שאול שאל· רבי שאול בראך
סימן מו
דין חלב ריש מעי אם סותם.
בשו"ת שער אפרים תשובה ס"ב התיר בריש מעי שניקר וחלב סותם משום דלגאונים דמפרשי ריש מעי על חלחלת דקין הסמוכין לקיבה מותרין אפי' באכילה וא"כ לדידן עכ"פ סותם כמו שאמר רב נחמן בחלב היתר שעל הקיבה והשיג עליו בשו"ת שב יעקב תשובה כ"ו דשאני קיבה משום דטעם המתירין דס"ל דכל שאינו תותב מותר וטעם האוסרין דס"ל כרי"ש דגם אם אינו תותב כל שהוא קרום ונקלף אסור ולכך שפיר אמר ר"נ דגם להאוסרים אותו באכילה מ"מ עכ"פ סותם דמאחר דאינו תותב מיהדק יפה ולכך סותם משא"כ בחלב ריש מעי דלרוב הפוסקים הוא אסור משום שהוא תקו"נ בזה ל"ש להתיר מטעם דלשיטת הגאונים מותר באכילה דהא לרוב הפוסקים הוא תותב ואינו מהודק ולכך אינו סותם. וכתב הכו"פ בסי' ס"ד דזה הפירוש כבר קדמו הרשב"א בתה"א אבל כל זה ניחא להרשב"א לשיטתו שס"ל בפירוש לישנא אחרינא כפי' התוס' דלדידן לא סתום בניחותא אבל לפרש"י דגם ללשון ב' הפירוש בלשון בתמי' א"כ אי אפשר לפרש כפירוש הרשב"א דהא ללישנא אחרינא טעם האוסרין משום שהוא תותב ולע"ד תמוהא דלהדיא כתב הרשב"א בתה"א סוף שער שלישי בית שלישי כפרש"י דגם ללשון ב' הפירוש בלשון בתמי' דהא כתב דרב נחמן אתיא דלא כלישנא בתרא וא"כ יקשה קושית הכו"פ על הרשב"א אמנם באמת לק"מ די"ל דהרשב"א ס"ל דגם ללישנא אחרינא טעם האוסרין הוא משום דס"ל להלכה כר"ש דגם קו"נ אסור וא"כ א"ש פירושו גם ללישנא אחרינא וכן מצאתי להראב"ד בפירושו לתו"כ שכתב דגם ללישנא אחרינא פליגו בפלוגתת ריש ורע"ק: