אור ברסלב
שאול שאל סימן רכב

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן רכב

סימן רכא

בדין אם יש לסמוך על היתר נעילת דלתות במת עכו"ם או היכי שאין בטומאה רק משום סט"ל.

בשו"ת גידולי טהרה תשובה ח"י כתב דבמת עכו"ם או היכי שאין לדון רק משום סוף טומאה לצאת אפשר לסמוך על היתר נעילת דלתות והנה במת עכו"ם נראה שהדין אתו מאחר דרוב ראשונים ס"ל דמת עכו"ם אינו מטמא באוהל והוא רק חומרא לחוש לדעת ר"ת וע"כ ני' דכתבנו בסי' רכ"א שאין ראי' ברורה מן הש"ס להתיר בנעילת דלתות מ"מ הא כתבנו שם דגדולי האחרונים הנקה"כ ושו"ת דבר שמואל והשואל שם שהוא מהר"ם זכות ושו"ת פנים מאירות כולם פשוט להם מסברא דכמו שנתבטל מלקבל טומאה ע"י חיבורו לקרקע כן גם נתבטל שם כלי ממנו וכדאי הם כל הנך גדולים לסמוך עליהם בדבר שהוא רק חומרא כטומאת אוהל במת עכו"ם. אולם מה שהתיר גם היכי שאין לדון רק משום סוף טומאה לצאת לכאור' צ"ע דאם כי הש"ך בסי' שע"א כתב לדבר פשוט שסטיל אינו אלא טומאה דרבנן וכ"כ בשו"ת דבר שמואל תשובה קע"ב ומצאתי שקדמם בזה בשו"ת תשב"ץ ח"ג תשובה א' וכתב שכן כתבו האחרונים אולם מצאתי להרב אב"ד בספר האשכול סי' כ"ג כתב שטומאתו מן התורה ורש"י במס' ביצה דף ל"ח ובערובין דף ס"ח כתב שהוא דאורייתא ובביצה דף י' ובחולין דף קכ"ה כתב שטומאתו דרבנן ובתוי"ט פ"ז דאהלות מ"ג כתב דגם זה שכתב רש"י בביצה דף י' דגזירת חכמים הוא כוונתו שהוא דאורייתא רק לפי שאינו מפורש בכתוב רק מפי השמועה הל"מ לכך קרי לה גזירת חכמים שחכמים גזרו ואמרו כן ולע"ד תמוהא שיאמר לשון גזירת חכמים על דבר שהוא מה"ת וגם להרמב"ם לא מצינו שיקרא רק בלשון מדברי סופרים וכדומה אבל גזירת חכמים ודאי משמעו שהוא דרבנן. ומה שהביא התוי"ט ראי' ממש"כ הרמב"ם בפירוש המשנה בפי"ז דכלים מי"ב לע"ד הביא חובה לנפשו דאדרבה משם סתירה לדבריו דהא כתב שם דלשון מדברי סופרים כולל שני דברים הפירושים וההלכות המקובלות מסיני או תיקון סופרים כמו התקנות והגזירות עכ"ל הרי מפורש דגזירות הם רק מדרבנן ורק הלשון דברי סופרים כולל גם מה שהוא הל"מ. ולע"ד נראה בישוב סתירת רש"י דס"ל דודאי הוא הל"מ דסוף טומאה לצאת מטמא אבל באה הקבלה דרך אם באמת הוציאו לבסוף הטומאה אז מטמא כל הכלים למפרע משום סוף טומאה לצאת אבל אם לבסוף לא הוציאו המת כגון ששורפו במקומו בזה מה שמטמאין למפרע כל הכלים לפי שהי' עומד הטומאה לצאת דרק שם אין טומאתו אלא מדרבנן ובזה א"ש דבביצה דף י' הקשו התוס' דאיך יש מציאות לומר דכולם טמאים ותירצו דמיירי שנשרף במקומו ולכך א"ש שפירש דטומאתו רק מדרבנן וכן בחולין דף קכ"ה שמפורש שם מחלוקת ר"י שמטהר מפני שיכול לשורפו במקומו לכך פרש"י דגם בכה"ג כשישרפנו במקומו מטמא מדרבנן ובעירובין דף ס"ח ובביצה דף ל"ח כוונת רש"י על גוף הטומאה היכי שבאמת יצאה הטומאה לבסוף שהוא דאורייתא. וראיתי בשיטה מקובצת בביצה דף י' שכתב שהעיקר שהוא טומאה דאורייתא דסוגיא מפורשת הוא בביצה דף ל"ח שאמרו עלה בדאורייתא אין ברירה. הגם שראיתי בשו"ת דבר שמואל שהזכרנו בא לכלל ישוב סוגיא דביצה דף ל"ח עפ"י פירושו של הרמב"ם בפירוש המשניות באהלות פ"ז דטעם מתני' משום קבר סתום ולא משום סוף טומאה לצאת כבר בררנו בספרינו ליבא בעי בדף ל"ז דלגרסת כל הראשונים במס' ב"ב דף י"ב אי אפשר לפרש משנה זו מטעם קבר סתום כיון שלא נפרצו פצימי הדלתות והחלונות. וגם בתוי"ט פ"ז דאהלות מ"ג העלה דטומאתו מה"ת:

מי' בכ"ז נלע"ד שהדין עם הגדולי טהרה דכבר התעורר בשו"ת דבר שמואל דגם אם סט"ל הוא טומאה דאורייתא מ"מ הא כתבו התוס' בברכות י"ט ובכמה דוכתי עפ"י התוספתא דכל טומאה שאין הסיר מגלח עלי' אין כהן מוזהר עליו וא"כ אפי' אם טמא מדאורייתא מ"מ אין הכהן מוזהר מלהטמאות בטומאה זו אלא שרמז שם למש"כ התוס' בשם ר"ת דאין הלכה כתוספתא זו ולכך סיים דמכח ספק דאורייתא זה נמנעו הכהנים במקומות רבות שלא ליכנס לביהכ"נ לישא כפיהם והה"ד לשאר מצוה אפי' בסגירת הדלת וחלונות של מקום טומאה. מי' בספרי ליבא בעי דף ל"ב אות כ"ד בררנו שכמעט כל הראשונים חולקים על ר"ת בזה וגם בכלבי סי' קי"ד הביא שר"י מאייוורא הראה לר' נתנאל שאין כהן מוזהר על סוף טומאה לצאת ואם כי בספר האשכול כתב בפירוש התוספתא דרק מה"ת אין כהן מוזהר על טומאה כזו אבל מדרבנן אסור לטמאות גם בטומאה שאין הנזיר מגלח מ"מ באיסור דרבנן כדאי הם כל הנך הגדולים שפשוט להם דנתבטל שם כלי ממנו ע"י חיבורו בקרקע לסמוך עליהם. ומה גם למאי שבררתי בספרי ליבא בעי דף ל"ג אות כ"ב שהרבה מגדולי הראשונים חולקים על האשכול בזה וס"ל דגם מדרבנן אין כהן מוזהר ע"ז בודאי היתרו פשוט. מי' צריכין ליזהר שיהא תחלת עשיית הצירים והמנעולים לשמש עם הקרקע דאל"כ עדיין מקבלים טומאה כמו שהוכיח הנוב"י וקדמו בזה בשו"ת דבר שמואל משבת דף כ"ח זוג של בהמה שעשאו לדלת טמא ועוד כתב הנוב"י שטוב לעשות ב' דלתות עיי"ש:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה