שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן קץ
בדין תרומת מעשר של דמאי אם מחוייב ליתנו לכהן בחנם או רשאי למוכרו לו.
בטיו"ד סי' של"א כתב דתרומת מעשר של דמאי מוכרו לכהנים והגאון רע"ק איגר הובא בתפארת ישראל דמאי פ"א מ"א הקשה עליו מסוכה ל"ה ע"ב דטעמא דב"ה דיוצא באתרוג דמאי משום דאי בעי מפקיר לנכסי ולתוס' שם ע"א ד"ה אתיא טבל לא מיקרי לכם מדיש לכהן שותפות א"כ מדצריך לדמאי טעמא דאי בעי מפקיר ש"מ דא"י למכרה לו והו"ל לכהן שותפות ותפארת ישראל נדחק בישוב קושיתו ובעניי תמוהא מאוד דמפורש בתוס' דהא דהוצרך לטעם דאי בעי מפקיר לנכסי הוא משום שיהא בו תותר אכילה ותו דהא אדרבה מפורש כתבו התוס' שם דבאמת לא הי' צריכין לומר דאי בעי מפקיר לנכסי דהא כוון דחזי לעניים יוצאין בו כמו שיוצאין באתרוג של תרומה משום דחזי לכהנים וא"כ לדעתו אדרבה ראי' משם דתוס' סוברים כדעת הטור ובספרי ליבא בעי דף קכ"א תמהתי מזה גם על הבית מאיר באו"ח סי' תרמ"ט עיי"ש ובאמת מצאתי בשו"ת בשמים ראש תשובה צ"ב כתב המגי' דתוס' עכ"ח סוברים שלא כדעת הרמב"ם בפ"ט ממעשר דתרומת מעשר של דמאי צריך לתנו לכהן בחנם אלא כדעת הטויו"ד דיכול למוכרה לכהן דאל"כ הא צריך הש"ס לשנויי דאי בעי מפקיר כדי שלא יהא שותפות לכהן בו. ולע"ד ז"א דכבר הביא המל"מ בפ"ט ממעשר דרש"י בסוטה דף מ"ח ותוס' ביומא דף כ' ד"ה מעשר סוברים דצריך לתנו בחנם ולע"ד דבכ"ז אין קושיא על תוס' דהא באמת עיקר הדין אין לכהן חנק בו וגם אין מחוייב לתנו לכהן רק מחשש תקלה כמו שכתב רש"י בסוטה וכן יוצא מדברי הרמב"ם במ"א פ"ק דדמאי שכתב שם ת"ל מעשר צריך רק להפריש וא"צ לתנו ללוי מאחר שהוא ספק המע"ה אבל בתרומת מעשר שהוא אסור לזה צריך לתנו לכהן ומדרך האיסור הוציאו ממנו רק לכהן לא מפני שהכהן יכול להוציאה בדרך מדרכי הדינים עכ"ל וא"כ פשוט דמיקרי שלו ול"ש בזה לפסול משום שותפות כהן. ועיין עוד בתפארת ישראל דמאי פ"ד מ"ד וערלה פ"ב מ"א דבבכורות דף י"א משמע כטור ובב"ק קט"ו ע"ב משמע כרמב"ם ובכ"ז תמוהא מאוד שלא זכר הטור דעת אביו הרא"ש בראש מס' דמאי שסובר כרמב"ם דצריך לתנו בחנם. ועיין בשעה"מ פ"ט ממעשר:
ובחידושי למס' ב"מ דף צ' כתבתי בענין מחלוקת ר"ת וריב"ם בהא דלקוח פטור מה"ת אם הוא קודם מירות דוקא או לאחר מירוח דוקא והקשה בנימוקי הגרי"ב בדף פ"ח על הריב"ם דסובר דלוקח קודם מירוח פטור איך יפרנס הסוגיא בדף פ' דלמה לא אוקמי ברייתא שמחייבת בתרומות ומעשרות בלא תחסום בתבואה לקוחה שפטורה מה"ת דהא שם מיירי קודם מירות דהא דש התבואה ועוד יותר יקשה דמוקי בדמאי הא כיון שלקחה בלא"ה פטורה מה"ת ממעשר מטעם לקוח ומאי אמרי שם תרומת דמאי מי איכא תיפ"ל דפטור מתרומה כיון שלקחה קודם מירוח ולשו"ת מהרי"ט תשובה פ"ח דדוקא ממעשר פטור לקוח אבל לא מתרומה א"ש אבל כבר בטלו דבריו בב"י סי' של"א ומל"מ הל' תרומות והניח בצע"ג. ועיין בדברי חיים על ב"מ שם העלה ג"כ דלא כמהרי"ט ופטור גם מתרומה אולם לע"ד לק"מ דריב"ם פירש בדף צ' דלא כתוס' שם אלא דזה שתרצו כאן במעשר ראשון כאן במעשר שני הפירוש להיפוך ממש מתוס' דהיינו דמעשר ראשון כיון שמוכרח לתנו ללוי לא מיקרי דישו אבל מעשר שני כיון שהוא עצמו אוכלו בירושלים מיקרי דישו ומסיק הש"ס לאוקמי בדמאי והטעם כיון דבדמאי צריך רק להפריש המעשר והוא שלו מיקרי שפיר דישו וגם בתרומת מעשר של דמאי לא מיבעי' לדעת הטיו"ד בסי' של"א דיכול למוכרו לכהן ודאי דמיקרי דישו אלא אפי' לדעת הסוברים דצריך לתנו לכהן בחנם מ"מ זה הוא רק מחשש תקלה אבל מעיקר הדין שלו הוא ושפיר מיקרי דישו: