אור ברסלב
שאול שאל סימן כא

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן כא

סימן כ

בדין יתר דק שאינו מחובר למעלה ולמטה כאצבע רק בעד אחד הוא כאחד כאצבע אם הוא רם ספק טריפה או ודאי טריפה.

בסי' מ"ז פסק רמ"א דאם אין היתר מחובר כאצבע למעלה וגם למטה הוא טריפה אמנם הוא רק טריפה מספק דלמ"ד אע"ג דלא הדרי ערבי כשר כל שמחובר למעלה אע"ג שאין מחובר למטה רק לפי שאנו מסופקין אם הלכה כמ"ד והוא דהדרי ערבי או כמ"ד אע"ג דלא הדרי ערבי לכך הוא טריפה מספק. אבל יקשה ע"ז דזה א"ש בשו"ע שאין דרכו לדקדק ולפרש שהוא רק טריפה מספק אבל הרמב"ם שדרכו תמיד לפרש מה שהוא טריפה מספק יקשה למה סתם כאן שאם אין מחובר למטה ולמעלה הוא טריפה דמשמע מזה שהוא טריפה ודאי. והנה לפירוש הר"ן בדעת הרמב"ם יש לישב קצת דמאחר דבזה שכתב הרמב"ם והרי הוא מובדל הוא כולל ב' ענינים דק פתוח יתר ששופך לחוץ ודק סתום בראשו ומאחר דלפירוש הר"ן בדק פתות בראשו ושפך לחוץ הוי לכ"ע טריפה וא"כ הוי ודאי טריפה לכך לא הי' אפשר לכתוב שהוא טריפה מספק משום דיש בו גם טריפות אחת שהוא ודאי. מי' גם זה אינו מרווה דעת דהא גופי' יקשה דה"ל להרמב"ם לחלקן לשתים ולפרש דבפיו פתוח ושופך לחוץ הוי ודאי טריפה ובפיו סתום בראשו הוי רק ספק טריפה:

והנלע"ד דהנה לכאור' תמוהא למה בנתערבו למטה ולא נתערבו למעלה טריפה וכי יגרע זה מתרתי סני דיבי דקייל"ן דכל דשפכי להדדי כשר וא"כ כל שהיתר מתערב למטה עם הדק העיקר הרי שופך לתוכו ושופכין כאחד וכמש"כ הר"ן בסוגיין. והנה לשיטת בעל העיטור שהבאתי בסי' שאח"ז דס"ל דתרתי סני דיבי טריפה גם בשופכין להדדי ואין כשר ע"י דשופכין להדדי רק בחדא ומתחזי כתרתי א"ש דה"ט דביתר דק אינו מועיל שפיכתן כאחד לפי שניכר שהם שני דקין ורק במחוברין למעלה ולמטה אז הוי כחדא. אבל לשיטת בה"ג שכתבנו שם דגם בתרתי סני דיבי גמורים כשר ע"י דשפכי להדדי וכן נראה מסתימת כל הפוסקים וקשה כנ"ל. והנלע"ד דכל שהדק היתר פתוח בראשו ומתחבר אל עיקר הדק מיקרי רק שפיכתן כאחד כמש"כ הר"ן דהדק היתר שופך אל דק העיקר אבל לא מיקרי שפכי להדדי דאין הדק העיקר שופך לתוכו כי דק היתר נתחבר ונתבטל אצל רק העיקר משא"כ בסני דיבי שהם סתומים בראשם אם מחוברים זה לזה ושפכי זה לתוך זה מיקרי שפיר שפכי אהדדי וכשר:

ב) אמנם מצאתי סתירה לזה בבעל העיטור שכתב במעשה שיצא בשליש המעיים כעין סני דיבי והטריף מטעם תרתי סני דיבי ואע"ג דשפיך לתוך המעיים ואמרינן אי שפכי להדדי כשר וכו' עיין בסי' שאח"ז הבאתי כל לשונו הרי מבואר דבעל העיטור ס"ל דגם אם בראש מחובר היתר סני דיבי למעיים מיקרי שפכי להדדי שהרי שקיל וטרי דליתכשר מטעם דשפכי להדדי. אולם תמוהא מאוד דא"כ האיך משכחת לה תרתי סני דיבי דלא שפכן להדדי הלא כל סני דיבי יוצא מעיקר המעיים ולשיטתו עי"ז שיוצא , רעי מגוף המעי לסני דיבי עיקרי שפכי אהדדי ואולי י"ל דס"ל לבעל העיטור דדוקא אם סני דיבי היתר עומד למעלה או למטה מסני דיבי העיקר שאז אם האחד מהן יוצא רעי ממנו לגוף המעיים חוזר משם ונכנס לתוך סני דיבי האחר זה מיקרי שפכי להדדי אבל כששני הסני דיבי עומדים זה אצל זה ושופכין יחד לתוך המעי העיקר זה לא מיקרי שפכי אהדדי ואז צריך דוקא שיהי' הסני דיבי עצמם מחוברים ע"י נקב מזה לזה שע"י שפכי אהדדי. ומצאתי סעד לחילוק זה בראב"ן סי' רס"ד שכתב וז"ל ותרתי סכי דיבי המונחין זה אצל זה ממקום אחד וכלין אל מקום אחר הוי יתיר וכנטול דמי והוי כנקב למעלה וכנקב למטה וטריפה אבל אם זה למעלה מזה שנשפך אחד לחבירו כשירה עכ"ל נראה שהוא מחלק כעין החילוק שכתבנו לדעת בעל העיטור. וזה שכתב שהם מונחים זה אצל זה כוונתו זה לעומת זה בצד שכנגדו וע"ז אמר כאלו נקב למעלה וכנגדו מתחת למטה ובזה הוא טריפה אבל אם האחד עומד למעלה מן האחר שאז שופך העליון לתחתון מיקרי דשפכי להדדי וכשר. אולם לא ראיתי לאחד מן הפוסקים שיזכירו ראב"ן הנ"ל:

ולענין קושיתינו נראה שם מדברי בעל העיטור דס"ל דטריפות יתר דק וטריפות יתר סני דיבי שני מיני טריפות הן ואין לדמות זה לזה ולהקשות מזה לזה די"ל דכך קבלו דיתר סני דיבי מתכשר ע"י דשפכי להדדי ויתר דק אינו מתכשר רק במחובר למעלה וגם למטה:

ג) אמנם הרמב"ם לע"ד יש לו שיטה חדשה בזה דהוקשה לי שהרמב"ם לא העתיק הדין דתרתי סני דיבי טריפה וגם שאם שפכי להדדי דכשר ע"כ נלע"ד דס"ל להרמב"ם דזה הטריפות של תרתי סני דיבי אינו טריפות מיוחדת רק הוא בכלל יתר דק דהא גם הסני דיבי יוצא מעיקר הדקין ומאחר שכן הא לעולם נחשב כאלו השני סני דיבי מחוברים למעלה שהרי טרם שיוצאין הסני דיבי מהדקין כבר יצא הדק מהקיבה ומחוברים כאחד בתחלת יציאת הדק מן הקיבה ולכך כל שהם שופכין להדדי מיקרי ג"כ שמחובר למטה והוי ממש דינו כדין יתר דק אלא שבדק פתוח שייך הלשון הדרי ערבי לפי שמתחבר בפיו הפתוח לעיקר הדק ובסני דיבי הסתומים בראשם ל"ש הלשון הדרי ערבי רק שפכי אהדדי אבל לעולם דין שניהן שוה ולכך לא הוצרך הרמב"ם להעתיק דין דתרתי סני דיבי דדינם כדין יתר דק שהעתיק ובהכי א"ש דס"ל להרמב"ם דאצבע לאו דוקא רק צריך שיתחברו שתיהם דהוי דומיא דשפכי להדדי שלא ניתן שיעור לזה רק כל שמתחברים ע"י דשפכי להדדי כשר. ולפ"ז הא דהטריף רבינא בתרי סרי דיבי דלא שפכי להדדי לאו דכ"ע הוא דלמ"ד אע"ג דל הדרי ערבי כל שהוא מחובר למעלה כשר הה"ד ביתר סני דיבי שיוצאין כאחד מן הקיבה ע"י דק העיקר הוא כשר וצ"ל דרבינא פסק כמ"ד והוא דהדרי ערבי ומעתה איש שסתם הרמב"ם שאם אין מחוברין למעלה ולמטה הוא טריפה דלפירוש זה הוא טריפה ודאי דרבינא שהוא בתרא הכריע כמ"ד והוא דהדרי ערבי:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה