רש"י על תהילים· רש״י
פרק קיט · פסוק קמח
אַשְׁמֻרוֹת. חֲצִי הַלַּיְלָה, שְׁתֵּי אַשְׁמוּרוֹת (איכה רבה ב:כב); וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר (איכה רבה ב:כב) ׳שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוֵי לַיְלָה׳, הָיָה דָּוִד עוֹמֵד מִמִּטָּתוֹ בִּשְׁלִישׁ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה עַד חֲצוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ, וּמֵחֲצוֹת וּלְהַלָּן עוֹסֵק בְּשִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ: