאביהם לא נתן לבת שטר חצי זכר עדיין וגם הנדן אינם רוצים ליתן ולא הקנס כי אביהם אנוס ואין לך אונס גדול ממיתת בר מינן. ואין אנו מחויבים רק עישור נכסים השייכים לבת. עד כאן לשון השאילה:
תשובה זאת השאילה אינה צריכה פנים כי בתשובות מהרי"ו הכל מבואר וז"ל ההוא גברא ששידך בנו בכתב וקנין וקצב לו נדוניא כו' וההוא גברא שכיב והשתא רוצה הבן ליקח בראש ושלא ינכו לו אחיו בירושתו נראה דלא זכה הבן ליקח בראש והאריך בטעמים כו' עד ואי משום שקבל אביהם בק"ס כאשר הורגלו ההוא קנין אינו לבן אלא קאי על שכנגדו שאם יעבור ולא יקיים שיתן קנס. ואם כן במה יזכה הבן. ובאם יש ליתן הקנס מביא מהר"י תשובת מהר"ם בקיצור אבל במרדכי פרק שנים אוחזין (דף קל"ה ע"א) כתובה אותה תשובה בפלפול ארוך עד מאד. וז"ל התשובה בקיצור כמו שכתוב במהרי"ו שמעון היה לו בת קטנה וראובן היה לו בן קטן וכתב לו שמעון לראובן כשיהיה בנך ראוי לקדש אם לא אקבל קידושי בתי או בתי לא תקבל בעצמה אתחייב לך חמשים זקוקים כסף ומת שמעון ונשאת לאחר כו' ומסיק דפטורים בני שמעון מן הקנס ועיקר טעם כיון שמת שמעון קודם שהגיע הזמן הוי אונס ומייתי ראיה כו' הרי בהדיא דמקרי אונס לאב והיורשים פטורים. ועוד תשובה כמעט כיוצא בזה מהרי"ו (סי' קמ"ב) וז"ל וראובן ששידך בתו ופסק לה נדון ומת קודם פשיטא שלא ליקח מן האמצע רק אותה הבת מחלק ירושתה ואין לשאר הבנות ליתן כו'. כתשובה ראשונה רק שבתשובה זו מסיים וז"ל לכל היותר אין ליטול מן האמצע אלא סך המבואר בקנס. ומה שכתב שהיתומים פטורים מן הקנס וקמדמית הא מילתא למה שפסק מהר"ם. לא דמי דהתם לא היה שטר חוב רק קנס בעלמא וכיון דאירע אונס פטור אב להכא דאיכא שטר חוב הויא כמו הלואה דלא מהני טענת אונס עכ"ל התשו' הרי דוקא כשנכתב שטר חוב מחוייבים הקנס אבל בנדון דידן שאנו כותבין בפי' קנס כי אנו סומכין על שגובין קנס זה אפי' בבבל שייך טענת אונס ופטורים הרי בפי' שפוטרין מכל מה שכתוב בתנאים ועוד אף אם נאמר שמה שכתוב בתנאים האב הקנה לבת ויתחייבו היורשים ליתן מכל מקום השטר חצי זכר אין צריכין ליתן הואיל והאב עדיין לא זיכה לה אלא כתב לה שיתן אחר כך שהרי בהדיא כתב טור ח"מ (סי' רמ"ה) אבל אם אמר אתננה לו אפי' אם קנו מידו לא קנה דקנין דברים הוא ולא מחוייב לקיומי בעל כרחיה והא לא זיכה ולכן לא זכתה וגם ראיה ברורה שהרי כתב מהרי"ו בסימן קמ"ג וז"ל על מי שכתב לאשתו בשעת הקנס שיעשה לה כך וכך לכתובה לבד מלבושיה ובשעת החופה לא עשה לה שטר נראה דלא זכתה האשה ודמיא להא דפרק השולח (דף מ') תנו רבנן עשיתי פלוני עבדי בן חורין הרי הוא בן חורין אעשנו בן חורין רבי אומר קנה וחכמים אומרים לא קנה אמר רבי יוחנן וכולן בשטר פי' שכתב אחד מאלו לשונות בשטר הרי אעפ"י שכתב אעשנו בן חורין אינו בן חורין וה"ה אתן לו שטר ח"ז ובתשובת מיימוני הביא ספר העיטור דיש מרבותינו שכתבו האומר אתן דבר זה לפלוני לא מהני אפי' בק"ס אע"ג דיש מרבותי דפליגי ואמרי דמהני ק"ס היינו משום דקיבל ק"ס צריך לקיים וליתן מה שקיבל עליו וצריך לעשות כתובה אם הוא בחיים אבל כל זמן שלא נתן לא זכתה האשה עכ"ל התשובות הרי ממש כנדון דידן דאף אם היה בחיים היה מחוייב לעשות וליתן שח"ז מ"מ כל זמן שלא עשה לא זכתה הבת וגם היורשים לא היה מחוייבים לכל היותר רק הקנס ולא הנדן ולא השטר ח"ז ולפי מה שהוכחתי לעיל אינם מחוייבים אפי' הקנס ואף אם נאמר שהתנאים כשטר ומחוייבים בנדן שהוא כמו שזיכה לה האב מ"מ בשח"ז אין לה זכות הואיל ועדין לא זכה רק כתב לעשות וק"ל. ושלום על ישראל ודייניהון:
מה שהשבתי על צואה של מת שאין לו יורשים:
אשר למרחקים נשמע קולו, ומעשיו גרמו לו הוא אהובי כמהר"ר אברהם גירא י"ץ כו':