שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן קיז **(*)**
בדין נזיר שגילח בסם אם חייב מלקות.
דעת הרמב"ם דנזיר שגילח בסם אינו עובר על ל דתער לא יעבור. אולם הערוך פירש הא דתני בברייתא מירט בנזיר דף ל"ט שהפירוש שגילח בסם וכ"כ הרא"ש בתוספותיו לנזיר וא"כ הא בתניא אידך וכן בתניא כותי' דרב חסדא קתני מירט שהוא בסם ואעפי"כ מבואר דעובר בלאו וחייב עליו עכ"ח דהם חולקים על הרמב"ם וכן נלע"ד שהוא דעת התוס' שם כי המפרש לנזיר פירש על מירטו שהוא שתלשו מעיקרו והתוס' שם לא פירשו כלום ונראה דהם פירשו כהערוך דכן מוכח דהא ביאר הרמב"ם בספר המצות הטעם שאינו לוקה אם גילח בסם הוא משום דסם לא הוי כעין תער והתוס' כתבו מפורש בדף מ' ע"א בד"ה נשא דסם הוי כעין תער וא"כ ברור דס"ל דלוקין בגילח בסם. וראיתי באורה מישור בסוף ספרו בחידושיו על הרמב"ם שכתב ראי' לדעת הרמב"ם דאינו עובר בלאו אם גילח בסם דהא רבי ס"ל דמדכתיב עד מלאת סמוך לתער לא יעבור מוכח דאחר מלאת הוא בתער א"כ לפי"ז על כל דבר שעובר תוך מלאת מקיים בזה המצוה אחר מלאת א"כ מאחר דלא מקיים מצות גלוח אחר מלאת בסם כמפורש בדף מ' מוכרח דקודם מלאת אינו עובר בלאו אם גילח בסם עכ"ד ולע"ד תמוהא מאוד דא"כ לדבריו לא יתחייב בתוך מלאת באם גילח בכל המעבירין כעין תער דהא לכ"ע אינו מקיים מצות גלוח בשאר מעבירין כעין תער א"ו דזה ליתא ועד מלאת לא קאי רק על תער ולא על לא יעבור וא"כ שפיר איכ"ל דסם הוא בכלל לא יעבור וכ"כ הלח"מ די"ל דעובר בלאו אם גילח בסם: