אור ברסלב
שאול שאל סימן קכג

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן קכג

סימן קכב

באותו ענין.

גיסי הגאון שליט"א השיב על מש"כ באות ג' שטעם יתידות המושחות שמק"ט משום שחיבורן לקרקע הוא רק חיבור עראי לשעה שאין לפרש כן דבריהם מאחר שמפורש כתבו שהטעם משום שמשמשין לדבר המטולטל ולע"ד אין זה סתירה דהא למה שבארנו זו באמת כוונתם דמאחר שמשמשין לצורך דבר שדרכו לטלטלו תמיד ממקום למקום לכך אין חיבורם במקום זה חיבור לפי שהוא רק לשעה עד משך זמן שצריך למדוד בשלשלת באותו מקום ולאחר שעה מנתק אותן מחיבורן והבאתי בשם מפרש התוספתא שהוסיף על דברי הר"ש והרא"ש תיבות ממקום למקום וכוונתו מבואר דכיון שהם משמשין לצורך דבר המתנולטל ממקום למקום לא מיקרי מחובר לקרקע:

ב) עוד הביא גיסי הה"ג שליט"א ראי' נגד פירושי ממש"כ הרא"ש בפי"ב מ"ג על מה שאמרו אונקלי שבכותלים טהורה וז"ל ואינם מחוברים תמיד אלא פעמים מסירים אותם דאל"ה פשיטא דכל המחובר לקרקע טהור עכ"ל ומעתה אם הי' כוונת הרא"ש גבי יתידות כפירושי הי' לו להרא"ש לומר גבי יתידות זה הלשון שכתב באונקלי שבכותלים שהטעם שמק"ט לפי שלפעמים מסירים אותם ולע"ד אין זה סתירה דביתידות ל"ש לומר שפעמים מסירין אותם דזה דרכם בכל שעה מאחר שמתנולטל תמיד ממקום למקום מאחר שמשמשין לצורך דבר המטלטל ממקום למקום ובמקום שנצרך לו האוהל עראי או המושחות שם הוא נועץ היתידות משא"כ באונקלי שבכותלים הי' מקום לטעות שהם נשארו מחוברים במקומן לעולם לכך הוצרך לפרש שמסירין אותם לפעמים והרי הר"ש שם פירש באמת שהטעם שבאונקלי כותלים טהורים לפי שמשמשין רק בחיבורן לקרקע אבל הרא"ש כראה דחולק בזה על הר"ש וסובר כפירוש הרמב"ם שם דהטעם שאונקלי כותלים טהורים לפי שאין להם שם בפ"ע דבענינים כאלו מיירי שם במשניות הללו ולזה הוקשה לו ל"ל האי טעמא באונקלי שבכותלים תיפ"ל שהם טהורים לפי שהם מחוברים לקרקע לכך כתב שאין טהירם מטעם זה לפי שחיבורם רק חיבור עראי דלאחר שעה מסירם ונמצא א"כ שמדברי הרא"ש שם ראי' לפירושינו. וגם הר"ש דס"ל דאונקלי שבכותלים לא הוי חיבור עראי מ"מ ביתידות אוהלים ומישחות שהם מתטלטלים תמיד גם הוא ס"ל דהוי רק חיבור עראי ומק"ט. וראי' לדברינו ממש"כ הרא"ש בפי"א מ"ב וז"ל פירוש שיש לו שם בפ"ע שאין לו שם טפל לכלי אחר כגון כיסוי או אונקלי שבכותל וכו' עכ"ל הרי מפורש דהרא"ש חולק על הר"ש וס"ל כפירוש הרמב"ם שם דטעם אונקלי כותלים שהם טהורים לפי שאין להם שם בפ"ע. ונראה שהרמב"ם והרא"ש ס"ל דאונקלי שבכותל אין זה אותו כלי שנקרא גולת המובא בתוספתא שהביא הר"ש דעליו אמרו בתוספתא שמשמש עם הקרקע אבל על אונקלי שבכותל לא אמרו כן:

ג) ועל מש"כ לדחות הראי' מיתידות עפ"י החילוק שחילק האמרי אש בין דבר שמשמש את הקרקע לבין דבר שמחובר לקרקע השיב גיסי הרה"ג ני' שדקדוק חלוש הוא לחלק בין משמש את הקרקע לבין מחובר לקרקע דכוונתם אחת הוא. והנה כזה כתב גם הגידולי טהרה בתשובה ג' על הנוב"י שרוצה לחלק דלא מיקרי משמש את הקרקע רק אם הקרקע מסייע ג"כ לתשמיש וכתב הג"ט שהוא דקדוק קל דענין זה נשנה במשנה ובתוספתא בחילוף לשונות וכן נלע"ד כדבריו דכל מקום שאמרו דכיון דמשמש לקרקע טהור הכוונה משום שמחובר לקרקע ועיין בסי' קט"ז בארנו שאם משמש את הקרקע בתלוש בלי חיבור לקרקע מק"ט אולם אני כתבתי למש"כ גיסי הה"ג שליט"א להוכיח סברתו משו"ת אמרי אש לזה כתבתי דהא האמרי חש מחלק בזה בין משמש את הקרקע למחובר לקרקע וא"כ לדבריו בלא"ה אין ראי' מיתידות די"ל דרק לשמש עם הקרקע כתבו כן. חולם כבר כתבתי שם דלע"ד העיקר שטעמם משים דהוי חיבור עראי ועיין בסי' קט"ו וסי' קכ"ב וסי' רכ"א כתבנו ראיות נכונות לסברא זו דחיבור עראי לא מיקרי חיבור ומק"ט:

ד) ועל מה שכתבתי באות ד' להוכיח משו"ת אמרי אש דלא ס"ל לחלק במחובר לקרקע בין אם הוא משמש לצורך דבר תלוש או לצורך דבר מחובר השיב גיסי הה"ג שליט"א דכוונת הגאון אמרי אש באמת לדחות גם ההיתר משום דמחובר לקרקע מטעם שמשמש לצורך דבר תלוש רק כדי שלא יטעון הטוען מנין לו לעשות חילוק בזה דלמא כל המחובר לקרקע טהור לזה דחה מכח דברי הרשב"א דלא בכל דבר המחובר לקרקע אמרו שאינו מק"ט ולע"ד המעיין באמרי אש ימצא שאין לשונו סובל לפרש כוונתו כן דכשדן מטעם דמחובר לקרקע כקרקע לא זכר כלל הא דאינו משמש את הקרקע. וגם אין דמיון כלל לשני ענינים אלו דבתנור הטעם לפי שאין חיבורו חיבור גמור וכאן לדעת גיסי הה"ג שליט"א הטעם לפי שהחיבור לצורך דבר תלוש ואיך אפשר ללמוד זה מזה:

ה) ועל הראי' שהבאתי מפ"ו דכלים מ"א השיב גיסי הה"ג שליט"א דלכאור' קשה כן גם מאונקלי שבכותל דלדעת הר"ש הטעם שהוא טהור משום דמחובר לקרקע והרי גם שם החיבור לקרקע לצורך דבר תלוש לתלות עליו כלים אולם לק"מ דע"כ לא אמרינן דדבר המחובר לקרקע לצורך דבר תלוש המטולטל מק"ט אלא כעין יתידות אוהלים ומשוחות דהאוהלים והמשוחית הם מחוברים כאחד תמיד עם היתידות ונראה ומוכח דלצורך התלוש משמש החיבור בקרקע בזה אמרינן כיון שנראה שהחיבור לקרקע הוא רק לצורך דבר המטולטל לכך לא היי חיבור משא"כ באונקלי שבכותל או ג' מסמרים שהם קבועים ומחוברים בלי דבר המטולטל רק לפעמים תולין עליהם כלים או שופתן עליהן הקדירה אבל נשארו הם מחוברים גם אם יקחו משם הכלים והקדירה ונשארו קבועין ומחוברין בם בפ"ע בכעין זה מיקרי אין תשמישן ריעין [ו ו אלא עם הקרקע ר"ל דנשאר לבד קבוע בקרקע בזה היי כקרקע מטהיר ולע"ד זר ותמוהא לחלק בזה בין אם הדבר תלוש מונח עליו בעת חיבורו בקרקע או לא וכי נימא שטעם שמקינו הוא משים מראית עין עד שנחלק בין אם רואים תמיד הדבר תלוש בעת חיבירו לקרקע או לא והחילוק הברור כמו שכתבנו שבאונקלי ובג' מסמרים ס"ל דלא מיקרי חיבור עראי משא"כ ביתידות שדרכן להוציאן בכל שעה ואין דרכן להיות קבוע ומחובר בארץ רק בעת השימוש פעם במקום זה ופעם במקום אחר ומיד לאחר שכלה השימוש במקום זה דרכן להוציאן משם משא"כ באונקלי שבכותל ובג' מסמרין גם לאחר השימוש דרכן להניחן שם במקומן להשתמש בם פעם אחר:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה