אור ברסלב
שאול שאל סימן ד

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן ד

סימן ג

בדין קוץ תחוב בושט החיצון והפנימי שלם

הש"ך בסי' ל"ג ס"ק כ"א כתב דבושט פנימי אין לחוש לשמא נתרפא ולפי"ז אם תחוב קוץ בחיצון שפיר יש תקנה לבדוק הושט הפנימי ואם הוא שלם הוא כשר וכן הבין הפ"ח שם בדעת הש"ך. וכ"כ הש"ך בסק"ז שאם קוץ תחוב בושט החיצון מהני בדיקה בפנימי והתב"ש נתקשה בדבריו דהא חיישינן שמא נתרפא ותירץ דכונת הש"ך היכי שנתחב קוץ בפנינו באופן שאין לחוש שנתרפא ולע"ד תמוהא דהא בס"ק כ"א כתב הש"ך דאם ניקב החיצון כשר ע"י שיבדוק הפנימי כמש"כ בסק"ז דלא חיישינן לשמא נתרפא הרי להדיא דמיירי שיש מציאות שנתרפא אלא שאין חוששין לזה. אולם באמת צ"ע דהא כתב הש"ך בס"ק כ' דגם בתחוב במקצת פנימי טריפה מטעם דחיישינן שמא נתרפא ועיין בשפ"ד ס"ק כ"א שנתקשה בזה דהא מכאן מוכח דגם בפנימי חוששין לשמא נתרפא ונלע"ד דדעת הש"ך דדוקא במקצת עור נקוב אז חוששין שמא נתרפא גם הנותר אבל אם עור כולו שלם מבלי נקב אין חוששין לשמא נתרפא דבכה"ג לא הוי ספק הרגיל ולכך הוצרך רמ"א להטעם דאין לושט בדיקה מבחוץ דאם הי' לו בדיקה מבחוץ אם עור החיצון כולו שלם לא הי' חוששין לשמא נתרפא ולפי"ז הא דמכשיר כשתחוב בחיצון ע"י בדיקת פנימי היינו כשכל עור הפנימי שלם. מי' כבר כתבנו בסי' שלפ"ז דזה שמשוה הש"ך לדעת הרמ"א ספק ע"י קוץ לודאי קוץ אינו מוכרח כלל ואדרבה לשון הרמ"א בס"ד מדוייק יותר אם נחלק דבספק קוץ אינו טריפה רק בעבר כל הפנימי ובודאי קוץ טריפה אפי' במקצת פנימי וא"כ שפיר י"ל דבודאי קוץ בחיצין לא סמכינן על בדיקת פנימי וטריפה דשמא נתרפא ורק בספק קוץ יש לדייק מדברי הרמ"א דאם הי' הספק בחיצון הי' מותר ע"י בדיקת פנימי דאז אין חוששין לשמא נתרפא דלא מיחשב אז כספק הרגיל ומותר מטעם ס"ס. ואולי גם הש"ך שאינו מחלק בניקב פנימי בין ודאי לספק קיץ מ"מ י"ל דגם בכל העור שלם לא מכשירין אלא בספק קוץ דאז בהצטרפות שניהם דהוי ספק קוץ וגם כל העור שלם לא הוי ספק הרגיל אבל בודאי קוץ מבחוץ גם הוא מודה דגם בעור שלם חוששין לשמא נתרפא ורק במקצת פנימי ס"ל דגם מספק יש להחמיר דבמקצת יעור גם בספק קוץ יש לחוש לשמא נתרפא ואין ראי' מדבריו להתיר בקוץ בחיצון ע"י בדיקת פנימי אפי' כשכולו שלם:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה