רש"י על תהילים· רש״י
פרק קמה
פסוק ד
דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ. וְגַם אֲנִי הֲדַר כְּבוֹד הוֹדְךָ אָשִׂיחָה:
פסוק ו
וְעֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ. וְגַם אֲנִי גְּדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
פסוק ז
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ. דּוֹר לְדוֹר גְּבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ זֶה לָזֶה לֵאמֹר: טוֹב לָנוּ לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (מצאתי):
פסוק יד
נוּ״ן חֲסֵרָה מֵאָלְפָ״א בֵּיתָ״א, לְפִי שֶׁרָאָה דָּוִד בָּהּ מַפָּלָה קָשָׁה: ״נָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל״ (עמוס ה:ב), וְחָזַר וּסְמָכָהּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: סוֹמֵךְ ה׳ לְכָל הַנּוֹפְלִים (ברכות ד:):
פסוק טז
וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ הוּא מַשְׂבִּיעַ אֶת טוּבוֹ וְאֶת רְצוֹנוֹ וְאֶת בִּרְכָתוֹ. רָצוֹן אפיימנ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק כא
תְּהִלַּת ה׳ יְדַבֶּר פִּי. וְגַם כָּל בָּשָׂר יְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: