אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק קמד

פרק קמג

פסוק ב

הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי. הָרוֹקֵעַ וְשׁוֹטֵחַ אֶת עַמִּי לִרְבֹּץ בִּמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ ״שׁוֹטֵחַ לַגּוֹיִם״ (איוב יב:כג) מַגְדִּיל אוֹתָם. רוֹדֵד תַּרְגּוּם שֶׁל רוֹקֵעַ, כְּדִמְתַרְגֵּם ״וַיְרַקְּעוּ״ (שמות לט:ג): ״וְרַדִּידוּ״. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים: הָרוֹדֵד עַמִּים תַּחְתִּי, הַמַּחֲלִישׁ עַמִּים תַּחְתִּי. אַךְ בְּסֵפֶר מְדֻיָּק מֻגֶּה עַמִּי, וּמְסוֹרָה עָלָיו: שְׁלֹשָׁה סְבִירִין עַמִּים וְקוֹרִין עַמִּי. וְעַל תַּחְתִּי יֵשׁ מְסוֹרָה עָלָיו: תַּחְתָּיו קְרִי:

פסוק ג

מָה אָדָם. מַה פָּרַס וְיִשְׁמָעֵאל לְפָנֶיךָ, כִּי יְדַעְתָּם לְהַרְבּוֹת לָהֶם גְּדֻלָּה?

פסוק ד

יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. שְׁלֹמֹה אָמַר ״וַיַּעֲשֵׂם כַּצֵּל״ (קהלת ו:יב), וְלֹא פֵּרַשׁ אִם צֵל דֶּקֶל אוֹ צֵל כּוֹתֶל שֶׁהֵם קְבוּעִים. כְּבָר פֵּרַשׁ אָבִיו: כְּצֵל עוֹבֵר. צִלּוֹ שֶׁל עוֹף הַפּוֹרֵחַ (קהלת רבה א:ב):

פסוק ז

פְּצֵנִי. הוֹצִיאֵנִי, וּלְשׁוֹן הַצָּלָה הוּא, וְכֵן ״הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ״ (תהלים קמד:י) (מצאתי):

פסוק ח

פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וְגוֹ׳. תָּלָה הַכָּתוּב שָׁוְא בַּפֶּה וְשֶׁקֶר בַּיָּמִין, בָּאוּ לְסַפֵּר בַּפֶּה בּוֹדִים גּוּזְמָא עַל שָׁוְא אַף לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, בָּאוּ לִפְשֹׁט יְמִינָם לִשְׁבוּעָה חָדְלוּ מִשָּׁוְא שֶׁנִּתְפַּס עָלָיו כְּגַנָּב אֲבָל בְּשֶׁקֶר נִשְׁבָּעִין שֶׁכָּךְ גּוֹרָלָם:

פסוק י

הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים. מְדַבֵּר עַל ״סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת״ (שמואל א כג:כח) שֶׁהָיָה דָּוִד קָרוֹב לִיתָּפֵשׂ בְּיַד שָׁאוּל, וּבָא מַלְאָךְ אֶל שָׁאוּל: ״מַהֲרָה וְלֵכָה וְגוֹ׳״ (שמואל א כג:כז). הִצִּיל אֶת שָׁאוּל מִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דָּם נָקִי, וְאֶת דָּוִד מִהְיוֹת נֶהֱרָג:

פסוק יא

פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי. כַּאֲשֶׁר פָּצִיתָ אָז, כֵּן פְּצֵנִי עַתָּה:

פסוק יב

אֲשֶׁר בָּנֵינוּ וְגוֹ׳. כְּלוֹמַר: גַּם עַתָּה דּוֹר זֶה כָּשֵׁר הוּא:

בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים. שֶׁאֵין בָּהֶם מוּם, כָּל כָּךְ הֵם מְנֻקִּים מֵעֲבֵירָה (מצאתי):

מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם. בְּשֵׁם טוֹב זֶה, שֶׁהֵם כִּנְטִיעִים בְּנַעֲרוּתָם, גְּדֵלִים כָּל יְמֵיהֶם. וְאִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם כָּל שֶׁבַח זֶה אֶלָּא בְּדוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ:

בְּנוֹתֵינוּ. גְּבוֹהוֹת קוֹמָה נָאָה כְזָוִיֹּת שֶׁל בַּיִת אֲבָנִים, שֶׁזָּוִיּוֹת אֶבֶן מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד חֲבֶרְתָּהּ וְעוֹלָה לְמַעְלָה עַד שֶׁהַזָּוִיּוֹת מְיֻשָּׁרוֹת:

מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל. מְהֻלָּלוֹת בְּפִי רוֹאֵיהֶן, וּמְדַמִּין אוֹתָם לְתַבְנִית קוֹמַת הַהֵיכָל. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (פסחים פז.) בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת. מִתְמַלְּאוֹת תַּאֲוָה כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ הַמְּלֵאוֹת דָּם, וְאֵינָן נִבְעָלוֹת אֶלָּא לְבַעֲלֵיהֶן:

פסוק יג

מְזָוֵינוּ מְלֵאִים. זָוִיּוֹת אוֹצְרוֹתֵינוּ מְלֵאִים טוֹב:

מְפִיקִים מִזַּן אֶל זָן. מַסְפִּיקִים מָזוֹן מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, מִזַּן אֶל זָן מִשְּׁעַת אָסִיף מָזוֹן לְשָׁנָה זוֹ עַד זְמַן אָסִיף לְשָׁנָה אַחֶרֶת, זָן גוֹבִירְנִיי״ל בְּלַעַ״ז:

מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת. לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת עוֹשׂוֹת פְּרִי:

פסוק יד

אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים. אַלּוּפִים גְּדוֹלִים שֶׁבָּנוּ נִסְבָּלִים עַל קְטַנֵּיהֶם, שֶׁהַקְּטַנִּים נִשְׁמָעִים לַגְּדוֹלִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֵין פֶּרֶץ בָּנוּ:

וְאֵין יוֹצֵאת. אֵין שְׁמוּעָה רָעָה יוֹצֵאת לְמֵרָחוֹק:

וְאֵין צְוָחָה. וְאֵין קוֹל מְהוּמוֹת מִלְחָמָה:

פסוק טו

שֶׁכָּכָה לּוֹ. שֶׁכָּל טוֹבָה הַזֹּאת שֶׁלּוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה