שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן קנח
בדין מי שבשעת מילה נפרע כהוגן ואח"כ חזרה עור הפריעה וכסתה העטרה אם צריך תיקון מה"ת.
מרן מהר"ם שיק זצ"ל בתשובה רמ"ה כתב דזה שמבואר בפוסקים דאם נימול כבר פעם אחת כהוגן ושוב נתכסה העטרה מבשר בחוץ להעטרה שנמשך עליו שא"צ תיקון רק מדרבנן ונ"מ דחם נראה מהול אעפ"י שכסה רוב גובה' במקום אחד א"צ תיקון היינו דוקא בבשר שלא הי' מעולם על העטרה אבל הן בעור הערלה והן בעור הפריעה שהי' על העטרה והוסרה משם אם לאחר זמן חזרה וכסתה העטרה בזה צריך תיקון מה"ת דכל העומד לחזור כחזור דמי והוי כאלו לא נמול מעולם אולם בתשובה רמ"ו סתר שיטתו ולחלק יצא דבעור הערלה כיון שהמצוה הוא לחתכה לגמרי וכן הוא הדרך ע"כ ני' דאם לא חתכה ורק הסירה מע"ג העטרה אם נשארה שם ולא חזרה לכסות העטרה קיים המצוה וסגיא בכך אבל אם חזרה וכסתה העטרה נחשב כאלו לא נימול מעולם דאיגלי מילתא למפרע שהי' עומד לחזור וכחזור דמי אבל בעור הפריעה כיון דעיקר המצוה הוא שלא לחתכה רק להסירה מע"ג העטרה וכן הדרך א"כ עשה כדת וכדין לכך אם אח"כ חזרה וכסתה העטרה א"צ תיקון רק משום מ"ע. ולע"ד העיקר כמש"כ בתשובה רמ"ו דתשובה רמ"ה כתבה בילדותו. וגם נלע"ד ראי' ברורה לזה ממש"כ הטו"ז שיעיינו המוהלים אם נפרע כהוגן ונ"מ אם חזר וכסה הרי מפורש יוצא דכל שפרע כדינו אם חזרה עור הפריעה וכסתה א"צ תיקון מה"ת אולם הטעם שכתב מרן זצ"ל לזה לא זכיתי להבין הלא זה שצריך תיקון מה"ת באם חזר עור הערלה וכסה העטרה אין זה קנס לפי שעשה שלא כהוגן שהי' ראוי' לחתוך עד שנימא דבפריעה כיון שעשה מה שעליו לעשות לא קנסו אותו אלא מדין תורה ממש צריך תיקון לפי שכל העומד לחזור כחזור דמי וא"כ מ"ש פריעה שלא נימא בי' דכל העומד לחזור כחזור דמי. ואם נימא דגם אם עומד לחזור כל שעשה כמצותו ומל כהוגן קיים המצוה א"כ למה לא נימא כן גם בעור הערלה הלא ראינו שאם לא חזרה וכסתה העטרה די בהסרה הרי שקיים המצוה בהסרה בלא חיתוך ואיך נימא דאם חזרה וכסתה צריך תיקון מה"ת הלא כבר קיים המצוה פעם אחת ובדאורייתא ודאי דאין לחלק דלכתחלה צריך חיתוך דוקא ובדיעבד די בהסרה ועכ"ח צריכין לומר דעיקר המצוה נאמרה שיסירנה מע"ג העטרה באופן כזה שלא תשוב לחזיר ולכסות ולכך היותר טוב לחתכה דאז ודאי לא תחזור או גם שיסירנה מע"ג העטרה באופן המתקיים ולכך אם לא חתכה רק הסירה וחזרה וכסתה העטרה איגלי מינתא שלא קיים המצוה מעולם שלא הסירה באופן המתקיים והי' עומד לחזור א"כ גם הפריעה ני' דהמצוה הוא רק להסירה מע"ג העטרה וא"צ לחתכה אבל המצוה הוא שיסירנה באופן המתקיים שלא תחזור ותכסה העטרה וא"כ אם חזרה וכסתה העטרה נימא דאיגלאי מילתא למפרע דלא קיים מעולם המצוה שלא הסיר אותה באופן המתקיים. והנלע"ד בטעמו של דבר עפמש"כ מרן זצ"ל בתשובה רמ"ב דלפעמים חוזר ומכסה העטרה ואין הריעותא מצד המוהל שלא מל כראוי' רק שהתרשלו אח"כ שלא השגיחו ע"ז שלא תמשך ע"ג העטרה. זה פשוט דגם בעור הפריעה צריכין להשגיח שלא תחזור עור הפריעה עד שתדבק עור הפריעה במקום שמשכו אותה חוץ להעטרה וכן הדרך שכורכין מקים העטרה בסמרטוט וכדומה שלא תשוב עור הפריעה רק תתדבק בחוץ להעטרה ולפי"ז י"ל דכל שפרע כהוגן כדרך כל העולם ל"ש לומר איגלאי מילתא למפרע שהי' עומד לחזור שהרי אנו רואים שכן פורעין כל הילדים ואין חוזר ומכסה העטרה ועכ"ח שנעשה רק מכח התרשלות שלא השגיחו ע"ז וא"כ כל שהי' ראוי' להתקיים אם לא הי' מתרשלים נחשב כנימול כבר פעם אחת כהוגן ושוב אין צריך תיקון מה"ת אבל בעור הערלה שכתב מרן זצ"ל בתשובה רמ"ה דאם לא השאיר רק מעט מהערלה אז כשהסירה מע"ג העטרה אפשר לתקנו ע"י הפריעה שיקרע עליו מכאן ומכאן שתתקיים שם ולא תשוב ותכסה העטרה מבואר מלשונו שאם הניח הרבה מעור הערלה א"א לתקנו כלל שלא ישוב ויכסה דכיון דיש הרבה מעור הערלה אין בכח עור הפריעה לערב שלא יחזור ויכסה וגם כשהניח רק מעט מעור הערלה מ"מ צריך לזה אומנות לתקנו היטב וא"כ כל שחזר וכסה את העטרה עכ"פ לא יצא מידי ספק אם נעשה זה מהתרשלות השגחה אח"כ או שלא הי' עומד להתקיים מתחלה ע"י שהניח הרבה מן הערלה או שלא תקנו היטב ולכך צריך תיקון מה"ת משא"כ אם חתך עור הערלה ורק עור הפריעה חזרה וכסתה זה ודאי נעשה רק מהתרשלות השגחה דהא לעולם פורעין כן כמו שפרע הוא וא"ש: