אור ברסלב
שאול שאל סימן ח

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן ח

סימן ז

בדין נקב במקום ידוע לבדוק כנגדו ושט החיצון.

הח"ס בחידושיו לחולין דף כ"ח ע"ב כתב וז"ל ועל קושיא הב' דניקב זה בלא זה כשר תירץ ר' יונה ז"ל דנקב במקום ידוע יש לו בדיקת גם מבחוץ כיון דאין העינים משוטטים וכוונתו היכי דמסמם קועי דמא דצריך לבדוק לכל הפחות היקף הושט ברוחב חוט השערה כדי לשחוט ובזה אין לו בדיקה אבל ישב לו קוץ שא"צ אלא נגד תחיבת הקוץ שהוא כחודו של מחט לזה יש לו בדיקה ויען ראיתי משתמשים בדבריו ע"כ ביארתיו עכ"ל וחידוש בעיני שכתב כלשון הזה כי כן הבין גם הכו"פ שבסי' ל"ג ס"ק י"א הקשה על הר' יונה דלדבריו אפי' אם כל הצואר מלוכלך בדם וכל הצואר בכלל ספק הרי יכול לבחור וליתן עיניו על מקום אחד קטן בכל הצואר ולבדוק אותו אם יש שם נקב ומה נ"מ אם כל הצואר בחזקת ספק עכ"פ על אותו מקום ידוע יכול לבדוק וא"כ למה בבהמה אין תקנה הלא יכול לבדוק רק מקום אחד בושט כמלא הסכין מבחוץ ובזה בדיקתו שפיר וישחוט ואח"כ יבדוק מבפנים כל משך הושט ואם לא ימצא נקב הרי כשר דמה בכך שבחוץ ניקב כיון שפנימי שלם ובמקום ששחט שיש לומר שניקב הפנימי ובמקום נקב שחט הרי חיצון לא ניקב דהא בדיק לי' ותירץ כיון דקייל"ן בושט ניקב זה שלא כנגד זה טריפה דלפעמים מזדמנים אהדדי ולפי"ז כיון שכל הצואר בחזקת נקוב הואיל ומלוכלך א"כ מה בכך שבמקום ששחט הי' החיצון שלם מ"מ אולי הי' פנימי נקוב במקום ששחט והחיצון הוא נקוב במקום אחר וקודם זה הי' אותו נקב שבפנימי מול נקב שבחיצון ועכ"ח צריכין לבדוק כל אורך הושט ובזה אין בקיאין עכ"ד ולע"ד הדין עם הכו"פ דמי בקי יותר בדברי ר' יונה מתלמידו הרשב"א והוא כתב בתה"ב דפוס ווין דף כ"א וז"ל ויש מרבותינו שאמרו דנקב כעין דריסה יש לו בדיקה מבחוץ כלומר שאלו בספק דרוסה ואפי' נתאדם עור הצואר מבחוץ ואתה בודק בעור הושט כנגדו בדרוסה אין לו בדיקה אבל בנקב כיוצא בזה יש לו בדיקה במקום ידוע אפי' בושט יש לו בדיקה אפי' מבחוץ אבל במקום שאינו ידוע כההוא אתא דרבה דהוי קועי' ממסמם דמא שהי' צריכין לבדוק כל הושט כנגד כל הצואר נקב משהו בעור אדום ובמקום שאינו ידוע אינו נבדק עכ"ד הרי שדייק דרק מטעם שצריך לבדוק כל אורך הושט לכך הוי כאין מקום ידוע וכן כפל עוד אח"כ ת"ל ואין ראי' מבדיקת מסמר ומחט דהתם המוח דוקא לפי שאינו אלא מקום קטן וכנקב קטן וכנקב במקום ידוע דמי אבל להעביר מחט או מסמר בכל סדקין או בכל הושט וכו' מבואר דאם הי' די בבדיקת ושט במקום אחד אפי' בכל היקפו הי' בקיאין לבדוק. ואין להקשות על תירוץ הכו"פ מהא דמבואר בפוסקים דאם ראו שנדרס בסימנין יש לו תקנה לשחוט למעלה או למטה במקום הדריסה ולדבריו ניחוש דלמא המקום ששוחטין בו עתה הי' אז במקום הדריסה דז"א דהא כל שרואין הדריסה יכול להיות שהוא מרוחק כ"כ עד שאי אפשר שהי' במקום הדריסה מה ששחט עתה ועיין בסי' מ"ג מש"כ בזה בשם הדרישה ומהרש"ל. וע"כ באתי מסמס קועי' דמא שפיר חוששין כהכו"פ משא"כ בראינו מקום הדריסה:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה