רש"י על תהילים· רש״י
פרק קיט
פסוק ג
אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה. אַשְׁרֵיהֶם אִם כָּל זֶה בָּהֶם:
בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּעֲלוּ עַוְלָה, אֵין שְׂכָרָם שָׁלֵם אֶלָּא אִם כֵּן בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב״ (תהלים לד:טו) – אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה סָר מֵרָע, אֵין הַכֹּל שָׁלֵם אֶלָּא אִם כֵּן תַּעֲשֶׂה טוֹב (מדרש אגדה):
פסוק ה
אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי. אָלֶ״ף יְסוֹד בַּתֵּיבָה, הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ לִפְרָקִים, כְּמוֹ אָלֶ״ף שֶׁבְּ״אַחֲוָתִי בְאָזְנֵיכֶם״ (איוב יג:יז) וְאָלֶ״ף שֶׁל ״אָסוּךְ שָׁמֶן״ (מלכים ב ד:ב). אַחֲלַי תְּפִלּוֹתַי אֵלּוּ הֵן: שֶׁיִּכּוֹנוּ דְרָכָי. וְכֵן ״אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן וְגוֹ׳״ (מלכים ב ה:ג) – צָרְכֵי אֲדוֹנִי, לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלֵךְ לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשׁוֹמְרוֹן. וְלָשׁוֹן אַחֲלִיּוּת שוהיי״ט בְּלַעַ״ז, כְּאָדָם הָאוֹמֵר: הַלְוַאי וְהָיִיתִי נָבִיא וְחָכָם:
פסוק יא
בְּלִבִּי צָפַנְתִּי. לֹא נְתַתִּיהָ לְהִשְׁתַּכֵּחַ מִמֶּנִּי:
פסוק טז
אֶשְׁתַּעֲשָׁע. אֶתְעַסֵּק, כְּמוֹ ״יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ״ (ישעיהו יז:ז), ״וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר״ (שמות ה:ט):
פסוק יז
גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ. דָּבָר שֶׁאֶחְיֶה בּוֹ בִּגְמוּל חַסְדְּךָ:
פסוק יח
נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. דְּבָרִים הַמְכֻסִּים בָּהּ, שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים בָּהּ:
מִתּוֹרָתֶךָ. נִפְלָאִים מִפֵּירוּשֵׁי תּוֹרָתֶךָ שֶׁאֵינָם מְפוֹרָשִׁים בָּהּ (מצאתי):
פסוק יט
גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ. יָמִים מוּעָטִים:
אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי. מִצְוֹתֶיךָ הַנֶּעֱלָמוֹת שֶׁאוּכַל לְקַיְּמָם, שֶׁאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי:
פסוק כ
גָּרְסָה. מִשְׁתַּבֶּרֶת נַפְשִׁי מֵחֲמַת תַּאֲוָה, כְּמוֹ ״גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל״ (ויקרא ב:יד). וּמְנַחֵם חִבֵּר לְתַאֲבָה עִם ״מְתָאֵב אָנֹכִי אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב״ (עמוס ו:ח), וּשְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן שֶׁבֶר:
פסוק כב
גַּל מֵעָלַי. לְשׁוֹן גִּלְגּוּל, כְּמוֹ ״וַיָּגֶל אֶת הָאָבֶן״ (בראשית כט:י):
פסוק כג
בִּי נִדְבָּרוּ. אַף עַל פִּי שֶׁמַּלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְלוֹצְצִים עָלַי שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בַּתּוֹרָה:
פסוק כד
שַׁעֲשׁוּעָי. עִסְקִי:
פסוק כה
חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ. כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתַּנִי עַל יְדֵי נָתָן הַנָּבִיא טוֹבָה (שמואל ב ז:יב-טז):
פסוק כו
סִפַּרְתִּי. לְךָ אֶת צְרָכַי וְאֶת חֲטָאתִי, וְאַתָּה עֲנִיתָנִי:
פסוק כח
דָּלְפָה נַפְשִׁי. נָטְפָה, כְּלוֹמַר: נֶחְסֶרֶת וְהוֹלֶכֶת:
פסוק ל
מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי. שַׂמְתִּי עַצְמִי לְמִשְׁפָּטֶיךָ וְדָבַקְתִּי בְּעֵדוֹתֶיךָ, לִבְחוֹר בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה. לְךָ אֲנִי שׁוֹאֵל: דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי:
פסוק לג
וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב. אֶשְׁמְרֶנָּה בְּכָל מַעְגְּלוֹתֶיהָ וְעִקְּבֵי נְתִיבוֹתֶיהָ, לְשׁוֹן עֲקֵבִים, טְרָאצֵ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק לח
הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ. אֲשֶׁר הִבְטַחְתַּנִי:
אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ. שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי וְזַרְעִי יִרְאֵי שְׁמֶךָ, שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִבְטַחְתַּנִי: ״אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם וְגוֹ׳״ (מלכים א ב:ד):
פסוק לט
הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי. מְחוֹל לִי עַל אוֹתוֹ עָוֹן, וְשׁוּב לֹא יוּכְלוּ אוֹיְבַי לְחָרְפֵנִי בּוֹ:
כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים. וּכְבָר אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי לְשַׁלֵּם הַכִּבְשָׂה אַרְבַּעְתַּיִם (שמואל ב יב:ו):
פסוק מא
וִיבֹאֻנִי. תְּשׁוּעָתְךָ תָּבֹא אֵלַי כְּאִמְרָתֶךָ שֶׁהִבְטַחְתַּנִי:
פסוק מג
וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת. וְאַל תַּבְדֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת, כְּמוֹ ״וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם״ (בראשית לא:ט) (מצאתי):
דְּבַר אֱמֶת עַד מְאֹד. בְּכָל הוֹרָאוֹתַי וּבְכָל דִּינַי, שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בָּהֶם:
יִחָלְתִּי. קִוִּיתִי:
פסוק מה
וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה. בַּהֲלָכָה מְרֻוַּחַת וּפוֹשֶׁטֶת בְּיִשְׂרָאֵל:
דָּרָשְׁתִּי. בִּקַּשְׁתִּי:
פסוק מט
זְכֹר דָּבָר. אֲשֶׁר יִחַלְתַּנִי עַל יְדֵי נָתָן הַנָּבִיא לְעַבְדֶּךָ (שמואל ב ז:יב-טז):
פסוק נב
מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם. שֶׁאַתָּה מֵבִיא יִסּוּרִין וְחוֹזֵר מֵחֲמָתְךָ וְסוֹלֵחַ, וְעַל כֵּן אֶתְנֶחָם:
פסוק נה
זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה. בְּעֵת צָרָה וַאֲפֵלָה:
פסוק נו
זֹאת הָיְתָה לִּי. עֲטֶרֶת הַהוֹלֶמֶת אוֹתִי לִי לְעֵדוּת, וּלְזַרְעִי הָרָאוּי לִמְלוֹךְ, בִּשְׂכַר שֶׁפִּקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי. כָּךְ דְּרָשׁוּהוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל (עבודה זרה מד.) (מצאתי):
פסוק נז
לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ. קַיֵּם דְּבָרֶיךָ שֶׁיִּחַלְתַּנִי בְּכָךְ, אַתָּה חֶלְקִי:
פסוק נח
חִלִּיתִי פָנֶיךָ. בִּלְשׁוֹן ״חֶלְקִי ה׳ אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ״ (איכה ג:כד):
פסוק נט
חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי. הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ, לְפִיכָךְ וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדוֹתֶיךָ, כִּי רָאִיתִי שֶׁהִיא הַטּוֹבָה שֶׁבְּכֻלָּן (ויקרא רבה לה.):
פסוק סא
חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדוּנִי. סִיעוֹת שֶׁל רְשָׁעִים שְׁלָלוּנִי, כְּמוֹ ״יֹאכַל עַד״ (בראשית מט:כז), כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וְיֵשׁ לְפוֹתְרוֹ לְשׁוֹן עוֹד, כְּלוֹמַר: נוֹסְפוּ וְרָבוּ עָלַי:
פסוק סז
טֶרֶם אֶעֱנֶה. אוֹתְךָ בְּמִצְוֹתֶיךָ, טֶרֶם הָגִיתִי בָּהֶם בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֲנִי שֹׁגֵג בָּהֶם וְחוֹטֵא. וְעַתָּה מִשֶּׁנַּעֲנֵיתִי בָּהֶם תּוֹרָתְךָ שָׁמָרְתִּי, שֶׁהַמִּדְרָשׁ מְלַמְּדֵנִי לָסוּר מִן הָעֲבֵירָה. לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי:
אֶעֱנֶה. לְשׁוֹן שׁוֹנֶה וְהוֹגֶה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הוּא, כְּמוֹ תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ. וְכֵן ״יַכְרֵת ה׳ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב״ (מלאכי ב:יב), עֵר בַּחֲכָמִים וְעוֹנֶה בַּתַּלְמִידִים:
פסוק סט
טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר. חִבְּרוּ עָלַי שֶׁקֶר, וְכֵן ״וְתִטְפֹּל עַל עֲוֹנִי״ (איוב יד:יז):
פסוק עא
טוֹב לִי כִּי עֻנֵּיתִי. שֶׁנִּתְיַסַּרְתִּי וְעֻנֵּיתִי לְמַעַן אָשׁוּב מִדֶּרֶךְ רָעָה וְאֶשְׁמֹר חֻקֶּיךָ. בְּפֵרוּשִׁים אֲחֵרִים מָצָאתִי כֵּן: טוֹב לִי כִּי עֻנֵּיתִי וְגוֹ׳, טוֹב הָיָה בְּעֵינַי כְּשֶׁהָיִיתִי סוֹבֵל יִסּוּרִים כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה בְּצַעַר:
פסוק עד
יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי. בְּטוֹבָה וְיִשְׂמָחוּ, כִּי כִּגְמוּלִי גְּמוּלָם, שֶׁהֲרֵי מִיְּרֵאֶיךָ אֲנִי וְלִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:
פסוק עה
וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי. בְּדִין עִנִּיתָנִי:
פסוק עח
כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי. כִּי עַל חִנָּם הִרְשִׁיעוּנִי (מצאתי). אוֹמֵר אֲנִי: עַל לִבּוּן פָּנִים, שֶׁאוֹמֵר לוֹ: הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ – מִיתָתוֹ בַּמֶּה? וְהוּא לֹא חָטָא (סנהדרין קז.):
פסוק עט
יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ. שֶׁפֵּרְשׁוּ הֵימֶנּוּ סַנְהֶדְרִין כְּשֶׁנִּצְטָרַע מֵאוֹתוֹ עָוֹן (סנהדרין קז.). אַף אִם גְּרוּשָׁה הִיא נָתַן עֵינָיו בָּהּ, כָּל הַנּוֹגֵעַ לֹא יִנָּקֶה (משלי ו:כט):
פסוק פא
כָּלְתָה וְגוֹ׳ נַפְשִׁי. אִוְּתָה:
פסוק פב
כָּלוּ עֵינַי. צוֹפִים תָּמִיד עַד כִּי כָּלוּ:
פסוק פג
כְּנֹאד בְּקִיטוֹר. כְּנֹאד שֶׁל עוֹר הַמִּתְיַבֵּשׁ בֶּעָשָׁן:
פסוק פד
מָתַי תַּעֲשֶׂה. שֶׁאֶרְאֶה בְּיָמַי:
פסוק פה
כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת. שֶׁלֹּא כַתּוֹרָה הַבָּאִים לְפָסְלֵנִי:
פסוק פו
כָּל מִצְוֺתֶיךָ אֱמוּנָה. מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית (יבמות עז.), וְהֵם עַל שֶׁקֶר רָדְפוּ לְאָסְרֵנִי:
שֶׁקֶר רְדָפוּנִי. לַשָּׁוְא רְדָפוּנִי אוֹיְבַי:
פסוק פז
כִּמְעַט כִּלּוּנִי. כְּלֹא הָיִיתִי אֶהְיֶה בָּאָרֶץ (איוב י:יט), וַאֲנִי עָמַדְתִּי עַל בֻּרְיִי, וְכֵן לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי מִבֹּא בַּקָּהָל:
פסוק צו
לְכָל תִּכְלָה וְגוֹ׳. לְסַלְסֵל וּלְפַלְפֵּל בָּהּ, וְכֵן ״פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי״ (תהלים קטז:טז):
לְכָל תִּכְלָה. לְכָל סִיּוּם דָּבָר יֵשׁ קֵץ גְבוּל, אֲבָל מִצְוָתְךָ אֵין קֵץ וּגְבוּל לְתַכְלִיתָם (מצאתי):
פסוק צח
מֵאוֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֺתֶךָ. עַל דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל אָמְרוּ, דְּלָא אָתְיָא לְהוּ שְׁמַעְתָּא אֲלִיבָּא דְהִלְכְתָא (סוטה כא.). לְעוֹלָם סוֹד הַתּוֹרָה בְּיָדִי, שֶׁכֵּן מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי. מִזֶּה לָמַדְתִּי קְצָת וּמִזֶּה לָמַדְתִּי קְצָת (לְאַחַר שֶׁלָּמַדְתִּי מֵרַבִּי מֻבְהָק):
פסוק צט
שִׂיחָה לִי. כָּל שִׂיחָתִי הָיְתָה בָּם:
פסוק קא
כָּלִאתִי רַגְלָי. מָנַעְתִּי, כְּמוֹ ״אֲשֶׁר כְּלִיתִנִי הַיּוֹם מִבּוֹא בְדָמִים״ (שמואל א כה:לג):
פסוק קג
נִמְלְצוּ. נִמְתְּקוּ:
פסוק קה
נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ. כְּשֶׁאֲנִי בָּא לְהוֹרוֹת הוֹרָאָה, אֲנִי רוֹאֶה בַּתּוֹרָה, וְהִיא מַפְרֶשֶׁת אוֹתִי מִן הָאִסּוּר כְּנֵר הַמַּצִּיל אֶת הָאָדָם מִן הַפְּחָתִים:
פסוק קז
נַעֲנֵיתִי. נַעֲשֵׂיתִי עָנִי וְשָׁפָל, כְּמוֹ ״לֵעָנוֹת מִפָּנַי״ (שמות י:ג), וְ״עָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו״ (הושע ה:ה) תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״וְיִמָּאךְ״. וְעָנִי חָשׁוּב כְּמֵת, לְפִיכָךְ חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ:
נַעֲנֵיתִי. חֳלִי הוּא שֶׁמְּטָרֵף אֶת הַדַּעַת, וּשְׁמוֹ עֲנִיָּה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (חולין ס:):
פסוק קח
נִדְבוֹת פִּי. דָּבָר רָצוּי שֶׁפִּי מִתְנַדֵּב לְךָ, כָּל נְדָבָה לְשׁוֹן רָצוֹן הוּא:
פסוק קט
נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד. הַרְבֵּה נִסְתַּכַּנְתִּי, בִּסְכָנוֹת רַבּוֹת קְרוֹבוֹת לְמִיתָה, וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי (על דרך חש בראשו יעסוק בתורה):
פסוק קיב
לְעוֹלָם עֵקֶב. עַל מַעְגְּלוֹתָם וְעַל נְתִיבוֹתָם:
פסוק קיג
סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי. חוֹשְׁבֵי מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, כְּמוֹ (איוב כ:ב) ״לָכֵן שְׂעִיפַי יְשִׁיבוּנִי״, (מלכים א יח:כא) ״עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים״. כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא סְעִיפִים הוּא שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה, וּכְשֶׁאַתָּה קוֹרֵא סֵעֲפִים נוֹפֵל הַלָּשׁוֹן עַל הַחוֹשְׁבִים אוֹתָם:
פסוק קיז
וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ. וְאֶתְעַסֵּק, כְּמוֹ ״וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר״ (שמות ה:ט). דָּבָר אַחֵר: וְאֶשְׁעָה לְשׁוֹן סִפּוּר וְשִׁנּוּן, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״וְלִשְׁנִינָה״ (דברים כח:לז): ״וּלְשׁוֹעִין״ (תרגום אונקלוס):
פסוק קיח
סָלִיתָ. רָמַסְתָּ, נְתַתָּם לְמִרְמָס, כְּמוֹ ״סִלָּה כָּל אַבִּירַי ה׳״ (איכה א:טו):
פסוק קכ
סָמַר. כְּמוֹ (איוב ד:טו) ״תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי״, כְּאָדָם שֶׁעָמְדוּ שַׂעֲרוֹתָיו. הִירִיצִיי״ר בְּלַעַ״ז:
וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי. מִפֻּרְעָנוּת גְּזֵרוֹתֶיךָ:
פסוק קכב
עֲרֹב עַבְדְּךָ. לְשׁוֹן הַצָּלָה, גרנטיי״ה בְּלַעַ״ז. הֱיֵה עָרֵב בִּשְׁבִילִי לְנֶגֶד הָרָעָה (כְּלוֹמַר הָיָה עָרֵב שֶׁאֶשְׁמֹר פְּקוּדֶיךָ):
פסוק קכג
וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ. הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתַּנִי:
פסוק קכו
עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ וְגוֹ׳. מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּפָנָיו הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדוֹתֶיךָ, לְהָבִין עֵת לַעֲשׂוֹת לְשִׁמְךָ, אֵיךְ יַעֲשׂוּ אוֹתָם שֶׁהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ לִמְצֹא רָצוֹן וּסְלִיחָה וְתִמָּצֵא לָהֶם, וְאֶעֱשֶׂה כֵּן עַל כָּל עֲבֵירָה שֶׁבְּיָדִי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁעוֹבְרִין עַל דִּבְרֵי תוֹרָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג וְגָדֵר לְיִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן גִּדְעוֹן וְאֵלִיָּה בְּהַר הַכַּרְמֶל שֶׁהִקְרִיבוּ בַּבָּמָה (ברכות סג.). עוֹד רָאִיתִי נִדְרָשׁ בָּאַגָּדָה (ירושלמי ברכות ט:ד, מדרש שמואל א:א) פֵּרוּשׁ: אִישׁ פָּנוּי וְטַיְלָן הָעוֹשֶׂה תוֹרָתוֹ עִתִּים מֵפֵר בְּרִית, שֶׁאָדָם (פָּנוּי) צָרִיךְ לִהְיוֹת יָגֵעַ בַּתּוֹרָה כָּל שָׁעוֹת הַיּוֹם:
פסוק קכז
עַל כֵּן אָהַבְתִּי. עַל אֲשֶׁר אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ רָאוּי לְךָ לְלַמְּדֵנִי עֵת רָצוֹן וּמָה אֶעֱשֶׂה לְךָ וְתִרְצֵנִי. יֵשׁ עַל כֵּן הַרְבֵּה שֶׁפִּתְרוֹנוֹ עַל אֲשֶׁר, כְּמוֹ ״כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ״ (בראשית לג:י), ״כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ״ (במדבר י:לא), ״עַל כֵּן יִתְרָה עָשָׂה״ (ישעיהו טו:ז):
פסוק קכח
כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי. כָּל פִּקּוּדֵי – כָּל דָּבָר אֲשֶׁר צִוִּיתָ בְּתוֹרָתֶךָ:
יִשָּׁרְתִּי. יָשְׁרוּ בְּעֵינַי, וְאָמַרְתִּי עֲלֵיהֶם: יָשְׁרוּ. כָּל זֶה כְּדַאי אֲנִי שֶׁתִּמְחוֹל וְתִרְצֶה לִי:
פסוק קכט
פְּלָאוֹת עֵדְוֺתֶיךָ. מְכֻסִּים הֵם וְנִפְלָאִים עֵדְוֺתֶיךָ מִבְּנֵי אָדָם. יֵשׁ מִצְווֹת קַלּוֹת שֶׁהִרְבֵּיתָ בְּמַתַּן שְׂכָרָן, כְּגוֹן שִׁלּוּחַ הַקֵּן (דברים כב:ו-ז):
עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי. כֻּלָּם, כִּי לֹא נוֹדַע אֵיזֶה יִכְשַׁר (קהלת יא:ו):
פסוק קל
פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר. תְּחִלַּת דְּבָרֶיךָ הֵאִירוּ אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַתָּה הַמֵּבִין פְּתָיִים בְּאָמְרְךָ (שמות כ:ב) ״אָנֹכִי אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ״, הוֹדַעְתָּם בַּטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתָ לָהֶם, שֶׁקְּנִיתָם מִבֵּית עֲבָדִים לָדַעַת כִּי אָדוֹן אַתָּה לָהֶם וִיקַבְּלוּ אֱלֹהוּתְךָ עֲלֵיהֶם, ״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְגוֹ׳״, וְאַחַר כָּךְ גָּזַרְתָּ גְּזֵרוֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר תְּחִלַּת דְּבָרֶיךָ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (בראשית א:ג) ״יְהִי אוֹר״:
מֵבִין פְּתָיִים. מִשָּׁם יָבִינוּ הַכֹּל וְיִפְתְּחוּ (לְהַתְחִיל וְלִפְתֹּחַ) בְּדִבְרֵי תוֹרָה, תַּנְחוּמָא (תנחומא, ויקהל ו):
פסוק קלא
וָאֶשְׁאָפָה. לְשׁוֹן בְּלִיעָה, כְּמוֹ ״שָׁאֲפָה רוּחַ״ (ירמיהו ב:כד):
פסוק קלד
פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם. מִיֵּצֶר הָרָע הָעוֹשֵׁק אֶת הַבְּרִיּוֹת. בְּפֵרוּשִׁים אֲחֵרִים מָצָאתִי פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם, פְּדֵנִי מֵעוֹשְׁקוֹ שֶׁל אָדָם:
פסוק קלט
צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי. הַקִּנְאָה שֶׁאֲנִי מְקַנֵּא לְשִׁמְךָ עַל הַשּׁוֹכְחֵי דְבָרֶיךָ, הִיא צוֹמְתָה אוֹתִי וּמַקְנֶטֶת אוֹתִי בָּהֶם (מצאתי):
פסוק קמא
צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״וְדָוִד הוּא הַקָּטָן״ (שמואל א יז:יד), נִבְזֶה אֲנִי לְהַקְטִין עַצְמִי אֵצֶל עוֹסְקֵי תוֹרָה לְהִתְלַמֵּד, כִּי פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי מִלְּסַלְסֵל וּמִלְּפַלְפֵּל בָּהֶם בְּצִדְקָתְךָ שֶׁבְּתוֹכָן צֶדֶק וֶאֱמֶת עוֹלָמִית, וְאַף כִּי מְצָאוּנִי צָרוֹת הָיוּ הֵם עִסְקִי, וּלְעוֹלָם הֲבִינֵנִי צִדְקָם וְאֶחְיֶה בָהֶם ״כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְגוֹמֵר״ (דברים ל:כ):
פסוק קמו
(הַסִּימָן שֶׁל עֵדֹתֶיךָ דָּמָה בֶּן פֶּרֶ״ץ, הַוָּי״ו חוֹלָם, אֲבָל מִשְּׁאָר עֵדֹתֶיךָ הַדָּלֶ״ת חוֹלָם):
פסוק קמח
אַשְׁמֻרוֹת. חֲצִי הַלַּיְלָה, שְׁתֵּי אַשְׁמוּרוֹת (איכה רבה ב:כב); וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר (איכה רבה ב:כב) ׳שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוֵי לַיְלָה׳, הָיָה דָּוִד עוֹמֵד מִמִּטָּתוֹ בִּשְׁלִישׁ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה עַד חֲצוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ, וּמֵחֲצוֹת וּלְהַלָּן עוֹסֵק בְּשִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ:
פסוק קנ
קָרְבוּ רוֹדְפֵי זִמָּה. עֲצַת חַטָּאִים הוֹלְכִים בַּעֲצַת חַטָּאֵיהֶם, וּמִתְרַחֲקִים מִתּוֹרָתְךָ לִקָּרֵב אֶל עֲצַת רָעָתָם: