שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן קלח
בדין נזיר שגילח בסם אם סותר הנזירות.
בס' מנחת חינוך מצוה שע"ד כתב דלשיטת הרמב"ם דאינו סותר אלא אם גילח כעין תער הה"ד דאם גילח בסם דאינו סותר דהא פסק הרמב"ם דאם גילח בסם אינו עובר משום דאינו כעין תער. ולע"ד תמוהא דהא בדף מ"ד ילפינן זה שאם גילח סותר נזירותו משום דבעינן גידול שיער וליכא ופירשו התוס' והרא"ש דהיינו משום שמחוייב לגלח בתשלום ימי נזירותו וא"כ למה לא יסתור בגילח בסם הא בעינן גידול שיער וליכא ועכ"ח צ"ל דדוקא אם גילח שלא כעין תער בכמות דהיינו שהניח כדי לכוף ראשו לעיקרו שיכול לקיים עכ"פ מצות גלוח רק שאינו מקיים מצוה מן המובחר בזה פסק הרמב"ם דאיני סותר אבל זה שכתב הרמב"ם דאם גילח בסם מיקרי שלא כעין תער היינו באיכות או כמש"כ האורח מישור בסוף ספרו על הרמב"ם דהוי רק גרמא שלא העביר בידים או כמו שהביא בשו"ת חיים שאל תשובה נ"ב בשם המג"א בספרו זית רענן לפי שאין השערות נופלות מיד וא"כ מה זה ענין שנימא מה"ט שלא יסתור נזירותו. אולם נראה כדעת המנחת חינוך מדאמרו בש"ס בדיבור אחד כעין תער על מלקות ועל סתירה נראה מזה דכל שנחשב שלא כעין תער למלקות מיחשב נמי שלא כעין תער לענין סתירה. ויש ליתן טעם לזה עפמש"כ בסי' קל"ז אות ה' דזה שאינו סותר רק באם גילח כעין תער הוא מדסמכה תורה גדל פרע לתער לא יעבור קבלו חכז"ל דאינו סותר רק ביש בו חיוב משום תער לא יעבור דזה שסותר הוא משום דבעינן גלוח אחרונה וסותר כדי שיעור גידול פרע ולפי"ז בגילח בסם שלדעת הרמב"ם אין בו חיוב מלקות הה"ד דאינו סותר: