רש"י על תהילים· רש״י
פרק קמו
פסוק ב
אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. בְּעוֹד אֲנִי חַי:
פסוק ד
עֶשְׁתֹּנוֹתָיו. מַחְשְׁבוֹתָיו:
פסוק ה
אַשְׁרֵי. מִי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ וַהֲשִׁיבֹתִיךָ״ (בראשית כח:טו). וְלָמָּה אַשְׁרָיו? לְפִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם, וְכֵיוָן שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, יֵשׁ בְּיָדוֹ לְשָׁמְרוֹ בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה. אֲבָל מֶלֶךְ עוֹבֵד גִּלּוּלִים, אִם שׁוֹמְרוֹ בַּיַּבָּשָׁה אֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ בַּיָּם:
פסוק ו
הַשּׁוֹמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. לְסוֹף דּוֹרוֹת רַבִּים הוּא מְקַיֵּם וְשׁוֹמֵר אֲמִתַּת הַבְטָחָתוֹ:
פסוק ט
יְעוֹדֵד. לְשׁוֹן כֹּחַ:
פסוק י
יִמְלֹךְ ה׳ לְעוֹלָם. יְקַיֵּם אֶת מַלְכוּתוֹ בִּשְׁמִירַת בָּנָיו: