אור ברסלב
שאול שאל סימן קטו

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן קטו

סימן קיג

בדין דבר שאי אפשר להשתמש בו רק בצירוף עם הקרקע אם אינו מק"ט אפי' כשאין שימושו במחובר לקרקע רק שהוא מונח ע"ג קרקע.

בשו"ת נטע שורק תשובה פ"ה הביא בשם ס' משנה אחרונה על משניות שכתב בפי"א דכלים מ"ב דכל שנעשה לשמש את הקרקע בלבד ואין לו תשמיש אחר אפי' אינו מחובר בקרקע וגם אין עתיד לחברו אינו מק"ט כדמוכח פי"א דכלים מ"ד דנגר טמא מפני גלוסתרא שבראשו ואי לאו הגלוסתרא טהור אע"ג דאינו מחובר וכן מוכח בפי"ד מ"ג גבי יתידות אוהלים עכ"ל ולע"ד תמיהא דהא מפורש בר"ש ורא"ש שם במ"ה דנגר נעוץ בקרקע ואינו מטמא מחובר לקרקע. וגם הראי' מיתידות תמוהא דשם משמיענו דגם בשעה שהן משמשין ואז הם מחוברים לארץ ג"כ מק"ט וכ"כ הרמב"ם בחיבורו פ"ט מכלים ה"ד ח"ל שלשלת של מושחי קרקע ויתידותיהן שתוקעין בקרקע בשעה שמושחין מקבלין טומאה עכ"ל וא"כ אין מזה ראי' לדבר שעשוי להשתמש לעולם בתלוש עם הקרקע שיהי' טהור:

ב) ולע"ד ראי' דגם כלי כזה שאין לו תשמיש אחר רק עם הקרקע מ"מ כל שחיכו משמש במחובר לקרקע מק"ט דהא תנור וכירים אין לו תשמיש אחר רק לשמש עם הקרקע דהא אין להם שולים ורצפת הקרקע הוא תחתית התנור כמפורש ברפ"ה דכלים ומ"מ תנור של מתכות רק כשהוא מחובר אינו מק"ט שכ"כ הרמב"ם בפי' המשניות שם מי"א ובחיבורו פט"ו ה"ו דרק כשהוא מחובר לקרקע אינו מק"ט אבל אם משמשין בו בלי חיבור בקרקע מק"ט. ומי' אפשר לדחות משום דיש שעושין להן בסיס ואין מעמידין אותן על הארץ כמש"כ הרע"ב רפ"ג דב"ב ותוי"ט רפ"ה דכלים אבל רחוק הוא דא"כ לא הו"ל לרמב"ם לסתום כן בסתם תנור:

ג) ועוד ראי' מפ"ט מ"ח דאמרו דפורנה טהורה ומפורש בתוספתא שם הטעם שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע וכתב התוי"ט שם דלכך פתחו בצדו להכניס שם הקדירות ולהעמידם על רצפת הקרקע משא"כ בתנור וכירה שמעמיד הקדירות על גבן עכ"ל ובכ"ז כתב התוי"ט שם דמזה הטעם הוא טהור לפי שלא טימאה תורה במחובר לקרקע שאינו נעשה אלא לקרקע עכ"ל מבואר מדבריו שגם פורנה שאין לו שימוש אחר רק עם הקרקע מ"מ אם לא הי' דרכו להשתמש בו במחובר לקרקע הי' מק"ט כמו שכתב התוי"ט שבמחובר לא טימאה התורה דבר שאינו נעשה אלא לקרקע:

ד) אמנם לכאור' יש סתירה לדברי התוי"ט ממש"כ התוס' בב"ב דף ס"ו בשם הרשב"א דס"ל דתנור וכירים אין חיבורן לארץ נחשב כחיבור וזה שטימאה תורה תנור וכירים אין זה גזה"כ רק שאינו חיבור מעליא ולכך גם בתנור של מתכות שאין בו גזה"כ מ"מ ס"ל לרשב"א דמטמא כשהוא במחובר עיין מש"כ בענין זה בסי' קכ"ב ולפי"ז צריך ביאור לשיטת הרשב"א למה יהא פורנה טהור הא מסתמא אין חיבורו נחשב חיבור כמו תנור וכירים והי' לכאור' מוכרח מזה דס"ל לרשב"א דדבר שאין לו תשמיש אחר רק עם הקרקע גם כשאין מחובר ואין עתיד לחברו מ"מ אין מק"ט. מי' אין זה מוכרח די"ל דדוקא כשהיא עשוי בצורת תנור וכירים אין חיבורו חיבור מעליא משא"כ בפורנה הוי חיבורו חיבור גמור. וגם למה שכתבתי בסי' הנ"ל דסברת הרשב"א דהוי רק חיבור עראי כיון דתנור וכירים הוי כלי המתטלטל ופעם מעמידו במקום זה ופעם במקום אחר ולכך לא מיחשב חיבורו חיבור י"ל דפורנה שהוא גדולה אין דרכה להתטלטל תמיד ולכך הוי חיבורו חיבור גמור. ועוד י"ל עפ"י שכתב בס' גידולי טהרה תשובה ג' דה"ט דפורנה טהורה לפי שאין הפורנה עיקר רק קרקע עילם הוא העיקר שעושה עיקר השימוש והפורנה רק טפל לקרקע ולפי"ז אין מזה ראי' לדבר אחר שמשמש עם הקרקע:

ה) עכ"פ יצא לנו מדברי התוי"ט דגם דבר שאין לו שימוש אחר רק עם הקרקע בכ"ז רק אם הוא מחובר לקרקע אינו מק"ט אבל אם משמש עם הקרקע בעודו תלוש מק"ט. וגם הדברים המוזכרים בכלים פי"א מ"ב נראה שאין להם תשמיש אחר רק עם הקרקע ובכ"ז כתב הרא"ש שם דרק אם משתמשין במחובר לקרקע אין מק"ט. וראיתי בשו"ת כתב סופר תשובה ק"א כתב דאפשר בדברים שאי אפשר להשתמש בהן רק במחובר לקרקע וגם אי נחסרו מהקרקע אי אפשר להשתמש בהקרקע כמו דברים המנויין במ"ב פי"א דכלים גם הטור ושו"ע מודים שא"צ להיות מחובר לקרקע רק סיים שלא סמך לבו להקל כי לא מצא חבר לדבריו והביא שם מפורנה שזכרנו. והנה כבר כתבנו שמפורש ברא"ש שם דגם דברים המנויין בפי"א מ"ב רק אם משמשין בחיבור לקרקע אין מק"ט וכן דעת התוי"ט בפורנה:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה