שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן קצט
בדין אם מותר למכור תרומת חמץ לעכו"ם.
בשו"ת בית אפרים חאו"ח תשובה ל"ז פשיט לו דגם תרומה שנאסרה אסור למסרה ביד עכו"ם והקשה מזה על רש"י בחולין דף ד' שכתב דחליפי איסורי הנאה אסורין למחליף דאל"כ מצינו דמים לחמץ בפסח ומאי פריך בפסחים דף ל"ב חמץ בפסח בר דמים הוא וקשה דהא שם בתרומת חמץ איירי ושפיר פריך הש"ס דתרומת חמץ אסור למוסרה לעכו"ם ולא תירץ כלום:
וכן דעת שו"ת ח"ס חיו"ד תשובה ש"ה שחלה שנטמאת בפסח שאין רשאין להניח לעכו"ם ליטלה ובשו"ת שערי צדק בחלק או"ח בחידושי הסוגיות שבסוף הספר פשוט לו להיפוך דמותר למכור תרומת חמץ לריה"ג לעכו"ם והביא הראי' מרש"י חולין דף ד' ומסוגיא דפסחים דף י"ג דמבואר שם דתרומת חמץ בפסח כיון דאסורה באכילה מותר לטמאותה בידים אפי' אם אין לו הפסד כלל אם לא יטמאנה הרי מוכח דכל שאסורה באכילה מה"ת שוב אין בה קדושה ולמה יאסר למסרה לעכו"ם ולא ראה שדעת רבו הח"ס הוא להיפוך מדבריו ובספרי ליבא בעי דף צ"ט כתבתי דמרש"י בחולין אין שום ראי' דהא בלא"ה הקשו על רש"י דאפי' אם חליפי א"ה מותרין מ"מ הא אסור להחליף מה"ת ומוכרחין לומר דסברת רש"י כל שאם עבר והחליף הדמים מותרין מיקרי בר דמים א"כ גם אם נימא דאסור למכור תרומת חמץ לעכו"ם מ"מ יקשה דהוי בר דמים כיון שאם עבר ומכרו הדמים מותרין דהלא ודאי לא עדיף איסור מכירת תרומה לעכו"ם מאיסור תורה של מכירת חמץ ובכ"ז סובר רש"י דמיקרי בר דמים, וראי' שני' מפסחים דף י"ג גם אני נתעוררתי עלי' ובספרי דף ק' אות כ"ב כתבתי דיש לישב משום דתרומה האסורה באכילה מה"ת כי' דאין בה עוד קדושת תרומה טהורה ומותר לטמאותה בידים מ"מ י"ל דיש לה דין כתרומה טמאה שצריכין לשורפה ואסור לתנה לעכו"ם ולזה שפיר אמרו בפסחים דף י"ג שמותר לטמאותה בידים דהא גם לאחר שיטמאנה טעונה שריפה אבל למוסרה לעכו"ם כי' דמצד שיטמאנה אין חשש דהא מותר לטמאותה בידים אבל האיסור הוא משום דלאחר שיטמאנה העכו"ם לא ישרפנה וא"כ כשמוכרה לעכו"ם הו"ל כאלו מטמאה בידים ומבטלה ממצות שריפה אולם כ"ז לדעת תוס' בשבת כ"ה וביצה כ"ז אבל לדעת רש"י דמותר להריצה לפני כלבו ואין צריך שריפה דוקא א"כ למה יגרע אכילת עכו"ם מאכילת כלב: