אור ברסלב
שאול שאל סימן קמד

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן קמד

סימן קמג

בדין איסור שתיית יין לנזיר.

בנזיר דף ג' דרשו חכז"ל מקרא דיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות ויין מצוה הוא שנשבע שישתה היום יין ואח"כ אמר הרני נזיר שאינו רשאי לשתות יין. והקשה בהגה"ת רש"ש שם דלמה לא אמרו דיין מצוה הוא יין מעשר שני כמו שמפורש באמת בספרי או ביין תרומה שאכילתו מ"ע ונלע"ד דהנה בספרי ליבא בעי דף י"ג אות פ"ג העלתי בישוב הקושיא מש"ל למילף מגדילים דעדל"ת נילף להיפוך מיין ושכר דאין ערל"ת דשאני נזיר שהוא כשאר נדרים שאם מקיים הנזירות מקיים גם העשה דככל היוצא מפיו יעשה ואם עובר על הנזירות עובר חוץ מלאו דנזירות גם על ל"ת דבל יחל ועשה דבכל היוצא מפיו יעשה וא"כ א"ש דאין עשה דשבועה דוחה לאיסור נזיר דהא גם אם ישב ולא ישתה יין מקיים מ"ע זו עצמה אבל לעולם בשאר דברים שפיר י"ל דעדל"ת. ומעתה כ"ז ניחא בעשה דשבועה אבל אם נוקי בעשה דמע"ש או תרומה יקשה כנ"ל. מי' עדיין קשה על הספרי שדרשו באמת על מעשר שני א"כ מנ"ל בכה"ת דעדל"ת. מי' לע"ד ל"ש באכילת מעשר או תרומה עדל"ת דהא אי אמר לא בעינא מי איתא לעשה כלל וחם אינו תאב לאכול אין מחוייב לאכול רק אם אוכל מקיים מצוה ואין זה דומה לאכילת קדשים שמפורש בזבחים דף צ"ז דאמרינן בי' עדל"ת דשאני קדשים שהחוב מוטל עליו לאכלם שלא יבואו לידי פסול. משא"כ בתרומה ומעשר יאכלם לאחר שיכלה נזירותו וזה שדרשו בספרי לאסור יין מעשר אין כוונתם שהי' הו"א שעשה דאכילת מעשר דוחה לאיסור נזיר רק דהו"א הי' דיין מצוה לא אסרה התורה כלל לנזיר ולזה הוצרך לריבוי דגם יין מצוה אסור וש"ס דידן סובר דזה פשוט גם בלא ריבוי שהתורה אסרה לנזיר גם יין מצוה אלא בשבועה הי' הו"א דעדל"ת לזה הוצרך הריבוי דאינו דוחה. שוב מצאתי דכבר עמדו הראשונים על קושיא זו דבס' המכריע סי' ע"א כתב וז"ל נדחק תלמודא לפרושי מאי יין מצוה היא זה דרבי קרא דאלו ביין מע"ש ליכא לאוקמי דסיפא דמתני' הכי מיתני' בספרי ריה"ג אומר מיין ושבר יזיר לאסור יין מעשר מכלל דת"ק לא איירי ביין מעשר ומשו"ה בעי תלמודא ומאי יין מצוה דקאמר ת"ק עכ"ל:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה