אור ברסלב
שאול שאל סימן קפא

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן קפא

סימן קפ

בדין ולד שבלו לו כ"ט י"ב תשצ"ג ביום ל' ללידתו אם צריכין להמתין בפדיונו עד יום ל"ב.

מרן זצ"ל בספרו חתן סופר ח"ב דף קי"א כתב שבנו נולד ביום א' בבוקר בשעה שלישית על היום והורה הגאון מו"ה זלמן זצ"ל באניהאד לפדותו ביום ד' שהוא יום ל"ב ללידתו והיתה הוראה זו תמוהא בעיני הת"ח אבל הוא אמר שקיבל כך מרבו בעל ח"ס ואין להרהר. וכתב שרבו בעל כתב סופר חפש ומצא כן בפנקס אחד מבעל ח"ס. וכתב מרן זצ"ל שלא זכה להבין דבשלמא אם לא כלו כ"ט י"ב תשצ"ג ביום ל' אז אפשר לומר דמאחר דאין מונין שעות לחדשים צריכין לאחר הפדיון עד יום ל"ב אבל בעובדי' דידי' כבר כלו כ"ט י"ב תשצ"ג ביום ל' שהי' ביום ב' וא"כ יום ל"א שהוא יום ג' הי' ראוי' לפדיון אלא שהגאון הנזכר טוען שגם מיום הלידה אין מחשבין השעות ועשה מרן זצ"ל מעשה עפ"י הוראתו לפדותו ביום ל"ב כי הגאון הנזכר כל מעשיו והוראתו בקדושה עפ"י קבלתו מבעל ח"ס עכ"ד ואשתומם על המראה ובלי ספק שטעות נזדמן להם ולא אוכל לצייר לי מקום הטעות. מלבד שתמוהא מאוד איך אפשר לומר שאין מחשבין שעות של יום הלידה הא כ"ט י"ב תשצ"ג אי אפשר לחשוב בלי שעות. ולדבריהם נסתר המפורש בש"ס ובפוסקים דפודין ביום ל"א דהא אם גם בכלו כ"ט י"ב תשצ"ג ביום ל' פודין ביום ל"ב אין מציאות לפדות ביום כ"א. עוד תמוהא מאוד שהעיד מרן זצ"ל שבעל כתב סופר מצא כן בפנקס אחד מבעל ח"ס וזה אי אפשר דהא בשו"ת כתב סופר חיו"ד תשובה קנ"א העיד שרק באם לא כלו כ"ט י"ב תשצ"ג נסתפק הח"ס וגם בזה מעולם לא הורה כן אבל באם כלו כ"ט י"ב תשצ"ג ביום ל' מעולם לא עלה על דעתו להסתפק כלל. וכן מרן זצ"ל הביא בחיו"ד תשובה ש"ב בשם הגאון מו"ה זלמן זצ"ל שהורה כן רק באם לא כלו כ"ט י"ב תשצ"ג ביום ל'. שוב הגיע לידי תשובה כ"י מהגאון מו"ה זלמן בארוכה ומפורש שם דרק בלא כלו כ"ט י"ב תשצ"ג הורה כן ע"כ ברור כשמש שאין לאחר בכה"ג הפדיון ופודין ביום ל"א:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה