שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן קפד
באותו ענין.
א) הרמב"ם בפי"א משמטה ויובל העתיק דבבעי"ת גואל י"ב חודש מיום שמכר ותמה הכ"מ שלא העתיק הרמב"ם דבעי מע"ל ובשו"ת פנים מאירות ח"ב תשובה קע"ד ובח"ס חיו"ד תשובה שמ"ג כתבו בישוב דבריו. ולע"ד י"ל דרמב"ם לא פירש בערכין דף ל"א כפירוש רש"י ותוס' שם רק כפירוש רי"ג מאור הגולה שכתב וז"ל מעת לעת כלומר דאם מכר לו בפסח ואותו שנה חל פסח ביום א' ולשנה הבאה חל פסח ביום ה' אין אומרים כיון שהגיע יום א' [בניסן הבא] דהוא יום י"א בחודש עלתה לו שנה אלא אין עולה לו שנה עד שיגיע הפסח דהיינו מע"ל עכ"ל ולפירוש זה אין שום הוכחה לחשוב שעות בבתי ע"ח. וכמדומה לי שראיתי לאחד מן הראשונים שפירש דאי משנת ממכרו הו"א מיום ליום פי' עד שיבא יום האחרון אבל ביום האחרון עצמו אמרינן מקצתו ככולו קמ"ל דבעינן מע"ל דהיינו יום האחרון כולו עד הערב וגם לפירוש זה אין הוכחה לחשוב מע"ל בבתי ע"ח וי"ל שהרמב"ם סובר כמותם. וגם לשון רבא בזבחים דף כ"ה שאמר שעות פוסלות בקדשים משמע רק בקדשים חושבין שעות ולא בשום דבר אחר:
ב) ברמב"ם בפ"א ממעשה הקרבנות הי"ג כתב שעות מונין לקדשים ואם הוסיפו שעה אחת או פחתו שעה פסולין ולע"ד זה שכתב או שפחתו צ"ע דאם כוונתו כעין שכתב שם בהי"ד דאינו נקרא איל עד שיכנס בשעה שני' ל"א יום ובהל' פסילי המוקדשין פ"ד הכ"ו מבואר דאם הי' חייב אשם בן שתים והביא בן שנה הוא פסול וע"ז נתכוין דאם חסר שעה לא מיקרי בן שתים ופסול יקשה דהא העלה הח"ס בחיו"ד תשובה שמ"ג דבימים לא בעי מע"ל לשעות וכאן הא באב שיכנס ליום ל"א ועיין טורי אבן ר"ה דף י'. ובפר שהוא בן ג' שנים מבואר בשו"ת רע"ק איגר תשובה קצ"ה דג"כ בשתי שנים ול' יום הוי בן ג' דקייל"ן כר"א אולם לא מצאתי מפורש כן ברמב"ם. וגם אין לפרש דכוונת הרמב"ם אם הוא פחות שעה משמנה ימים דהא בזה ג"כ לא בעי מע"ל לשעות כמבואר בנוב"י מה"ת חיו"ד תשובה ז' ובח"ס חיו"ד תשובה שמ"ג וצ"ע: