אור ברסלב
שאול שאל סימן ה

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן ה

סימן ד

בדין נקב בושט החיצון ספק מחמת קוץ או מחמת חולי ולא נבדק הפנימי אם הוא כשר.

הפמ"ג בסי' ל"ג בשפ"ד סק"ז כתב שדעת הש"ך להכשיר בנקב בושט החיצון ספק מחמת קוץ או חולי מטעם ס"ס דמה"ט לא פירש הש"ך מש"כ הרמ"א אפי' לא ניקב רק הפנימי דהיינו שפש"כ אם ניקב החיצון לחוץ משום דס"ל דבניקב החיצון לחוד כשר משום ס"ס והגם שכתב בנקה"כ בסי' מ"ט שדעת הרמ"א בסי' ל"ג ס"ד שאין להתיר בושט ספק מחמת קוץ מכח ס"ס משום דשכיח שניקב גם החיצון אמנם זה דוקא מפנימי לחיצון שכיח שניקב לחוץ משום דאוכלין ומשקין דוחקין אותו משא"כ מחוץ לפנים. ולע"ד אם שגם הכו"פ כתב בסי' ל"ג חילוק זה מ"מ המעיין בראשונים ימצא שאין שום זכר מזה החילוק והטעם רק משום דעורות הושט דקין הן וכל שנתחב הקוץ באחד מהם שכיח שניקב נה השני ובזה אין חילוק בין מבפנים לחוץ או מבחוץ למבפנים וכן מוכח מש"ך סק"ז דאינו מתיר רק ע"י בדיקת פנימי אבל בלא נבדק הפנימי משמע דאסור א"כ מוכח דאין להתיר בזה מטעם ס"ס והן אמת שהתב"ש ופמ"ג פירשו דש"ך קאי בנתחב קוץ לפנינו דהיינו ודאי קוץ אבל לשין הרמ"א משמע דקאי בספק ע"י קוץ ובזה כשר ע"י בדיקת פנימי וטעם הש"ך שלא פירש כטו"ז משום דבניקב החיצון כשר ע"י בדיקת הפנימי. ואין להקשות דאם אינו מותר רק ע"י בדיקת פנימי הא מבואר בסי' ל"ד ס"ט דחוששין דלמא ניקב הקוץ קודם לזה במקום אחר וא"כ היינו צריכין לבדוק כל הושט וכל שאינו במקום ידוע אין אנו בקיאין בבדיקה וכמו שנתקשה בזה בפמ"ג דבסי' כ"ה כתבנו דזה החשש שמא ניקב מקודם במקום אחר אינו ספק הרגיל ויש להתיר משום ס"ס וכן מוכח מנקה"כ דדוקא באותו מקים שניקב הוא ספק הרגיל שניקב לחוץ אבל לא הספק אם ניקב גם במקום אחר דז"ל בסי' מ"ט דהתם שכיח הוא דעל ידי מחט ניקב גם החיצון במקום שהמחט שם עכ"ל הרי שדייק במקום שהמחט שם להשמיענו שנחוש דלמא ניקב במקום אחר זה לא חשיב שכיח וממילא אפשר להתיר מס"ס ובמקומו דשכיח שניקב לחוץ אפשר להתיר ע"י בדיקה דבמקום ידוע בקיאין אנו ושאני גרגרת דהנקב באבר אחר זה לא חשיב מקום ידוע עיי"ש. וגם אין לחוש בספק קוץ לשמא נתרפא כמש"כ בסי' שלפ"ז ע"כ נלע"ד שאין להתיר בזה מטעם ס"ס לחוד רק ע"י בדיקת הפנימי והוא שלם כשר:

ב) בעמדי בענין זה אזכיר דבר תמוהא שכתב הטו"ז בשם או"ה דכש"כ אם ניקב החיצון דטריפה ולע"ד המעיין באו"ה ימצא שלא כדבריו דהאו"ה קאי שם בנמצא מחט תחוב ובזה כתב דאם נמצא תחוב בחיצון כש"כ הוא דטריפה דהא רוב הנבלעים דרך הושט הם נבלעים וא"כ אם הוא תחוב בחוץ בודאי כבר ניקב הפנימי קודם שעבר על החיצון וא"כ כ"ז ניחא במחט תחוב אבל בנקב ספק מחמת קיץ או חולי אדרבה מכח הך סברא דרוב הנבלעים דרך הושט נבלעים ומאחר שהפנימי שלם לפנינו יותר יש לתלות שנעשה הנקב מחמת חולי ומעולם לא כתב האו"ה כן על נקב בחיצון ספק מחמת קוץ או חולי רק במחט תחוב בחיצון וצ"ע:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה