אור ברסלב
שאול שאל סימן קפ

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן קפ

סימן קעט

בדין פדיון הבן שחל יום שלשים בע"ש.

ביו"ד סי' ש"ה פשוט דהלכה כרבנן בבכורות דף מ"ט ע"ב דזמן פדיון הבן הוא לאחר שעבר עליו שלשים יום ואם פדה ביום שלשים אין בנו פדוי. אולם הב"ח שם ובתשובה סי' קכ"ב העלה דאם בעת שפדה כבר עברו עליו משעת הלידה כ"ט י"ב תשצ"ג שפיר מועיל הפדיון דזו עיקר זמן הפדיון ומה שסתמו כל הפוסקים שזמן הפדיון הוא ביום ל"א היינו משום דמילתא פסיקא נקטי דאלו ביום שלשים צריך לדקדק אם כבר עבר עליו כ"ט י"ב תשצ"ג או לא ולכך כשאירע יום ל"א בשבת דס"ל למהרי"ל ותה"ד בשם מרדכי גדול דיש לפדות ביום ל"ב אין לעשות כן רק אם לא כלו כ"ט י"ב תשצ"ג בע"ש אבל אם ביום שנולד הי' משעת הלידה ועד הערב יותר מי"ב תשצ"ג מצוה לפדותו בע"ש דהא אמר רב ששת בבכורות דף י"ג דמשלשים יום ואילך עובר עליו אם לא פדאו. ומה שנאמר בש"ס ובפוסקים דלאחר שעברו שלשים יום הוי זמן הפדיון בכולם הכוונה לאחר שעבר כ"ט י"ב תשצ"ג דהא אמרו בבכורות דף מ"ט דטעם רבנן שאמרו דאין פודין ביום ל' הוא משום דילפינן חדש חדש מבכורי מדבר דכתיב בהם חדש ומעלה ומאחר שכן כל שעבר עליו כ"ט י"ב תשצ"ג כבר הוא בן חדש ומעלה. והביא שכן מצא בספר יראים לרא"ם בסי' שנ"ג שכתב דצריך לפדותו ביום ל' ללידה דחדש דקרא חדשה של לבנה הוא וקבלה בידינו מר"ג שחודש לבנה אינו פחותה מכ"ט יום ומרצה וב' ידות שעה וע"ג חלקים. וכן פסק הש"ך בס"ק י"ב וי"ט והוסיף דגם זה שכתב התה"ד והמחבר שאם חל יום ל"א בשבת דפודין ביום ל"ב כוונתם שכלה כ"ט י"ב תשצ"ג בשבת דמיד לאחר שכלו כ"ט י"ב תשצ"ג מיקרי יום ל"א לענין פדיון ולכן אם כלו כ"ט י"ב תשצ"ג בע"ש אז מיקרי שחל יום ל"א בע"ש ופודין אז בע"ש. והמג"א באו"ח סי' של"ט סק"ח חלק עליהם מדאמרו בבכורות מ"ט מ"ט דרבנן ומה זה צריך טעם הא עדיין לא כלה החדש א"ו ששאלו לאחר שכלה כ"ט י"ב תשצ"ג מיט לא יפדה ומשני ע"ז דבעינן ומעלה ולכך צריך שיגיע ליום ל"א דוקא. ותו מדסתמה המשנה ואמרה מת ביום ל' כשלפניו ולא חילקה בין שעבר עליו כ"ט י"ב תשצ"ג או לא מוכח דאין חילוק בזה ולעולם יום ל' כשלפניו ותו דתוס' בסנהדרין דף י"א כתבו דחדש דקרא הוא ל' יום. ולע"ד תמוהא דמאחר שפשוט להמג"א דא"א לומר דשאלת הש"ס מ"ט דרבנן הי' לפני כ"ט י"ב תשצ"ג עכ"ח דפשוט לו דגם אם לא כתיב ומעלה רק בן חודש מ"מ אי אפשר להיות פדוי קודם שכלה כ"ט י"ב תשצ"ג א"כ עכ"ח לשיטתו הא דאמר רע"ק שהוא פדוי ביום שלשים עכ"ח רק לאחר שכלה כ"ט י"ב תשצ"ג דני' דלא בעי ומעלה עכ"פ חדש בעי וא"כ יקשה גם לשיטתו האיך סתם רע"ק דאם פדה ביום שלשים לא יחזיר הא אם פדה קודם שכלה כ"ט י"ב תשצ"ג גם יחזיר ועכ"ח צ"ל דמתני' מיירי רק לאחר שכלה כ"ט י"ב תשצ"ג א"כ גם לב"ח וש"ך אין קושיא דהם אמרו להיפוך דמתני' מיירי רק קודם שכלה כ"ט י"ב תשצ"ג. ונראה דכוונת המג"א דלרע"ק גם אם פדה קודם שכלה כ"ט י"ב תשצ"ג לא יחזיר משום דס"ל דמקצת היום ככולו אבל על רבנן אין להקשות מ"ט דדלמא הם ס"ל דלא אמרינן מקצת היום ככולו מי' גם זה דוחק דא"כ אין קושיא על הב"ח וש"ך דהם ס"ל דשאלת הש"ס היתה מטעם דמקצת היום ככולו ומצאתי שהתעורר בזה בס' חמד משה. ועוד יותר מזה מצאתי מפורש בתוס' ישנים יבמות דף מ"ח שכתבו שם דהגם דאין ירח פחות מכ"ט י"ב תשצ"ג מ"מ י"ל ביום האחרון מקצת היום ככולו עיי"ש:

ב) ועוד יותר תמוהא בשו"ת פנים מאירות ח"א תשובה ג' שהשיג על הב"ח דלדבריו שאם עברו כ"ט י"ב תשצ"ג פודין ביום שלשים ל"ל ומעלה תיפ"ל דאין חדש פחות מכ"ט י"ב תשצ"ג. ולע"ד תמוהא דהוא עצמו כתב באותו תשובה דלכך לא פרש"י במגלה דף ה' בהא דאין מונין שעות לחדשים שהנ"מ לענין פדיון הבן משום דגם אם בכה"ת היינו אומרים דמונין שעות לחדשים מ"מ בפדיון הבן א"א לומר כן משום דגזה"כ הוא דבעינן ומעלה עכ"ד וא"כ לשיטתו נמי יקשה למאי דקייל"ן בכה"ת דאין מונין שעות לחדשים א"כ ל"ל ומעלה בבי פדיון הלא קודם כ"ט י"ב תשצ"ג לא כלה החודש ולאחר כ"ט י"ב תשצ"ג עד הערב אי אפשר לפדות מטעם שאין מונין שעות לחדשים ולא כלה החודש עד הערב ועכ"ח צ"ל דאע"ג דלא כלה החודש עד הערב מ"מ הי' הו"א דנימא מקצת יום האחרון ככולו ולזה איצטריך ומעלה וא"כ גם על הב"ח לק"מ:

ג) בשו"ת שבות יעקב ח"ב תשובה פ"ז כתב דמסתבר כהב"ח וש"ך דכיון שטעם התורה לפדות מחדש ומעלה שאז יוצא מכלל נפל כמבואר בשבת דף קל"ה שאם הוא נפל אינו יכול להתקיים יותר מחדש וחדש נקרא על שם הלבנה שמתחדשת לאחר כ"ט י"ב תשצ"ג ע"כ כל שעבר עליו זמן זה יצא מכלל נפל וכן משמעות האבן עזרא פ' במדבר על פסוק מבן חדש ומעלה עכ"ד ונראה כוונתו דאע"ג דבכה"ת אין מונין שעות לחדשים מ"מ בזה מאחר שהוא דבר התלוי' בטבע שנפל אין יכול להתקיים חדשה של לבנה בזה אפשר לומר דכל שכלה היקף הלבנה מיקרי בן חדש ומעלה. ולהלכה העלה שם דלכתחלה אין לפדות גם אם כלה כ"ט י"ב תשצ"ג בע"ש דהכי משמע מסתימת הפוסקים ויש לפדותו בכה"ג ביום ל"ב אבל בדיעבד אם כבר נפדה בע"ש לאחר כ"ט י"ב תשצ"ג אין לפדותו שנית. וכתב דגם דעת הב"ח עצמו דטוב לאחר ולא להקדים ולאחר המחילה ז"א דהא הב"ח פסק דלכתחלה יש לפדותו בע"ש בכה"ג וזה שכתב וטוב לאחר ולא להקדים אינו לשון הב"ח רק לשון ס' יראים שהביא שם ובלי ספק שהב"ח פירש דזה לא קאי על ענין זה אם לפדותו אחר כ"ט י"ב תשצ"ג רק קאי על ענין אחר וכן פירש בס' יד יהודא ביו"ד סי' ט"ו דהא הב"ח ס"ל דעדיף לפדותו בע"ש:

ד) ובשו"ת ח"ץ תשובה קי"ד השיג על הב"ח וש"ך דא"א לומר דלאחר שכלה כ"ט י"ב תרצ"ג מיקרי מחודש ומעלה מדאמרינן במגלה דף ה' דאין מונין שעות לחדשים והעתיקו הרמב"ם להלכה בפ"ח מהל' קדוש החודש והוסיף דגם רא"ם בס' יראים מעולם לא נתכוון לפסוק לפדות לאחר שכלה כ"ט י"ב תשצ"ג וכוונתו דביום כ"ט אי אפשר לפדותו דהא עדיין לא עבר עליו היקף שלם של גלגל הירח ולאחר כ"ט י"ב תשצ"ג אי אפשר מטעם דאין מונין שעות לחדשים ע"כ צריך להמתין עד יום ל"א עכ"ל ונראה שגם המג"א נתכוון לזה במה שרמז לעיין בגמרא דמגלה הנ"ל. ובשו"ת פנים מאירות ח"א תשובה ג' השיג על הח"ץ דהמעיין בלשון ס' יראים ימצא להדיא שפסק לפדות ביום שלשים אחר כ"ט י"ב תשצ"ג אולם להלכה גם הוא הסכים דאין לפדות קודם יום ל"א והביא ראי' דהא בט' חדשי העיבור ובג' חדשי הבחנה מפורש בש"ס שהם חדשים שלמים ורבא אפסיד לסעודת נישואין שעשה אחר ביום צ'. ולע"ד אין מזה קושיא על הש"ך דהא ודאי מודה הש"ך דגם חדש שלם מיקרי חדש וא"כ י"ל דבדבר זה שהוא תלוי' בטבע חכמינו עמדו על הדבר שבזה השיעור דוקא בחדשים שלמים ונלע"ד בכוונת הפנים מאירות דהא זה דלג' חדשים ניכר עוברה נלמד מדכתיב בתורה ויהי כמשלוש חדשים א"כ מפורש דחדש דקרא שלשים יום ובזה מיושב מה שהקשה הפ"מ קושיתו על הש"ך ולא הקשה כן על תוס' בסנהדרין דף י"א שכתבו דחדש בלשון חכמים הוא חסר ולמה אמרו בחדשים אלו שהם שלמים ולדברינו א"ש דאלו חדשים כתובים בתורה. מי' רש"י עה"ת כתב דאלו החדשים לא הי' שלמים מדכתיב כמשלוש בכ"ף וס"ל דמשום דהוי יולדת לשבעה לכך גם ימי עיבורה ניכר מקודם והוי רק חדשים מקוטעים:

ה) וראיתי בספר יד יהוד' ביו"ד סי' ט"ו כתב שבחנם תפס הפ"מ על הח"ץ דבודאי לא נתכוין ספר היראים לומר שביום ל' אחר כלות כ"ט י"ב תשל"ג יהי' זמן הפדיון דכלל הוא דאין חושבין שעות לחדשים ועכ"ח מש"כ דפודין ביום ל' ללידה הכוונה חוץ מיום שנולד בו או מה שנראה עוד יותר שט"ס הוא שכן הוא בספרי קדמונינו ז"ל אשר נעתקו מתחלה בכמה העתקות נגד שנולד מלאכת הדפוס וטעות כזה קל הוא לטעות עד שנוליד מזה דינים חדשים אשר לא נמצאו בגמרא ופוסקים עכ"ד ואני מצאתי לבעל האשכול בהל' פדיון הבן אות מ"א שכתב וז"ל יש מי שאומר דל' יום דבכור מנינן לחודש הלבנה שהוא לקבלתינו כ"ט יום ומחצה מב' ידות שעה וע"ג חלקים וחדש זה יהי' שלם מעת לעת ואח"כ ראוי' לפדיון כדאמרו ביוצא דופן שבבן ובבת מעל"ע ואמר למאי הלכתא לערכין מבן חדש ומה בן חדש לערכין מעל"ע כך בן חדש דפדיון מעל"ע וחדש נקרא זמן הלבנה שמתחדשת ונראית אחר שנסתרה ומי שעבר עליו זמן זה בן חדש נקרא ע"כ ולא נמצא בגרסתינו כך אלא למאי הלכתא לערכין והיינו לערך שנים ולמ"ד לפרקין דיוצא דופן הא נמי לשנים אבל לענין ערך חדש ופדיון אמרו שלשים יום ואמרו סתם יום ל' כלמטה הימנו בערך ובפדיון ואי איתא דבחדש לזמן לבנה תליא מילתא. ובכל מקום דכתיב חדש אמרינן מינין חודש לימים ולא לשעות ואמרינן בנזיר סתם נזירות ל' יום דכ' עד מלאת הימים איזה ימים שצריכין למלאות הוי אומר ל' יום ובכתה או"א ירח ימים ירח שלשים ימים שלשים אלמא כל היכי דכתיב חדש הוא ל' יום ויש מחבורתינו שפירש בכל הני דחתמרו בפי יוצא דופן שנה מעל"ע לאו למימרא דחושבין לשעות אלא לאפוקי דלא נחשוב לשנות העולם וכשיגיע ר"ה לא אמרינן נשלם לו שנה אלא כשיגיע עת לידתו ואם נולד א' ניסן לא נשלם לו השנה עד שישוב א' ניסן אבל לא תלה בשעה שנולד אפי' נולד סוף א' ניסן ולא אמרו בשעות תליא אלא בקדשים ובבתי ערי חומה וכך נהגו במדינתינו שלא לפדות עד שיגיע יום ל"א לאחר לידה עכ"ל. הנה ראינו שזה שהביא בשם יש מי שאומר הוא כמעט ממש לשון ספר יראים והבין ג"כ בכוונתו כמו שהבין הפנים מאירות שדעתו לפדות ביום ל' אחר כלות כ"ט י"ב תשצ"ג. וגם לענין הלכה מלבד מה שדחה שיטתו בשתי ידים מכח הקושיות שהקשה המג"א וח"ץ ופ"מ ועוד הוסיף עליהם קושיות חדשות גם העיד לנו שהמנהג פשוט דלא כדבריו ונתקיימו דברי המג"א ופנים מאירות דגם בדיעבד אם פדה ביום ל' אחר כלות כ"ט י"ב תשצ"ג מחוייבין לפדותו שנית:

מי' לע"ד נראה שכפי לשון ספר היראים שלפנינו אי אפשר לפרשו שס"ל דמותר לפדות לאחר כלות כ"ט י"ב תשצ"ג ובסי' קפ"ב אות ה' אעורר על השינויים שבין לשון היראים לבין הלשון שהביא האשכול ולפי אותו הלשון יפה כתב האשכול דס"ל להתיר לפדות אחר כ"ט י"ב תשצ"ג מה שאי אפשר לפרש הלשון שלפנינו ולע"ד גם היראים מעולם לא נתכוין לזה עכ"פ הלכה ברורה הוא דלא כש"ך וכן העלה בשו"ת ח"ס או"ח תשובה פ"א:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה