אור ברסלב
שאול שאל סימן טז

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן טז

סימן טו

בדין אם נמצא כמין טחול בצד העב.

הרמ"א בסי' מ"ג ס"ה כתב ויש מחמירין אם נמצא כמין טחול בצד העב וטוב להחמיר אם לא במקום הפסד מרובה ומקורו מהג"ה ש"ד שהביא הד"מ דשם מובא מעשה שמצאו ע"ג הטחול כמין חתיכת בשר כמו יד ובא לפני מהר' אליעזר מברינן והטריף וכתב הד"מ שהר' אליעזר סבר כהרמב"ן בפירוש כל יתר כנטול דמי ולכך אם הם דבוקים בסומכי' טריפה דלדעת רש"י בפירוש כל יתר כנטול דמי כשר יתר טחול בכל ענין. והביא עוד שבאו"ה כלל נ"ב הובא מעשה זו וכתב דאף הרא"ש מודה להטריף בזה והשיג עליו דמבואר בפוסקים דלפירוש רש"י כשר ביתר טחול גם כשהוא דבוק בסומכי'. ובכל מפרשי השו"ע לא מצאתי ישוב לאו"ה הנ"ל ולע"ד דברי האו"ה ברורים והנה כבר כתב הד"מ שזה ודאי דהי' דומה חתיכה הנ"ל לתמונת טחול וזה נראה שלא הי' טחול יתירה שלימה רק בחלק העב הי' כשנים ובחלק הדק לא הי' רק טחול אחד וכבר כתבנו בסי' כ"ו שדעת רש"י וכל גדולי אשכנ"ז דבמקצת אבר לא אמרינן כנטול כל האבר העיקר רק כאלו ניטל כנגדו מאבר העיקר בכמות ושיעור שיש יתר ומעתה יצא כנוגה צדקת האו"ה דודאי אם הי' שני טחולין שלמים גם הוא מודה דכשר לרש"י אפי' אם דבוקים בסומכי' אבל זו המעשה הי' שלא הי' היתר רק בחלק העב וממילא אמרינן ג"כ בטחול העיקרית דהוי כאלו ניטל חלק העב לבדו ולכך גם לרש"י טריפה. ולאחר כמה שנים שכתבתי זה זכיתי לאז"ה ומצאתי ב"ה שכוונתי האמת דז"ל הג"ה או"ה שם מעשה שנמצא על הטחול במקום העב בשר יתרת כמו דד והטריף מו"ה אליעזר הבהמה מטעם דכל יתר כנטול דמי וא"כ הוי נוקב במקום העב וכו' ושמא בהא אף הרמב"ם והרא"ש מודים דמאחר שהי' היתרת רק במקום העב גרע טפי מתרי טחלי שלימות עכ"ד הרי מפורש כתב שכל טעמו להטריף בזה הוא משום דלא הי' טחול שלם יתר רק חלק העב הוי יתר ובזה גם רש"י מודה והוא ברור בע"ה. ונלע"ד דאם כי בד"מ וכן בת"ח כלל פ"ט ס"ל שאין להטריף בזה רק אם סובר כהרמב"ן מ"מ ברמ"א חזר מזה וס"ל כאו"ה דאפשר להטריף בזה גם לדעת רש"י דאל"כ לא הי' חושש להטריף באין הפ"מ כמו שסמך להקל בשתי כבדים על דעת רש"י וכן בכליות בסי' מ"ד וכן מבואר מלשון הרמ"א עצמו דאל"כ למה לו להאריך דיש מחמירין אם כמצא כמין טחול בצד העב הול"ל ויש מחמירין אם דבוקין בסומכי' או עכ"פ הו"ל למימר אם נמצא כמין טחול דבוק בצד העב א"ו דבזה לא החמיר הרמ"א מעולם רק בנמצא רק מקצת טחול יתר דהיינו בצד העב בזה חשש לדעת הג"ה או"ה להטריף באין הפ"מ. ובטעם שמקיל עכ"פ בהפ"מ נלע"ד הגם שרמ"א ודאי ס"ל דבמקצת אבר לא אמרינן דהוי כאלו ניטל כל האבר תו טעמו שמכשיר ביצא יתר רגל למטה מארכובה תחתונה מ"מ ס"ל דשאני בניטל כל חלק העב דאז נחשב כאלו ממול כולו מאחר שזו עיקר האבר דהרי גם אם נחתך כל חלק הדק כשר ונמצא דחלק הדק ניזון רק דרך חלק העב ולכך כל שניטל העיקר דהיינו חלק העב הוי כאלו ניטל כולו. דדוקא לרמב"ן הוי טריפה דלרמב"ן לא אמרש דהוי כאלו ניטל כל הסומכי' רק כאלו ניטל עם הדבוק עמו עד שלא נשאר כעובי דינר זהב ועכ"פ כיון דנחשב כאלו נשאר משהו שוב לא נחשב הדק כאלו ניטל כולו משא"כ לרש"י דעכ"פ אמרינן דנחשב כאלו ניטל כל חלק העב בזה י"ל דכל שניטל חלק העב גם חלק הדק נחשב כאלו ניטל. דהלא יש כמה דיעות דס"ל דגם בנחתך חלק העב כשר ודוקא בניקב טריפה וני' דאנן קייל"ן דגם בנחתך טריפה י"ל היינו טעמא משום דהחתך מכאיב לה אבל בנידון זה הא אין כאן חתך רק כיון שהוא יתר חשבינן לי' כאלו ניטל העיקר בזה שפיר י"ל דכשר לדעת רש"י דנחשב כאלו ניטל כל האבר ובאמת גם בהג"ה או"ה אינו מחליט הדבר שהוא טריפה לדעת רש"י רק כתב דשמא אף הוא מודה בזה. ועוד נלע"ד דגם אם נימא דהרמ"א תופס לודאי סברת או"ה להטריף לדעת רש"י מ"מ א"ש מה שפסק להקל בהפ"מ דאזיל לשיטתו שפסק בסי' נ' דבהפ"מ יש לסמוך על דעת הרמב"ם הסובר דכל מקום שניטל טריפה כשר בחסר מתחלת ברייתו ובסי' נ"ד פסק בתה"ד דהא דאמרינן כל יתר כנטול דמי היינו שהוא כמו חסר מתחילת ברייתו ולכך להרמב"ם כשר ביתר חוליא. והכה דעת בעל העיטור דבמואיל גם בנחתך כשר וע"כ כי' דאנן מטריפין בנחתך מ"מ בחסר חלק העב מתחלת ברייתו יש לסמוך בהפ"מ על דעת הרמב"ם דמכשיר בזה בחסר מתחלת ברייתו והה"ד ביתר חלק העב. והא דמטריף הרמ"א בשני כבדים כבר האריך הפמ"ג בסי' מ"א בשפתי דעת ס"ק ט"ז בישוב דבריו:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה