אור ברסלב
שאול שאל סימן קי

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן קי

סימן קז

בדין אשה ששמשה עם בעלה ובבוקר מצאה בחלוקה שפשטה בערב כתם אם צריכה כפרה.

בפתחי תשובה סי' קפ"ה הביא בשם שו"ת מאיר נתיבים תשובה ע"ג דא"צ כפרה בכה"ג ואין ספר זה מצוי אצלי אבל כדבריו מבואר בשלטי גבורים רפ"ב דשבועות והביאו גם בשו"ת מהר"ם מלובלין תשובה ב' וכנראה ס"ל כן להלכה. אולם בשו"ת דברי חיים ח"ב תשובה ס"ח כתב דאע"ג דמתוס' פסחים דף ע"ב ע"ב משמע דאם לא היתה מחוייבת לבדוק פטורה מקרבן יש ליישב דבריהם לדברי הרמב"ם להלכה דכן קייל"ן בכמה מקומות דמאי הו"ל למיעבד אינו פוטר מחטאת כמבואר ביבמות דאשה הנשאית עפ"י עדים שהעידו שמת בעלה אע"ג דמותרת לבעלה דמאי הו"ל למיעבד אלמא דכאנוסה חשובה אעפי"כ מפורש במשנה דחייבת בקרבן וכן העושה עפ"י ב"ד באופן שהב"ד פטור מקרבן חייב העושה ומצינו שחייב על ביאת מקדש בהעלם שרץ ותינוק שנשבה בין העכו"ם עכ"פ חייב חטאת אחת אלמא דגם אם לא הי' מחוייב לבדוק כל שאפשר הי' להתברר ולא בדק וחקר לא מיקרי אונס מה שלא הי' בידו לברר בקל והא דמבואר בשו"ע דאם נמצא על שלו א"צ כפרה היינו משים דשם אסורה לבדוק קודם תשמיש שלא יהא לבו נוקפו אבל החלוק שהי' אפשר לבדוק עוד קודם לזה הגם שאינו מחוייבת לבדוק כיון שאם בדקה הי' מבורר האיסור צריכה כפרה עכ"ד והנה גם בנוב"י מה"ת תשובה צ"ו כתב בדרך ראשון דרק מה"ט מיחשב כאנוסה משום דאל"כ יהי' לבו נוקפו ופורש אולם לא הונח לו תירוץ זה משום דמתוס' ורמב"ן בר"פ החולץ מוכח דסברי גם היכי שלא שייך זה הטעם דלבו נוקפו ופורש מ"מ כל שסמך על הרוב מיקרי אנוס ולכך כתב דרך אחר בישוב ש"ס דנדה דף י"ב דמה שאמרו לחייב בעלה חטאת איסור חטאת קאמרי ולא חטאת ממש וכתבתי בסי' שלפ"ז שכדבריו מבואר בתוספי הרא"ש. ולע"ד מוכח כשלטי הגיבורים מלשון שו"ת מהר"ם מרוטנבורג תשובה תרכ"ב שכתב וז"ל פטורה חדא דאנוסא היא כמבואר בשבועות י"ח ועוד דמבואר בנדה דף י"ב דלא החמירו עלי' לבדוק אלא בזמן דאיכא טהרות אבל בזה"ז דליכא טהרות לא בעי בדיקה וא"כ מאי כפרה שייך כאן עכ"ד ולשונו מוכיח דכל דלא בעי בדיקה ל"ש כפרה. וכן מבואר ממה שהביא השלטי גיבורים בשם הגהות ר"י מדורא שמהר"ם הוסיף שאסור לומר שצריכה כפרה דא"כ יהי' לבו נוקפו עכ"ד מבואר מדבריו שעיקר הטעם שא"צ כפרה הוא משום דהוי אנוסה אלא שהוסיף שיש גם איסור לומר שצריכה כפרה מטעם דא"כ יהי' לבו נוקפו. ועוד נלע"ד כי גם אם נתפוס טעם זה משום שלא יהא לבו נוקפו מפורש מ"מ גם אצלה שייך טעם זה דאם לא בדקה חלוקה ביום תמנע מלשמש בלילה כי אז אינו רשאית לבדוק כדי שלא יהא לבו של בעל נוקפו וכן מצאתי בתשב"ץ הקטן סי' תע"ה שכתב בשם מהר"ם וז"ל ואשה ששמשה שלא בשעת וסתה ולמחר בדקה ומצאה דם אינו צריכה כפרה כדי שלא יהא לבה נוקפה ותפרוש פעם אחרת דכל כי האי גוני אנוסה הוא ובשבועות דף י"ח קרי לה אונס ואונס רחמנא פטרי' עכ"ל הרי שכתב שיש לחוש שהוא תפריש פעם אחרת מחמת שיהא לבה נוקפה בשביל דם טהור דבזה מחמירין כהראב"ד מ"מ יש ספק שמא לא ראתה כלל וזה כ"ש כאן דאין פתיחת הקבר בלא דם. ובשו"ת נהרי אפרסמון הביא בשם שו"ת אבני צדק שאם יודעים שודאי הכניס בעומק הרבה יש להחמיר לכתחלה כנוב"י ואם אין יודעים אם נגע שם טהורה ואין הספר ת"י:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה