אור ברסלב
שאול שאל סימן קכו

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן קכו

סימן קכה

בדין נתן סאה ונטל סאה עד מחצה על מחצה.

בשו"ת ח"ס חיו"ד תשובה רי"ד כתב שהראב"ד שפירש המשנה בפ"ו דמקואות שאם הי' בעליונה מ"ס ממלא בכתף עד שיורד לתחתונה מ"ס דמיירי במכוונין דוקא וכשר משום דהוי מחצה על מחצה עכ"ח פסק כלישנא קמא ביבמות דאינו פסול אלא כשניטל רובו. ולע"ד תמוהא דא"כ איך לא הקשה הש"ס ביבמות על לישנא דבעינן דנשתייר רובא ממשנה זו. ועוד תמוהא דהא באותו דיבור הביא הח"ס השגת הרז"ה על הראב"ד באות ב' ושם כתב הרז"ה לשון הראב"ד דמסתבר כלישנא בתרא ממתני' דמים שאובין ומי גשמים שנתערבו בחצר דבמחצה על מחצה פסול הרי מפורש דפסק כלישנא בתרא. וכן בריש שער המים כשפלפל הראב"ד בדין מחצה נוטפין ומחצה זוחלין כתב דמסתבר דפסול. ממשנה דמקואות ומשמעתא דיבמות פרק הערל. הרי שהביא ראי' לפסול במחצה נוטפין מלישנא בתרא דיבמות במחצה שאובין. וגם אח"ז בדין מקוה שלימה אי נפסלת בשאובין כתב וז"ל ומסתברא לחומרא דשאני הכשירה דמקוה דכיון דמיא קא חסרי ואזלי כי חסרי מ"ס משה' קא מהני בה' מחצה שאובין למי פסלינה' והוי כנטל סאה ונתן סאה דבעינן דנשתייר רובו עכ"ל א"כ ברור הוא מכמה מקומות דהראב"ד פסק כלישנא בתרא. ונראה שיצא להח"ס כן ממה שסיים הראב"ד שם וז"ל וש"מ דלא קפדינן בכה"ג אלא דלא נשקל רובו וכתרוצא דתריץ בפ' הערל עכ"ד והיינו כלישנא קמא שם:

ולע"ד נשמר הראב"ד מקושיא זו במה שכתב "בכה"ג" דכוונתו דהא שם איכא חד לישנא דגם בנתן סאה ונטל סאה אינו פסול במחצה על מחצה ולכך בכה"ג דמיירי מתני' דאינו נוטל בידים אלא שיורדין מעצמן בזה גם אידך לישנא מודה דאינו פוסל במחצה על מחצה. מי' עדיין יקשה דהא כתב הראב"ד שאם נפלו מ"ס שאובין לתוך מקוה שלימה כי קא חסרי ואזלי מי המקוה מיד נפסלת והלא שם ג"כ אינו נוטל בידים וחסרו מעצמן והוא דומה לדין ממלא בעליונה ויורד לתחתונה דכתב הראב"ד שהוא כשר במחצה על מחצה. ואולי י"ל דהראב"ד מיירי כאן שנפלו מ"ס שאובין בבת אחת דבכה"ג פוסל גם במחצה על מחצה משא"כ כשממלא בכתף מעט מעט אין כח בשאובין להתגבר על הגשמים רק אם הם הרוב אבל במחצה על מחצה אין בכחם לפסול המ"ס גשמים שהם בחיבור והשאובין באים מעט מעט. אחר זמן בא לידי ס' נחל אשכול וראיתי שהתעורר בזה דיש לחלק בין שנטל בידים דנפסל במחצה להיכי דירדו מעצמן דאינו נפסל במחצה אלא שכתב שצריכין לומר שראב"ד חזר בו בפ"ג ממש"כ בפ"א דגם בחסרו מעצמן נפסל במחצה ע"מ ולע"ד א"צ לזה דיש לחלק כמו שכתבנו שאם נפלו מעט מעט אינו נפסל במחצה אם לא נטול בידים. והגאון מו"ה שאול זצ"ל האב"ד דק"ק סיקס השיב לי מדברי הח"ס ביו"ד תשובה רי"א שכתב דאין לחלק בין מחצה לרוב דאם ברוב חוזר וניער הה"ד במחצה. ולע"ד יש לחלק דבשלמא בשאובין שהם פוסלין המי גשמים ואם גם נתוספו אח"כ מי גשמים לא מהני כלום בזה י"ל דאין כח במחצה הבא מעט מעט להתגבר על חצי האחר ולפוסלו ולמושכו עמו להיות נעשה ג"כ שאובין אבל בנידון הח"ס דקאי בנוטפין וזוחלין דשם גם אם רבו הנוטפין על הזוחלין אין הזוחלין נפסלין בזה ואם אח"כ יתוסף עליהן זוחלין כשרין הן וא"כ אין הנוטפין מושכין אחריהן הזוחלין בזה שפיר י"ל דכל שיש מחצה נוטפין אין עליהם דין מעיין ומטהרין רק באשבורן אבל בשאובין שנימא שמתגברין על הני גשמים לפסול אותם בזה שפיר י"ל דעד דאיכא רוב שאובין אין בהם כח לפוסלן. ובדבר סתירת הראב"ד בענין מחצה על מחצה כתב לי דהראב"ד אין כוונתו לפסוק להלכה דמע"מ כשר רק שכתב דמתני' דממלא בכתף ס"ל כך אבל כיון שיש בזה סתירת משניות דמתני' דעוקה שבחצר ס"ל דמע"מ פסול לכך פסק הראב"ד לחומרא ובזה מיושב קושית הרז"ה דלמה לא הקשו ביבמות למ"ד מע"מ כשר ממתני' דעוקה שבחצר ולהנ"ל י"ל כיון דמשניות סותרות את זו לא הביאן הש"ס כלל להקשות מהם. ולע"ד אין בזה מזור להקושיא דהו"ל להש"ס להקשות למאן דפוסל במע"מ ממתני' דממלא בכתף ואין ראי' לפסול ממתני' דעוקה שבחצר דשאני התם בעשיית מקוה בתחלה יש להחמיר יותר ועיין מש"כ (בסי' קכ"ז וגם מוכח דראב"ד פסק להלכה כמתני' דממלא בכתף דהא העתיקה הרמב"ם להלכה בחיבורו ולא השיגו הראב"ד:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה